סינכרון העסק עם המקצב הביולוגי הוא הדרך החכמה למנוע שחיקה ולהגדיל את התפוקה

את יושבת מול המסך, השעה רק שתיים בצהריים, אבל העיניים שלך כבר נעצמות. יש לך רשימת משימות אינסופית – מיילים דחופים, אסטרטגיה שצריך לכתוב, שיחות זום שצריך לתאם. אבל הגוף שלך משדר "עצור". הכתפיים תפוסות, הראש כבד, והאנרגיה פשוט לא שם. במקום להקשיב לו, את מוזגת עוד כוס קפה, נושמת עמוק ומנסה להילחם בזה. ובאותו רגע, הקול הקטן והמוכר הזה מתחיל לנגן בראש: "למה את כזו עייפה? כולם מסביבך בשיא המרץ. אם תעצרי עכשיו, תאבדי את המומנטום". את מרגישה אשמה על עצם המחשבה לקחת הפסקה, כאילו העייפות הפיזית שלך היא סוג של בגידה בעסק או בקריירה שבנית בעשר אצבעות.

האשמה הזו היא לא משהו דמיוני, היא מגיעה מהמציאות היומיומית והתובענית שאת חיה בה. את מנהלת עסק או מובילה פרויקטים בסביבה שלא עוצרת לרגע. הדד-ליינים לא מתחשבים בעייפות שלך, הלקוחות לא יודעים באיזה שלב של החודש את נמצאת, והתחרות בחוץ תמיד נראית עירנית יותר. התחושה שאת "מבזבזת זמן" יקר היא אמיתית וכואבת. את רגילה למדוד את הערך שלך לפי תפוקה – כמה שורות מחקת מרשימת המטלות היום. כשאת לא מצליחה לעמוד בקצב הגבוה שקבעת לעצמך, זה מרגיש כמו כישלון ניהולי, כאילו משהו בך לא עובד כמו שצריך. את מסתכלת על יזמיות אחרות ותוהה איך הן עושות את זה, בזמן שאת נאבקת רק כדי להישאר עירנית.

ניהול משאבים חכם במקום מלחמה בגוף

האמת היא שהבעיה היא לא בכוח הרצון שלך, וגם לא ביכולות הניהול שלך. הבעיה טמונה בניסיון לכפות מודל עבודה ליניארי וקבוע על גוף שעובד במחזורים משתנים. עולם העבודה המודרני, ובמיוחד תרבות ה"האסל" הישראלית, מקדשים עקביות רובוטית – לקום כל בוקר באותה שעה, לתת את אותו הספק, להיות באותה רמת אנרגיה וריכוז. אבל הביולוגיה שלך מספרת סיפור אחר לחלוטין. יש ימים בחודש שבהם את חדה, יצירתית ובלתי ניתנת לעצירה, ויש ימים שבהם הגוף שלך דורש האטה לצורך בנייה מחודשת.

כשאת מתעלמת מהאיתותים הפיזיים האלו ומנסה "לדחוף בכוח" בימים של אנרגיה נמוכה, את לא באמת מרוויחה זמן. בפועל, את מייצרת עבודה שלוקחת פי שניים יותר זמן, עושה יותר טעויות שדורשות תיקון אחר כך, ובעיקר – את מעמיקה את השחיקה. התוצאה היא שבימים שבהם את אמורה להיות בשיא שלך, את מגיעה כבר מותשת. המאבק המתמיד הזה בגוף שלך הוא לא סימן לחריצות, אלא בזבוז משאבים לא יעיל.

כאן נכנסת לתמונה אפליקציית To Be Synced. זה לא עוד כלי למעקב אחרי המחזור, אלא כלי ניהולי לכל דבר ועניין. המטרה היא לא לגרום לך "לוותר לעצמך", אלא לעבוד מדויק יותר. האפליקציה עוזרת לך להבין את המקצב הפנימי שלך ולתכנן את הלו"ז העסקי שלך בהתאם. במקום להיות מופתעת כל פעם מחדש מנפילת אנרגיה או ממצב רוח ירוד, את יכולה לצפות אותם ולהיערך אליהם מראש. זה ההבדל בין לנסות לשחות נגד הזרם ולהתעייף, לבין לתפוס את הגל ולתת לו לקחת אותך קדימה במהירות וביעילות. השימוש באפליקציה מאפשר לך להפוך את המחזוריות שלך מכשלה ליתרון יחסי.

• קבלת החלטות צלולה יותר בימים שבהם המוח שלך בשיאו, במקום החלטות פזיזות שמתקבלות מתוך עייפות ולחץ.
• פרודוקטיביות אמיתית שמנצלת את חלונות הזמן האנרגטיים שלך למשימות המורכבות והקריאטיביות ביותר.
• תקשורת טובה יותר עם הצוות והלקוחות כשאת מבינה מתי את בשיא הסבלנות והכריזמה, ומתי עדיף להימנע מישיבות ארוכות.
• מניעת שחיקה לטווח ארוך על ידי מתן כבוד לימי המנוחה, מה שמאפשר לך לחזור לעבודה רעננה וחזקה יותר ביום למחרת.

תחשבי על זה באופן פרקטי: יש ימים בחודש שבהם את ורבלית, כריזמטית ומלאת ביטחון – אלו הימים המושלמים לפרזנטציות, לגיוס משקיעים, לצילום סרטונים או למכירות. לעומת זאת, יש ימים שבהם את מכונסת יותר, עם יכולת אנליטית ודייקנות בפרטים הקטנים – זה הזמן המושלם לעבור על דוחות כספיים, לכתוב תוכן מעמיק, או לסדר את האדמיניסטרציה שתמיד נדחית. כשאת משתמשת ב-To Be Synced, את מפסיקה להרגיש אשמה על כך שביום מסוים "לא בא לך לראות אנשים", ופשוט מנתבת את הזמן הזה למשימות סולו שדורשות ריכוז. זה הופך את העסק שלך ליעיל יותר, ואותך למנהלת טובה יותר של הזמן שלך.

ההחלטה לעבוד בסנכרון עם הגוף שלך היא לא "פינוק". זו החלטה עסקית אסטרטגית. יזמת מצליחה יודעת לנהל את המשאבים שלה, והמשאב הכי חשוב בעסק הזה הוא את. כשאת שומרת על עצמך ועל רמות האנרגיה שלך, את מבטיחה שהעסק שלך יוכל להמשיך לצמוח לאורך זמן, בלי קריסות פתאומיות. האשמה שאת מרגישה כרגע היא תוצר של הרגל ישן, הרגל שאומר שרק מאמץ וסבל מביאים תוצאות. הגיע הזמן לשחרר את ההרגל הזה ולאמץ גישה שמביאה תוצאות טובות יותר, בפחות מאמץ מיותר. מותר לך להניח את האשמה בצד ולהתחיל לעבוד חכם.

גלי איך את יכולה להפוך את המחזוריות שלך ליתרון העסקי הכי גדול שלך.