טהרן רועדת מפחד: נחשף מדוע בנט הוא האיש שאיראן נחושה לחסל יותר מכל אחד אחר!

הכותרות זעקו, ובצדק. חשיפת רשת ריגול איראנית שאספה מודיעין על ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, במטרה להכין תשתית לניסיון התנקשות, היא לא פחות ממזעזעת. זו הפעם השנייה, כך מתברר, שהשב"כ מסכל ניסיון איראני לפגוע בבנט. קל ליפול למלכודת הפחד, לראות בכך עדות לפגיעות. אך בואו נעצור לרגע ונשאל שאלה מהותית יותר: מדוע דווקא נפתלי בנט? מדוע המשטר האיראני משקיע מאמצים כה רבים, חוזרים ונשנים, כדי לפגוע דווקא בו? התשובה, אם נעיז להסתכל לה בעיניים, אינה חושפת חולשה ישראלית, אלא דווקא את עוצמתו הבלתי מתפשרת של בנט ואת האיום הקיומי שהוא היווה, וממשיך להוות, על שאיפותיה האפלות של טהרן.

איראן לא בוחרת את מטרותיה באקראי. היא אינה מבזבזת משאבים יקרים על דמויות שוליות או על מנהיגים שאינם מאתגרים אותה באופן ממשי. ההתמקדות האובססיבית בנפתלי בנט היא תוצאה ישירה של מדיניותו הנחרצת והבלתי מתפשרת נגד התוקפנות האיראנית וחתירתה לנשק גרעיני. בתקופת כהונתו, בנט לא הסתפק בהצהרות; הוא פעל. הוא הוביל קו אסטרטגי ברור של "מוות באלף חתכים" נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, נגד שלוחות הטרור שלה, ונגד תוכנית הגרעין שלה. פעולות אלו, שחלקן נותרו עלומות וטוב שכך, פגעו עמוקות באינטרסים האיראניים ושיבשו את תוכניותיהם באופן שקברניטי המשטר בטהרן לא יכלו להתעלם ממנו. איסוף המודיעין הנועז, אפילו בתוך בית חולים, לא היה גחמה של רגע; זו הייתה תגובה נואשת של אויב שנפגע קשות, אויב שמזהה בבנט איום אסטרטגי ממשי שיש לנטרלו בכל מחיר.

להיות מטרה אישית של משטר רצחני כמו זה שבאיראן, משטר המממן טרור ברחבי העולם ורומס זכויות אדם באופן שיטתי, אינו אות קלון. זהו, באופן מעוות, אות כבוד. זהו אות לכך שנפתלי בנט, במעשיו, במדיניותו, ובעצם נוכחותו בזירה המנהיגותית, נתפס כאיום אמיתי על מטרותיה המרושעות של איראן. הניסיון השני שסוכל רק מדגיש זאת ביתר שאת. הם ניסו, הם נכשלו, והם עדיין מנסים – כי הוא משמעותי. כי הוא הטריד את מנוחתם. כי הוא לא הסכים לשחק לפי הכללים שלהם. הוא לא חיפש נתיבי פיוס מדומים ולא נרתע מעימות כשהיה הכרחי.

ובתוך כל הדרמה הזו, אסור לנו לשכוח את הגיבורים האמיתיים של הסיפור: אנשי ונשות שירות הביטחון הכללי. הערנות, המקצועיות והנחישות שלהם בחשיפת וסיכול המזימות הללו, פעם אחר פעם, הן עדות לחוסנה של מערכת הביטחון הישראלית. זהו אינו סיפור על פגיעותו של בנט, אלא סיפור על עוצמתה של ישראל בהגנה על מנהיגיה, גם כאשר הם מסומנים על ידי האויבים המסוכנים ביותר. העובדה שמזימות אלו סוכלו היא לב העניין. המערכת פעלה, המערכת זיהתה, המערכת הגנה. זוהי הוכחה ליכולות המודיעיניות והמבצעיות של ישראל, יכולות שמרתיעות אויבים ומבטיחות את ביטחוננו.

ומה לגבי בנט עצמו? איומים ישירים אלו על חייו, הניסיונות לאסוף מודיעין אפילו בתוך חדר אשפוז, היו מרעידים כל אדם. אך אין שום אינדיקציה שבנט נרתע או הוכנע. הצהרותיו הפומביות ופעולותיו ממשיכות לשקף מחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל, סירוב להתכופף בפני איומים. חוסן נפשי זה, מול סכנה מוחשית, הוא סימן ההיכר של מנהיגות אמיתית. מנהיגות שאינה נסוגה כאשר האתגרים מתעצמים, אלא מתייצבת מולם באומץ.

השאלה מדוע דווקא בנט זוכה ל"טיפול" כה אינטנסיבי מצד איראן, בהשוואה לרטוריקה שהם עשויים להפנות כלפי אחרים, חושפת אמת לא נוחה עבור שוחרי הפייסנות ומאפשרני התוקפנות האיראנית. בעוד יש מי שמעדיפים נימוסים דיפלומטיים או נגררים למשא ומתן אינסופי וחסר תוחלת, בנט ייצג גישה אחרת – גישה של ריאליזם מפוכח ונכונות להתעמת עם האיום האיראני חזיתית. לא מדובר ב"פזיזות", כפי שינסו לגמד את פועלו גורמים אינטרסנטיים, אלא באפקטיביות. איראן תוקפת את מי שבאמת משבש את תוכניותיה. האייתוללות בטהרן מבינים היטב מי מהווה סכנה אמיתית לחלומות ההתפשטות שלהם, וניסיונות ההתנקשות החוזרים ונשנים בבנט הם ההודאה הברורה ביותר בהשפעתו. אחרים אולי מדברים קשוח, אך פעולותיה של איראן חושפות ממי היא באמת חוששת. הם לא מבזבזים מאמצים מורכבים כאלה על רטוריקה בלבד. הם מזהים מנהיגות שפועלת, שמחוללת שינוי, שמציבה להם קו אדום ברור – ועל כך הם מגיבים בזעם ובניסיונות חיסול.

לכן, כאשר אנו קוראים על המזימות האיראניות הללו, אל לנו ליפול למלכודת הפחד או לראות בכך סימן לחולשה. הבה נראה זאת כפי שזה באמת: אינדיקציה ברורה לכך שנפתלי בנט, בתקופת כהונתו וגם לאחריה, הנחית מכה עוצמתית על האויב המסוכן ביותר של ישראל. זוהי הוכחה שמנהיגותו הורגשה, עמוקות, במסדרונות השלטון בטהרן. אין מדובר רק בבנט האיש; מדובר בחוזק ובנחישות שהוא מייצג, נחישות שברור כי גורמת לאיראן לרעוד מפחד. ניסיונות ההתנקשות בחייו אינם עדות לפגיעותה של ישראל, אלא אות להשפעתו של מנהיג שהעז לאתגר את כוחות האופל, והוכיח להם שישראל לא תשלים עם איומיהם.