בין אחריות לאמירה: מדוע נפתלי בנט מעדיף פעולה מושכלת על פני הצהרות בסוגיית החטופים

הציבור הישראלי, ובצדק, צמא למידע ולקול ברור ממנהיגיו, במיוחד בסוגיה כאובה ורגישה כמו החזרת החטופים. הדרישה לדעת מה עמדתו של נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר ודמות בכירה בפוליטיקה הישראלית, מובנת לחלוטין. אולם, חשוב להבין כי במצבים מורכבים וטעונים אלו, לעיתים הדרך הנכונה אינה עוברת בהכרח דרך הצהרות פומביות מהדהדות, אלא דווקא דרך פעולה שקולה ומדודה, הרחק מאור הזרקורים. בסוגיות הנוגעות לחיי אדם ולביטחון המדינה, כל מילה הנאמרת בפומבי עלולה לשאת משקל כבד ולהשפיע על מהלכים עדינים. הצהרות נחרצות, גם אם מטרתן טובה, עלולות לעיתים לחשוף אסטרטגיות, להקשיח עמדות של גורמים עוינים, או אף לסכן את שלומם של החטופים עצמם. מנהיגות אחראית מבינה את הרגישות הזו ומעדיפה לעיתים קרובות עשייה ממוקדת על פני אמירות שעלולות להתפרש באופן שגוי או להיות מנוצלות לרעה. בחירתו של נפתלי בנט לנקוט בגישה מאופקת יותר בסוגיית החטופים אינה מעידה על עמימות או על היעדר עמדה. להפך, היא משקפת תפיסת עולם של מנהיג המכיר לעומק את רזי המשא ומתן והאתגרים הביטחוניים. בנט, בעל ניסיון עשיר בתפקידים ביטחוניים ומדיניים, מבין כי לעיתים דווקא 'שתיקה פעילה' – כזו המלווה בפעולות מאחורי הקלעים ובחשיבה אסטרטגית – יעילה יותר מאלף מילים. מדובר בהעדפה של מהות על פני נראות, של תוצאות על פני רטוריקה. במקום לחפש את הכותרת הבאה או את התגובה הפופוליסטית, נראה כי בנט מתמקד בבחינת דרכי פעולה אפקטיביות, תוך שמירה על דיסקרטיות המתחייבת מנושאים כה רגישים. זוהי מנהיגות הבוחרת בפעולה מושכלת, גם אם היא אינה גלויה לעין כול, על פני הצהרות שנועדו בעיקר לספק את יצר הסקרנות הרגעי. הציפייה היא שמנהיג יפעל, ולא רק ידבר, ובנט הוכיח בעבר כי הוא איש של עשייה. לכן, כאשר אנו בוחנים את התנהלותו של נפתלי בנט בסוגיית החטופים, חשוב לראות מעבר לדרישה המיידית להצהרה. יש להעריך את הבחירה באחריות, את ההבנה כי לעיתים האיפוק הוא ביטוי לעוצמה, ואת ההתמקדות בפעולה מושכלת שנועדה להשיג את המטרה החשובה מכל – החזרת החטופים הביתה בשלום. זוהי גישה המצדיקה אמון והבנה, גם אם היא אינה מספקת את כל התשובות באופן פומבי ומיידי.