מהגנים הסגורים למרחב הפתוח: כך תגיעו לקהלים חדשים ותעקפו את הצנזורה

ההתלבטות המוכרת של כל מנהל קהילה או עמותה פרו-ישראלית בימינו היא כיצד לפרוץ את תקרת הזכוכית של השיח. מצד אחד, כולנו משקיעים משאבים אדירים בבניית קהילות נאמנות בפלטפורמות החברתיות המרכזיות. מצד שני, אנו חווים שוב ושוב את התסכול של חשיפה מוגבלת, חסימות שרירותיות והקושי להגיע לקהלים חדשים, במיוחד אלו הנמצאים מחוץ ל"תיבת התהודה" שלנו. הבחירה איננה בין פייסבוק לאינסטגרם, אלא בין שתי אסטרטגיות מהותיות להפצת המסר שלנו: האם להמשיך ולהעמיק את הפעילות בגנים הסגורים של הרשתות החברתיות, או האם לחפש דרך חדשה להפיץ את המסרים שלנו במרחבי הרשת הפתוחה.

להעמיק את השיח הקיים או לפרוץ לקהלים חדשים

הדרך המוכרת והאינטואיטיבית ביותר עבור רובנו היא ריכוז המאמצים ברשתות החברתיות. גישה זו מתבססת על בניית קהילה אורגנית, טיפוח עוקבים נאמנים והשקעת תקציבים בקידום ממומן המיועד להגביר את החשיפה בתוך אותה פלטפורמה. היתרון המרכזי כאן הוא העבודה בסביבה מוכרת, עם כלים שאנו כבר מיומנים בהם. קל למדוד מעורבות, לעקוב אחר תגובות ולנהל שיח ישיר עם הקהל הקיים. גישה זו מצוינת לחיזוק הקשר עם תומכים קיימים ולגיוס פעילים מתוך מעגלים קרובים.

עם זאת, למנהלים המעוניינים להרחיב את התפוצה באופן משמעותי, המגבלות הופכות בולטות יותר ויותר. האלגוריתמים של פלטפורמות אלו מגבילים באופן טבעי את החשיפה לקהלים שלא הביעו בנו עניין מראש. גרוע מכך, תכנים פרו-ישראליים רבים מסומנים כ"רגישים" או מוסרים ללא הסבר, מה שמוביל לחסימות ופגיעה ישירה ביכולת שלנו להשפיע. אנו מוצאים את עצמנו משקיעים זמן וכסף כדי לדבר בעיקר עם המשוכנעים, בזמן שהמסר שלנו לא מצליח לחצות את הקווים ולהגיע לקהלים המתלבטים, או אפילו העוינים, שם טמון הפוטנציאל האמיתי לשינוי דעת קהל. המאבק הוא יומיומי וסיזיפי, ובמקרים רבים התוצאה היא תחושה של דריכה במקום.

הגישה השנייה מציעה שינוי תפיסתי. במקום לנסות ולנצח את האלגוריתם של פלטפורמה ספציפית, היא מתמקדת בהפצת המסרים שלנו על גבי רשת האינטרנט הפתוחה. תפיסה זו רואה ברשת כר פתוח ורחב, המורכב מאינספור אתרי חדשות, בלוגים ופורטלים, שבהם נמצאים קהלים מגוונים שכלל לא נחשפים למסרים שלנו כיום. באמצעות שיתופי פעולה וכלים טכנולוגיים מתקדמים, ניתן לרכוש שטחי מדיה ולהציג את התכנים שלנו באופן ממוקד בפני קהלים קריטיים, גם באתרים שאינם מזוהים עם הצד שלנו, ואף בכאלה הנחשבים עוינים. כך, במקום לצעוק בתוך חדר סגור, אנו פותחים חלון לעולם.

האסטרטגיה הזו מאפשרת לעקוף את מגבלות הצנזורה של הרשתות החברתיות ולהבטיח שהמסר שלנו יגיע ליעדו. היא מתאימה במיוחד לארגונים שמטרתם אינה רק לחזק את הבסיס הקיים, אלא להשפיע באופן אקטיבי על דעת הקהל, להגיע לקהלים צעירים, לתושבי מדינות יעד ספציפיות, וליצור שיח במקומות שבהם הוא הכי נחוץ. הדבר דורש הבנה שההצלחה לא נמדדת רק בלייקים ותגובות, אלא בחשיפה איכותית וממוקדת שמייצרת שינוי תודעתי ארוך טווח.

• עקיפת צנזורה: שחרור מהתלות במדיניות התוכן של פלטפורמות חברתיות והבטחת הפצת המסר.
• הגעה לקהלים חדשים: חשיפת התכנים לקהלים שמעולם לא היו נתקלים בהם ברשתות החברתיות.
• נוכחות במרחבים קריטיים: הצגת הנרטיב הישראלי באתרים ובפלטפורמות שבהם מתעצבת דעת הקהל העולמית.
• אימפקט מדיד ורחב: מעבר ממדדי מעורבות בקהילה קיימת למדדי חשיפה והשפעה על קהלים חיצוניים.
• כוח שיתופי: הצטרפות לרשת של ארגונים הפועלים יחד להגברת האפקטיביות והשגת תוצאות משמעותיות יותר.

אז איזו דרך מתאימה לארגון שלכם? אם המטרה המרכזית היא טיפוח וחיזוק הקהילה הקיימת, והמשאבים מוגבלים לניהול עמודים ברשתות החברתיות, הגישה הראשונה עשויה להספיק. היא דורשת השקעה מתמדת ביצירת תוכן וניהול קהילה, ומקבלת את מגבלות החשיפה והצנזורה כחלק מהמשחק. לעומת זאת, אם אתם שואפים לצמיחה משמעותית, להשפעה על דעת קהל מחוץ למעגלים המוכרים ולפריצת מחסומי השיח, הגישה השנייה מציעה פתרון אסטרטגי. היא מיועדת למנהלים שמבינים שהקרב על התודעה מתרחש בזירות רבות במקביל, ומוכנים לאמץ כלים חדשניים כדי להבטיח שהקול שלהם לא רק יישמע, אלא גם יגיע למקומות החשובים באמת. ההזדמנות להשפיע מעולם לא הייתה גדולה יותר, והשאלה היא רק אם נבחר בכלים הנכונים כדי לממש אותה.

הצטרפו אלינו עכשיו כדי להתחיל להפיץ את המסרים שלכם לקהלים חדשים ולהשפיע באופן ישיר על דעת הקהל.