מעבר מהכלה פסיבית למנהיגות טיפולית: גישת DBT למניעת שחיקה בעבודה עם טראומה מורכבת

ישנו רגע שקט, מיד אחרי שהמטופל יוצא מהקליניקה והדלת נסגרת, שבו האמת הפנימית שלכם צפה על פני השטח. זהו הרגע שבו אתם מסירים את המשקפיים, משפשפים את העיניים ומנסים להסדיר נשימה. עבור רוב המטפלים המנוסים, הרגע הזה מלא בסיפוק. אבל עבורכם, עם המטופלים הספציפיים האלו – אלו שחיים בקצוות, אלו שסובלים מטראומות מורכבות ומכאב רגשי בלתי נסבל – הרגע הזה מרגיש אחרת לגמרי. הוא מרגיש כמו שדה קרב שזה עתה נדם. אתם נותרים עם תחושת ריקנות, תסכול, ולעיתים אף חוסר אונים משתק. אתם שואלים את עצמכם: "האם באמת עזרתי היום? או שרק כיבינו עוד שריפה בדרך לשריפה הבאה?". הפער הזה, בין המטפל שחלמתם להיות – זה שמוביל לשינוי עמוק ויציב – לבין המטפל שאתם מרגישים שאתם בפועל מול אותם מטופלים, הוא פער שניתן לגישור. אבל הוא דורש אומץ להודות שהכלים הישנים, אלו ששירתו אתכם נאמנה שנים רבות, זקוקים לשדרוג מהותי.

התחושה הזו לא נובעת מחוסר מקצועיות או מחוסר ניסיון. להפך, צברתם ידע רב, למדתם תיאוריות מעמיקות, ואתם מחויבים בכל נימי נפשכם למטופלים שלכם. הבעיה היא לא בכם, אלא במפגש שבין הכלים המסורתיים לבין עוצמות הרגש הכאאוטיות של מטופלים עם קשיי ויסות קיצוניים. אתם מוצאים את עצמכם בחדר הטיפולים הולכים על ביצים. המטופל, שזקוק נואשות לקרבה ותמיכה, הודף אתכם מעליו בכעס או בהסתגרות דווקא ברגעים הקריטיים ביותר. השיחות מדלגות מנושא לנושא, ממשבר למשבר, ללא יכולת להעמיק או לייצר רצף טיפולי הגיוני. אתם מרגישים שהפגיעות של המטופל כה גבוהה, עד שכל מילה שלכם עלולה להיות הדבר הלא נכון שיפוצץ את המפגש. במקום להוביל, אתם מוצאים את עצמכם מובלים על ידי הסערה הרגשית של המטופל, והמחיר האישי שאתם משלמים הוא שחיקה עמוקה ותחושת בדידות מקצועית.

להפוך ממכיל פסיבי למנהיג טיפולי

המעבר לזהות המקצועית החדשה שלכם מתחיל בהבנה שטיפול במצבי קיצון דורש עמדה אחרת. זהו לא רק שינוי טכני או רכישת "ארגז כלים" נוסף; זוהי טרנספורמציה בדרך שבה אתם תופסים את התפקיד שלכם בחדר. גישת ה-DBT (טיפול דיאלקטי התנהגותי) מציעה לכם את המפתח לשינוי הזהות הזה. היא מזמינה אתכם להפוך ממטפלים שרק "מחזיקים" את הכאב (ולעיתים קורסים תחתיו), למטפלים שרוקדים בדיאלקטיקה עדינה אך יציבה בין קבלה לשינוי. זוהי הזמנה להפסיק לפחד מהעוצמות של המטופל ולהתחיל להשתמש בהן כמנוף לצמיחה.

כאשר אתם מאמצים את הגישה הזו, משהו בסיסי משתנה בדינמיקה. אתם כבר לא חסרי אונים מול הכאוס. יש לכם מפה, יש לכם מצפן, ויש לכם היררכיה ברורה של מטרות טיפוליות. אתם לומדים כיצד לתקף את הכאב של המטופל בצורה רדיקלית, כזו שגורמת לו להרגיש מובן לראשונה בחייו, ובו בזמן – וללא סתירה – לדרוש ממנו שינוי התנהגותי משמעותי. הזהות החדשה שלכם היא של מטפל שהוא גם אמפתי עד אין קץ וגם יציב כסלע; מטפל שיודע לשמור על עצמו מפני שחיקה כי הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ואיך לנווט את הספינה גם בלב הסערה.

השינוי הזה משפיע על כל היבט בעבודה המקצועית שלכם ובתחושת המסוגלות העצמית:

• מעבר מתחושת הישרדות בחדר הטיפולים לתחושת שליטה, מנהיגות וביטחון בדרך הטיפולית.
• יכולת להחזיק תקווה עבור מטופלים שאיבדו אותה, לא כסיסמה ריקה, אלא מתוך ידיעה ברורה איך בונים "חיים ששווה לחיות אותם".
• שחרור מהפחד "לומר את הדבר הלא נכון" ואימוץ תקשורת כנה, ישירה ומרפאת שפורצת את מעגלי הבדידות של המטופל.
• הפחתה דרמטית בתחושת השחיקה האישית הודות למבנה טיפולי ברור וקהילה מקצועית תומכת שמדברת את אותה השפה.
• היכולת לראות מטופלים שבעבר נחשבו "בלתי אפשריים" מתחילים ליישם מיומנויות, לווסת רגשות ולבנות מערכות יחסים יציבות.

דמיינו את המפגש הבא שלכם עם אותה מטופלת שגורמת לכם להחסיר פעימה לפני שהיא נכנסת. בזהות החדשה שלכם, אתם לא מתכווצים. כשהיא תוקפת או מתפרקת, אתם לא נבהלים. במקום להיסחף לתוך המערבולת שלה, אתם מציעים לה עוגן. אתם יודעים לזהות את הטריגר, לתקף את הרגש, אבל לא לאפשר להתנהגות ההרסנית לנהל את המפגש. אתם רואים בעיניים שלה את השינוי – מהמבט המוכר של ייאוש וכאוס, למבט של מישהי שמבינה שיש כאן מישהו שבאמת יכול להתמודד איתה, שלא יישבר, ושילמד אותה איך לחיות אחרת. הסיפוק המקצועי שנובע מכך הוא אדיר; זהו המעבר מרצון לעזור, לידיעה שאתם אכן עוזרים.

האבולוציה המקצועית שלכם מתחילה כאן

זה טבעי לחשוש משינוי גישה בשלב כזה של הקריירה. יש משהו מפתה בלהישאר באזורי הנוחות המוכרים, גם אם הם מתסכלים. המחשבה על לימוד שפה טיפולית חדשה ומקיפה עשויה להיראות מרתיעה. אבל האמת היא שזו לא זניחה של מי שהייתם, אלא אבולוציה הכרחית. הניסיון שצברתם, האינטואיציה הקלינית והרגישות שלכם הם הבסיס שעליו תבנו את הקומה החדשה הזו. קורס ה-DBT המקיף אינו מבקש מכם למחוק את הידע הקודם, אלא לצקת לתוכו מסגרת עבודה שתהפוך את הכוונות הטובות שלכם לתוצאות משנות חיים – עבור המטופלים שלכם, ועבורכם.

הבחירה להעמיק בגישה הזו היא בחירה בעצמכם כמטפלים. זו ההחלטה לא להסכים יותר לשחיקה ולחוסר האונים, אלא לבחור בצמיחה ובמקצועיות בלתי מתפשרת. המטופלים הצעירים שלכם, שכל חייהם לפניהם, זקוקים למטפל שמאמין בהם, אבל יותר מכך – הם זקוקים למטפל שיש לו את המפה ליציאה מהיער הסבוך של הכאב. והמטפל הזה יכול להיות אתם.

זה הזמן לבחון כיצד הכלים הללו יכולים להשתלב בקליניקה שלכם ולהפוך את התסכול לתחושת שליחות מחודשת.

קבלו את כל הפרטים על הקורס שיעזור לכם להפוך למטפלים שאתם שואפים להיות.