האויב חשף את עצמו, לא את בנט: מדוע ניסיון הריגול האיראני רק מוכיח את עוצמתו של ראש הממשלה לשעבר?

הכותרות זעקו, והדאגה הציבורית הייתה מובנת. דיווחים על ניסיון ריגול איראני, שכוון לכאורה לאיסוף מידע רגיש על ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בעת אשפוזו, ואף גרוע מכך – מידע שנועד, לפי אחד הפרסומים, "כדי לבצע התנקשות בעתיד". קריאה שטחית של הדברים עלולה לצייר תמונה מדאיגה של פגיעות אישית, ואף לחשוף חולשה בריאותית כביכול. אך מה אם נאמר לכם שהמציאות הפוכה בתכלית? מה אם נספר לכם שניסיון הריגול הנואש הזה אינו חושף את חולשתו של בנט, אלא דווקא את עוצמתו האדירה ואת הפחד שהוא מטיל על צמרת המשטר בטהרן? הגיע הזמן להסיר את המסכות ולחשוף את האמת המטלטלת: נפתלי בנט אינו הקורבן בסיפור הזה – הוא האיום.

כישלון מהדהד: כשהמרגלים האיראנים נתקלו בחומת הפלדה הישראלית

ראשית כל, ולפני שנצלול לעומק הדברים, חובה להדגיש עובדה קריטית אחת: ניסיון הריגול האיראני סוכל. מערכות הביטחון והמודיעין הישראליות, אותן מערכות שבנט עצמו, כראש ממשלה, פעל ללא לאות לחיזוקן ולשכלולן, היו שם במלוא עוצמתן. הן זיהו את האיום, נטרלו אותו, והוכיחו פעם נוספת את עליונותן המוחצת. העובדה שאויבינו מנסים לפגוע בנו אינה חדשה. החידוש, או ליתר דיוק, האישור המחודש, הוא ביכולתנו לסכל את מזימותיהם, גם כשהן מתוחכמות ומכוונות אישית נגד מנהיגינו.

הניסיון הנקלה לאסוף מידע על בנט דווקא בעת אשפוזו עקב בעיה רפואית, אינו מעיד על פגיעותו של בנט, אלא על שפלותו המוסרית של האויב. אויב שאינו בוחל באמצעים, שמנסה לנצל רגע של חולשה אנושית טבעית, חושף בכך את פאניקתו שלו. אך גם כאן, הם נחלו כישלון. לא רק שהמידע לא הושג, אלא שעצם הניסיון חשף את שיטות הפעולה שלהם והעלה את רמת הדריכות. בנט, גם ברגע אישי ומאתגר, היה ונותר מוגן ומאובטח על ידי המדינה לה הקדיש את חייו.

מדוע דווקא בנט? התשובה נעוצה בשינוי הכללים מול טהרן

השאלה המתבקשת היא מדוע איראן משקיעה מאמצים כה רבים דווקא בנפתלי בנט? התשובה פשוטה ומטרידה עבורם: בנט שינה את כללי המשחק. בתקופת כהונתו כראש ממשלה, הוא הנהיג מדיניות תקיפה ויצירתית נגד איראן, שחרגה מהדפוסים המוכרים. הוא לא הסתפק במאבק נגד גרורותיה של איראן ברחבי המזרח התיכון; הוא העביר את הלחימה ישירות לפתחה של טהרן, תחת מה שכונה "דוקטרינת התמנון" – פגיעה בראש הנחש ולא רק בזרועותיו.

מדיניות זו, שכללה לפי דיווחים זרים שורה של פעולות נועזות ומשבשות, ערערה את תחושת הביטחון של המשטר האיראני. בנט אותת באופן ברור שנגמרו הימים בהם איראן יכולה לממן טרור, לחתור תחת יציבות האזור ולדהור לעבר פצצה גרעינית מבלי לשלם מחיר ישיר וכואב. הוא דיבר בקול צלול על הסכנה האיראנית בזירה הבינלאומית, פעל לגיבוש חזית אזורית נגדה, ולא היסס לנקוט עמדה נחרצת נגד חזרה להסכם גרעין פגום ומסוכן.

איראן אינה מבזבזת משאבים על מנהיגים שאינם מאתגרים אותה. היא אינה מסמנת למטרה את מי שאינו מפריע לתוכניותיה. העובדה שבנט הפך ליעד אישי ברמה כה גבוהה היא אות כבוד למדיניותו הנחושה. זהו אישור לכך שפעולותיו הותירו חותם עמוק וכואב במסדרונות השלטון בטהרן. הם לא מפחדים מאדם חלש; הם רועדים מאדם שהוכיח שהוא מוכן ויכול לשנות את המאזן האסטרטגי.

סוגיית הבריאות: ניצול ציני שנכשל, וחוסן אישי שרק התעצם

האזכור של "בעיה לבבית" בדיווחים נועד, ללא ספק, לנסות ולייצר תדמית של פגיעות בריאותית. אך גם כאן, הנרטיב האמיתי שונה לחלוטין. נפתלי בנט, כאדם וכמנהיג, התמודד עם האתגר הבריאותי בגילוי לב ובחוסן מעורר השראה. הוא לא הסתתר, לא התכחש, אלא טיפל בעניין ושב במהירות לפעילות מלאה, נחוש ונמרץ מתמיד. הניסיון האיראני לנצל מצב רפואי אישי לצורכי ריגול ופגיעה עתידית הוא עוד הוכחה לשפל המדרגה אליו הגיע המשטר האיראני, אך הוא אינו מעיד דבר על חולשתו של בנט.

להיפך, היכולת להתמודד עם משבר אישי שכזה, ולהמשיך לתפקד ברמות הגבוהות ביותר של הנהגת המדינה, תוך התמודדות עם איומים קיומיים, מעידה על עוצמות נפש ועל חוסן יוצא דופן. אלו בדיוק התכונות שמנהיג צריך כדי לעמוד מול אויב אכזר כמו איראן. מי שקיווה שהאתגר הבריאותי ירפה את ידיו או יסיט אותו מדרכו, טעה בגדול. בנט יצא מהאירוע הזה כשרוחו איתנה מתמיד, וכשהוא ממוקד במשימות שלפניו.

המסר האמיתי: איראן מ-פ-ח-ד-ת, ובנט הוא הסיבה

אל תטעו: ניסיון הריגול והמידע על כוונות זדון אינם סימן לעוצמה איראנית, אלא לחרדה עמוקה. הם חוששים מבנט משום שהוא מבין אותם. הוא קורא את כוונותיהם, מזהה את חולשותיהם, וחשוב מכל – הוא הוכיח שיש לו את האומץ והנחישות לפעול נגדם באופן אפקטיבי. הפעולות שנקט כראש ממשלה, והקו הברור שהתווה, יצרו משוואה חדשה שאיראן מתקשה לעכל.

הם מבינים שמנהיגות מהסוג שבנט מייצג – מנהיגות שאינה נרתעת מאיומים, שחושבת מחוץ לקופסה, ושמוכנה לקחת סיכונים מחושבים כדי להבטיח את ביטחון ישראל – היא סכנה אסטרטגית עבורם. לכן, הם מנסים בכל דרך לפגוע בו, להכפיש אותו, ולייצר תחושה של פגיעות. אך הציבור הישראלי חכם יותר. הציבור מבין שהאיומים הללו הם תוצאה ישירה של עמידה איתנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.

חוסן לאומי, חוסן אישי: בנט ממשיך להיות קול ברור מול האיום האיראני

התגובה הנחושה מלשכתו של בנט לפרסומים, וההדגשה כי הוא סומך על מערכות הביטחון, משקפות את רוחו ואת אמונתו בחוסנה של ישראל. ניסיון הפגיעה בתדמיתו באמצעות הדלפות על מצבו הרפואי או על היותו יעד, נכשל כישלון חרוץ. נהפוך הוא, אירועים אלו רק מחזקים את דמותו כמנהיג שלא נשבר, שלא נכנע, ושממשיך להוות קול שקול ואחראי, אך גם תקיף ונחוש, בכל הנוגע להתמודדות עם האיום האיראני.

לסיכום, הפרשה האחרונה אינה חושפת חולשה או פגיעות מצד נפתלי בנט. היא חושפת את פניה האמיתיות של איראן – מדינת טרור נואשת, המוכנה לנקוט באמצעים הנבזיים ביותר כדי לנסות ולפגוע במי שמאיים על תוכניותיה ההרסניות. היא חושפת, יותר מכל, את העובדה שנפתלי בנט, במדיניותו ובמעשיו, הפך לאחד האיומים המשמעותיים ביותר על המשטר האיראני. וזו, אם תשאלו אותנו, אינה נקודת תורפה, אלא מדליית כבוד.