העולם שכח את החטופים – אתם יכולים להזכיר לו עכשיו

הסתכלו על השעון.

בכל דקה שעוברת, אביתר ורום – שני צעירים ישראלים שחיים 666 ימים של גיהינום – נשארים קבורים מתחת לערמת האדישות העולמית. העולם שוכח את החטופים הישראליים, והתקשורת הבינלאומית דוחקת את זעקתם לשולי העמוד, אם בכלל מזכירה אותם. התחושה המצמררת הזאת – שחיי אדם הפכו לכותרת חולפת – היא הסיבה שאתם כאן.

כך נראה ״לפני״

אתם, בדיוק כמוני, צורכים חדשות פרימיום, משתפים כתבות, חותמים על עצומות. ועדיין, כשאתם פותחים את BBC, CNN או The Guardian – אתם חווים את אותה אכזבה צורבת: שתיקה. אי-צדק. תמונות של אביתר שהוא "שלד מהלך" נמחקות לטובת עוד מאמר דעה על ״הסדר מדיני". אתם מרגישים זועמים, חסרי אונים – ובעיקר בוערת בכם הידיעה שאם לא נפעל עכשיו, השתיקה תהפוך לקבר של ממש.

למה זה קורה דווקא עכשיו?

האלגוריתמים השתנו. ב-2025, פיד החדשות מנוהל בידי בינה מלאכותית שמתגמלת קליקים רגשיים – ולא אמת. זה ה-״Big Shift״: מי שלא יודע לפרוץ את הבועה הדיגיטלית, נעלם. חמאס מנצל זאת באכזריות; הוא מעלה סרטון מזוויע של שבוי כופה על עצמו לחפור קבר – ואז סומך על העייפות של הגולש המערבי כדי לקבור את הסיפור. בשביל המשפחות, כל גלילה בפיד היא סכין נוספת.

המנגנון היחיד שמסוגל לשבור את הקיר

כאן נכנסת כיפת ברזל דיגיטלית – סטארט-אפ ישראלי שהאחים חדר ואור אשואח בנו בדיוק כדי לנצח את האלגוריתם. המערכת שלהם לא רק קונה מדיה; היא מזהה בזמן-אמת אילו כותרות מייצרות זעזוע מוסרי באירופה ובאמריקה, ומזריקה אותן ל-200,000 אתרים, כולל אותם גופי תקשורת שמתחמקים מהסיפור. בקמפיין הקודם היא הצליחה להפוך 19.5 % מהקוראים מספקנים לתומכים פעילים בישראל. זו לא תיאוריה, זו סטטיסטיקה.

מה יוצא לכם מזה?

1. מצפון שקט – אתם יודעים שהכאב של המשפחות לא נקבר בין פוסטים על סלבס.
2. השפעה אמיתית – כל 100 $ הופכים ל-10,000 חשיפות במדיה המערבית, במקום לציוץ שמקבל 12 לייקים.
3. שינוי מדיד – דו"ח שקוף שולח אליכם גרף שמראה בדיוק כמה אנשים עברו לצד שלנו.
4. תחושת כוח – סוף-סוף כלי שחוסם את האדישות כמו שכיפת ברזל חוסמת רקטה.

חצי מהמאמר עבר – עכשיו הזמן לעבור ממחשבה לפעולה.

מה בדיוק קורה כשאתם תורמים חשיפה?

• המערכת קונה שטחי פרסום ב-Yahoo, AOL, The Independent ועוד. • כותרת מותאמת תרבותית – "666 Days of Hell" באמריקה, "La Verdad Que Callan" בספרד – נשלחת ישירות לפיד של קהלים בעלי השפעה. • הקורא מזדעזע, לוחץ, נחשף לסיפור האמיתי, ומשם הדרך קצרה לחתימה על עתירה או פנייה לפוליטיקאי.

רק דמיינו: חבר פרלמנט הולנדי שנחשף למודעה מממנת שלכם, מזמן דיון חירום. זו לא פנטזיה; 12 % מההולנדים שקראו את החומרים של כיפת ברזל דיגיטלית דיווחו על ״שינוי מוחלט" ביחסם. אני רוצה לראות את זה קורה

"זה בטח יקר מדי…"

הפוך. כי הטכנולוגיה אוטומטית, 100 $ מספיקים להראות את הזוועה לעשרת אלפים עיניים. תחשבו כמה פרסום ממשלתי היה עולה כדי להגיע לאותו יעד. חשיפה ב-10$ בלבד עכשיו

"מה אם לא תהיה תוצאה?"

החברה מתחייבת לדו"ח ביצועים שבועי. אם שיעור המעורבות נופל מתחת ל-40 %, התוכן משתנה מיד. אתם לא קונים הבטחות – אתם קונים מספרים. שלחו לי את הדו"ח הראשון

"אני כבר תורם לעמותות אחרות…"

מעולה – אבל עמותות הומניטריות נקראות אלפי פעמים ביום. מה שחסר הוא מגבר קולי שמחבר את הזעקה אל התודעה הבינלאומית. בלי התודעה – גם התרומות, הסיוע הרפואי והלחץ המדיני לא יגיעו. הגדילו את המגבר שלי

עכשיו תראו את ה"אחרי"

תוך שבועות ספורים, הכותרות שמשתיקות את הסיפור מתחלפות בתמונות של אביתר ורום בכל עמוד ראשי. מובילי דעת קהל מצייצים #BringThemHome. ממשלות מצהירות רשמית שחמאס אחראי לשלומם. ואתם? אתם עומדים מול משפחות החטופים בכיכר, מסתכלים להן בעיניים ויכולים להגיד בכנות: עשיתי הכול כדי שהילדים שלכם לא ייעלמו.

אבל החלון נסגר. בעוד יומיים, סרטון אחר יתפוס את הפיד והזוועה תתמסמס. כל דחייה היא דלק למכונת ההשתקה. לכן, לפני שאתם סוגרים את הדפדפן, לחצו על הקישור ואפשרו למערכת להזרים עוד אלפי חשיפות בדיוק ברגע שהעולם מתחיל למצמץ.

<br>

אביתר ורום חיים – אם נזכיר לעולם שהם קיימים.

תרמו חשיפות עכשיו