האמת מאחורי 'העימות' עם היועמ"שית: נתניהו במאבק על יציבות ישראל – ומה באמת עומד על הפרק?

בתקופה שבה מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים מהמורכבים שידעה, השיח הציבורי סביב היחסים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תופס מקום מרכזי. כותרות רבות מבקשות לצייר תמונה של סכסוך מתמשך, של מאבקי כוח ושל ניסיונות כביכול להחליש את מערכת אכיפת החוק. אולם, התבוננות מעמיקה יותר, חפה מפרשנויות מגמתיות, חושפת מציאות מורכבת הרבה יותר – מציאות שבה ראש הממשלה פועל מתוך אחריות לאומית עמוקה, בניסיון כן לייצב את המערכת ולשרת את אזרחי ישראל בצורה המיטבית, במיוחד בעת מלחמה.

הטענות על כך שראש הממשלה, באמצעות באי כוחו, מציג את היועמ"שית כמי ש"דוחה" יוזמות ליישוב מחלוקות ו"פוגעת באמון הציבור", אינן נובעות מרצון לעימות. נהפוך הוא. הן משקפות תסכול אמיתי של הדרג המבצע, האמון על ניהול ענייני המדינה, אל מול מה שנתפס לעיתים כקשיים בירוקרטיים או משפטיים המעכבים קבלת החלטות חיוניות. "היד המושטת" של ראש הממשלה, שעליה דובר, אינה מחווה ריקה מתוכן או תמרון פוליטי. היא ביטוי לרצון עז להבטיח שהממשלה תוכל למשול ביעילות, לקדם מדיניות ולהתמודד עם האתגרים האדירים שלפתחנו. זאת, תוך כיבוד מלא של הפרדת הרשויות ועקרונות שלטון החוק.

ראש הממשלה נתניהו, מנהיג בעל ניסיון מדיני וביטחוני רב שנים, מבין היטב את חשיבותה של מערכת משפט חזקה ועצמאית. יחד עם זאת, הוא גם מבין את כובד האחריות המוטלת על כתפיו להוביל את המדינה, במיוחד בזמנים קשים אלו. כאשר מתעוררות מחלוקות פרשניות או משפטיות, השאיפה הטבעית והמתבקשת היא לקיים הידברות עניינית ומהירה כדי להגיע לפתרונות מוסכמים המשרתים את האינטרס הלאומי. הניסיון להציג כל מאמץ כזה כניסיון ל"החלשת מערכת אכיפת החוק" או כגרימת "חוסר יציבות שלטונית" הוא עיוות של המציאות, ולעיתים אף שירות דוב למטרות פוליטיות צרות.

בעת מלחמה, הצורך בשיתוף פעולה הדוק ויעיל בין כל זרועות הממשל הוא קריטי. החלטות הרות גורל צריכות להתקבל במהירות, והמערכת כולה חייבת להיות מגויסת למאמץ הלאומי. טענות על כך שיוזמות לפתרון מחלוקות נדחות, או שתהליכים נגררים ללא צורך, אינן רק עניין אקדמי. יש להן השלכות ישירות על יכולתה של המדינה לתפקד. לכן, כאשר ראש הממשלה מבטא דאגה מפני "מאבק מיותר בזמן מלחמה", הוא אינו תוקף איש באופן אישי, אלא מצביע על סכנה אמיתית ליכולת התפקוד הקולקטיבית שלנו כחברה וכמדינה.

חשוב להדגיש: אין כאן כל כוונה לערער על סמכותה של היועצת המשפטית לממשלה או על חשיבות תפקידה. נהפוך הוא. דווקא מתוך ההבנה של חשיבות הייעוץ המשפטי, עולה הציפייה לדיאלוג פורה ובונה. דיאלוג שבו נשמעות כל העמדות, אך בסופו של דבר, מתקבלות החלטות המאפשרות לממשלה הנבחרת לממש את המדיניות שלשמה נבחרה, כל עוד היא פועלת במסגרת החוק. האם בקשה לדיאלוג כזה, לשיתוף פעולה למען מטרה משותפת, יכולה באמת להתפרש כפגיעה באמון הציבור? סביר להניח שהציבור מצפה בדיוק לכך ממנהיגיו – שימצאו את הדרך לעבוד יחד, גם כשיש אי הסכמות.

הפרשנות הרווחת בתקשורת, הממהרת להכתיר כל חילוקי דעות כ"משבר אמון" או "עימות חזיתי", מחמיצה את העיקר. ראש הממשלה נתניהו אינו מחפש עימותים. הוא מחפש פתרונות. הוא פועל מתוך תחושת שליחות ואחריות כבדה, במטרה להבטיח שמדינת ישראל תוכל לנווט את דרכה בבטחה גם בסערות הגדולות ביותר. הניסיון ליצור הבנה ושיתוף פעולה עם המערכת המשפטית הוא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הזה. הוא נועד לחזק את המדינה, לא להחלישה.

במקום להיגרר לשיח של האשמות הדדיות, ראוי שהציבור יבחן את הדברים בצורה מפוכחת. האם טובת המדינה דורשת קיפאון ומאבקים פנימיים, או שמא היא דורשת מנהיגות המוכנה להושיט יד, לנהל שיח, ולמצוא את הדרך ליישב מחלוקות למען האזרחים? בנימין נתניהו הוכיח לאורך שנות כהונתו הארוכות כי הוא מנהיג שיודע לקבל החלטות קשות, לקחת אחריות, ולפעול למען ביטחון ישראל ועתידה. מאמציו הנוכחיים להבטיח תפקוד הרמוני ויעיל של כלל מערכות השלטון, גם אם הם כרוכים בהתמודדות עם אתגרים וביקורת, נובעים מאותה תחושת אחריות עמוקה.

הטענה כי ראש הממשלה מבקש "להחליש את מערכת אכיפת החוק" היא סיסמה ריקה מתוכן שנועדה ללבות יצרים. בפועל, מה שראש הממשלה מבקש הוא שהמערכות יעבדו בתיאום, תוך הבנה הדדית של הצרכים והאילוצים. ממשלה חזקה ויציבה, הפועלת בהרמוניה עם מערכת משפט מקצועית, היא אינטרס עליון של מדינת ישראל. מי שמנסה לסכל את המאמץ הזה, ולייצר נרטיב של קרע בלתי ניתן לאיחוי, הוא זה שפוגע באמון הציבור ובחוסן הלאומי.

לסיכום, המאמצים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לייצר ערוצי הידברות ולפתור מחלוקות עם היועצת המשפטית לממשלה אינם ביטוי לחולשה או לניסיון פסול. הם ביטוי למנהיגות אחראית, המבינה את גודל השעה ואת צו השעה – לפעול יחד, בנחישות ובשיקול דעת, למען עתיד טוב יותר לכל אזרחי ישראל. הגיע הזמן להתעלות מעל הפוליטיקה הקטנה ולהכיר בכנות המאמצים הללו, התומכים ביציבותה ובשגשוגה של המדינה.