משקפיים חכמים שיחזירו לכם את הפוקוס במירוץ היומיומי של החיים

ההרגשה הזאת מוכרת מדי להורים רבים בתל אביב. השעה שבע בערב, אתם בדיוק סיימתם שיחת עבודה חשובה מהמחשב הנייד במטבח, בזמן שאתם מנסים לפקח על הכנת שיעורי הבית של הילדים ולהבין מה להכין לארוחת ערב. הטלפון לא מפסיק לרטוט עם התראות מקבוצות וואטסאפ של הכיתה, תזכורות מהעבודה, ומיילים שדורשים מענה דחוף. נדמה שהחיים מתנהלים במעבר תמידי בין מסכים – המחשב, הטאבלט, הטלפון – וכל אחד מהם דורש את תשומת הלב המלאה שלנו. במרוץ היומיומי הזה, בין קריירה תובענית לניהול משפחה, קל להרגיש שהריכוז מתפזר והיעילות יורדת. רבים מאיתנו מחפשים פתרון, דרך שתאפשר לנו להישאר מחוברים ושולטים במצב, מבלי לאבד את הרגעים הקטנים והחשובים. מצד אחד, יש את הדרך המוכרת: להמשיך להסתמך על הטלפון החכם שלנו כמפקדה המרכזית של החיים, אולי בתוספת שירותי עזר כמו עוזרת אישית וירטואלית או אפליקציות ניהול זמן מתקדמות. מצד שני, מתחיל להופיע פתרון חדשני ומסקרן: משקפיים חכמים כמו ה-G1 של Even Realities, המשלבים את עדשות המרשם שאנחנו צריכים עם טכנולוגיה שמבטיחה להחזיר לנו את הפוקוס, פשוטו כמשמעו. הבחירה בין שתי הדרכים הללו היא לא רק שאלה של טכנולוגיה; זו שאלה של איך אנחנו רוצים לחוות את היומיום שלנו.

לנווט את המציאות, עם הידיים פנויות

הבחירה במשקפיים חכמים כמו ה-Even Realities G1 היא למעשה החלטה לנסות ולשנות את מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה. במקום להיות כבולים למסך הטלפון, הרעיון הוא לקבל את המידע החשוב לנו ישירות בשדה הראייה שלנו, באופן שלא מפריע לאינטראקציה עם העולם האמיתי. דמיינו שאתם יושבים בפגישת עבודה חשובה. במקום להציץ בטלפון כדי לראות אם קיבלתם הודעה מהבייביסיטר, או מה השעה שבה צריך לאסוף את הילדה מהחוג, המידע הזה מופיע בצורה דיסקרטית בזווית העין. זהו שינוי תפיסתי מהותי. במקום "לעצור" את מה שאנחנו עושים כדי לבדוק משהו, המידע משתלב באופן טבעי בזרימה של הפעילות הנוכחית.

השימוש ב-G1 מניח שאנחנו מוכנים לאמץ הרגל חדש, כזה שבו המידע מגיע אלינו באופן פרואקטיבי. המשקפיים יכולים להציג תזכורות לפגישות, לתמלל שיחות בזמן אמת (תכונה שיכולה להיות מהפכנית עבור אנשי מקצוע), ולהציג לוח מחוונים (דשבורד) אישי עם המשימות החשובות ביותר לאותו יום. עבור הורים עסוקים, המשמעות היא פחות רגעים של "רק שנייה, אני חייב לבדוק משהו בטלפון" ויותר נוכחות מלאה, בין אם זה בפארק עם הילדים או בשיחת ועידה. השילוב של עדשות מרשם הוא קריטי כאן; זה לא עוד גאדג'ט שצריך לזכור לקחת, אלא פריט שאנחנו ממילא מרכיבים כל היום. עם זאת, המעבר לטכנולוגיה כזאת דורש תקופת הסתגלות קצרה. יש עקומת למידה, גם אם היא לא תלולה, בהבנת האופן שבו המידע מוצג וכיצד לנהל אותו כך שישרת אותנו ולא יציף אותנו. הפתרון הזה אינו מבטיח "לסדר" את כל בעיות ניהול הזמן, אלא להציע כלי חזק יותר להתמודדות איתן, כזה שמחזיר לנו את הידיים ואת המבט.

מנגד, רובנו חיים כיום בדרך המוכרת והשחוקה: ניהול החיים דרך הטלפון החכם. המערכת הזאת בנויה על שילוב של אפליקציות יומן, תזכורות, קבוצות וואטסאפ, אפליקציות לניהול משימות, ולפעמים גם עוזרות וירטואליות כמו סירי או גוגל אסיסטנט. היתרון הגדול של השיטה הזאת הוא שכולנו כבר יודעים איך להשתמש בה. היא לא דורשת מאיתנו ללמוד שום דבר חדש באופן מהותי. הטלפון תמיד איתנו, והאפליקציות מציעות גמישות כמעט אינסופית. אנחנו יכולים להתאים את המערכת לצרכים המדויקים שלנו, לבחור את האפליקציות שאנחנו אוהבים, ולקבוע איך ומתי לקבל התראות.

אך לנוחות הזאת יש מחיר. התלות בטלפון יוצרת שרשרת של הסחות דעת. כל פעם שאנחנו שולפים את המכשיר כדי לבדוק פגישה ביומן, אנחנו נחשפים מיד לעשרות התראות אחרות שמתחרות על תשומת הלב שלנו. שיחה קצרה יכולה להתארך כי בדיוק נכנס מייל דחוף, ובדיקה מהירה של הודעה מהגן יכולה להוביל לגלילה אינסופית ברשתות החברתיות. עבור הורים שמנסים לתמרן בין משימות מורכבות, הפיצול המתמיד הזה של הקשב הוא האויב הגדול ביותר של הפרודוקטיביות והשקט הנפשי. יתרה מכך, הצורך להחזיק את הטלפון פיזית ביד מגביל אותנו. אי אפשר לבשל ארוחת ערב ובמקביל לעבור על רשימת הקניות שעל המסך בצורה נוחה. אי אפשר להרכיב רהיט חדש מאיקאה ולצפות בסרטון הדרכה בו זמנית. אנחנו כל הזמן במצב של החלפת הקשרים (context switching), וכל החלפה כזאת גוזלת מאיתנו אנרגיה וזמן יקר.

כדי להחליט איזו גישה מתאימה יותר, כדאי לשקול כמה נקודות מפתח:

• רמת הסחת הדעת: האם אתם מרגישים שהטלפון שואב אתכם וגורם לכם לאבד ריכוז לעיתים קרובות?
• צורך בידיים פנויות: עד כמה היומיום שלכם דורש מכם לבצע מספר משימות פיזיות בו-זמנית?
• פתיחות לטכנולוגיה חדשה: האם אתם נהנים לאמץ כלים חדשים או מעדיפים להישאר עם המוכר והידוע?
• אינטגרציה של ראייה: אם אתם כבר מרכיבים משקפיים, עד כמה הרעיון של שילוב טכנולוגיה בהם קוסם לכם?
• דחיפות הצורך בשינוי: האם אתם חווים "שחיקת הורים" ברמה שמצדיקה ניסיון של פתרון חדשני?
• סביבת עבודה ובית: האם אתם עובדים בסביבה שבה שליפת טלפון נראית לא מקצועית או מפריעה?

בואו ניקח תרחיש יומיומי. נניח שאתם צריכים לצאת מהמשרד בתל אביב, לאסוף ילד אחד מחוג כדורגל בגבעתיים, ואז להספיק לקניות מהירות בסופר לפני שאתם אוספים את הילדה השנייה משיעור פסנתר ברמת גן. בגישה המבוססת על הטלפון, התהליך יכלול כנראה פתיחה של Waze, קפיצה לאפליקציית ההודעות כדי לוודא עם בן או בת הזוג מי מביא מה, ואז חזרה לרשימת הקניות ששמורה באפליקציה אחרת. כל הפעולות האלו דורשות מכם להוריד את העיניים מהכביש (בזמן עמידה ברמזור, כמובן) ולהתעסק עם המסך. בגישת ה-G1, הניווט יופיע ישירות מול עיניכם, רשימת הקניות תוכל להיות מוצגת כשאתם נכנסים לסופר, ותזכורת על שעת האיסוף השנייה תקפוץ בזמן הנכון, כל זאת מבלי שתצטרכו לגעת במכשיר כלשהו. במקרה הזה, היתרון של ידיים פנויות וריכוז מלא הוא ברור.

ועדיין, עולות התנגדויות טבעיות. "ניסיתי פעם גאדג'טים חכמים, וזה תמיד מסתבך", או "אני לא רוצה עוד מסך מול העיניים שלי כל היום". אלו חששות לגיטימיים. התפיסה של "עוד מסך" היא אולי המכשול הגדול ביותר. אך חשוב להבין שהתצוגה במשקפיים חכמים מודרניים אינה דומה למסך טלוויזיה או טלפון. היא מתוכננת להיות מינימליסטית, להציג מידע קצר ורלוונטי בלבד, ולהיעלם כאשר אין בה צורך. היא לא נועדה לצפייה בסרטים או לגלישה באינטרנט, אלא להעברת פיסות מידע קטנות ויעילות. באשר לסיבוך, הטכנולוגיה הזאת אכן דורשת התקנה ראשונית והתאמה אישית, אך לאחר מכן היא אמורה לפעול באופן כמעט בלתי מורגש ברקע.

הדרך הטובה ביותר לבחון אם גישה חדשה כזאת מתאימה לכם היא לא להתחייב לשינוי דרמטי מהיום למחר, אלא להתחיל בקטן. אפשר להגדיר לעצמכם פיילוט של שבוע. בשבוע הזה, נסו להשתמש במשקפיים רק למשימה ספציפית אחת שבה אתם חווים את הקושי הגדול ביותר – למשל, ניהול התקשורת והמשימות בשעתיים העמוסות ביותר של היום, בין סיום העבודה להשכבת הילדים. הצלחה בשבוע הראשון לא תימדד בפתרון כל בעיות העולם, אלא בתחושה קטנה של שליטה גדולה יותר, בפחות רגעים של חיפוש אחר הטלפון, וביכולת להיות נוכחים יותר ברגעים החשובים באמת.

גלו כיצד Even Realities G1 יכול להחזיר לכם את המיקוד, בלי לוותר על החיבור.