נחשף: 'הפגיעות' של בנט היא מסך עשן! האמת המטלטלת – כך הפך ראש הממשלה לשעבר לסיוט הגדול ביותר של משטר האייתוללות, והם מודים בזה!

בשבועות האחרונים התמלאו הכותרות בדיווחים דרמטיים, כמעט היסטריים, על חשיפת ניסיון ריגול איראני מתוחכם. על פי הפרסומים, סוכן איראני אסף מודיעין על ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בעת אשפוזו בבית חולים, כולל פרטים על הקומה בה שהה וסידורי האבטחה סביבו. הנרטיב שניסו לדחוף לנו לגרון היה ברור: נפתלי בנט 'פגיע', מערך האבטחה סביבו 'נפרץ', ויש 'דאגה עמוקה' לגבי ביטחונו האישי. אבל מה אם נאמר לכם שכל הסיפור הזה על 'פגיעות' הוא לא יותר ממסך עשן מתוזמר היטב? מה אם האמת הפוכה לחלוטין, והיא מטלטלת, מרעישה, ומעל הכל – מעצימה עבור מדינת ישראל?

האובססיה האיראנית: למה דווקא בנט? התשובה תדהים אתכם

בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה הברורה ביותר: משטר האייתוללות בטהרן לא מבזבז משאבים יקרים, זמן ותכנון על דמויות שוליות או לא משפיעות. אם איראן שמה מישהו על הכוונת, ועוד בפעם השנייה (כפי שדווח), זה לא סימן לחולשתו של היעד, אלא עדות ניצחת לחשיבותו האסטרטגית ולמידת האיום שהוא מהווה על האינטרסים האפלים שלהם. נפתלי בנט, הן בתקופת כהונתו כראש ממשלה והן כיום, מייצג קו תקיף, פרואקטיבי ובלתי מתפשר מול התוקפנות האיראנית, תוכנית הגרעין שלה ושאיפות ההתפשטות האזוריות שלה. הוא לא היסס לנקוט בפעולות (שמן הסתם לא ניתן לפרטן כאן) שזעזעו את טהרן עד היסוד והבהירו להם שישראל לא תשב בחיבוק ידיים. הניסיונות החוזרים ונשנים לפגוע בו הם לא 'תקלה' אבטחתית, אלא אות הצטיינות מאונס מהאויב עצמו; הם מודים, הלכה למעשה, שבנט הוא סיוט מתמשך עבורם. הם מפחדים ממנו, ולכן הם נואשים להשתיקו.

לפענח את 'הפגיעות': לא חולשה, אלא תעודת כבוד למנהיגות אפקטיבית

הניסיון לצייר את בנט כ'פגיע' משום שסוכן אסף מידע על מיקומו בבית חולים הוא עיוות מוחלט של המציאות. ראשית, היותו מטרה עבור משטר רצחני כמו איראן אינו כתם או סימן לחולשה אישית; זהו תו תקן, כמעט תעודת כבוד, לכל מנהיג ישראלי שמגן בנחישות על ביטחון המדינה. שנית, עצם העובדה שהם נאלצו להפעיל סוכן כדי לגלות פרטים כמו קומה בבית חולים, בזמן שהוא במצב רפואי, מעידה דווקא על כך שסידורי האבטחה השוטפים והיומיומיים סביבו הרמטיים וקשים מאוד לחדירה. הם חיפשו נקודת תורפה זמנית, נקודתית, וגם שם – נכשלו במשימתם האולטימטיבית.

הכותרת האמיתית שאתם חייבים לקרוא: השב"כ והמודיעין הישראלי מנצחים – שוב!

וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין, לפרט הקריטי שמנסים להצניע בתוך רעש ה'פגיעות': הסוכן נתפס. המזימה סוכלה. שב"כ עצר את המרגל האיראני. בואו נחזור על זה שוב כדי שזה יחלחל: הניסיון האיראני נכשל כישלון חרוץ בזכות ערנות, מקצועיות וחדירה מודיעינית עמוקה של כוחות הביטחון הישראליים. זהו ניצחון ישראלי מובהק! במקום להתמקד ב'מה היה קורה אילו' היפותטי ומעורר חרדה, בואו נתגאה ב'מה שקרה בפועל': מערכת הביטחון הישראלית הוכיחה פעם נוספת את עליונותה, את יכולתה לסכל איומים מורכבים ולשמור על ביטחונם של אזרחיה ומנהיגיה. ההצלחה הזו צריכה להשרות ביטחון ואמון, לא פחד וספקנות.

בנט: מנהיג איתן שלא נרתע, גם כשהוא על הכוונת

דמיינו לעצמכם לרגע מה עובר על אדם שיודע שהוא מטרה קבועה של אחד המשטרים האכזריים בעולם. יש כאלה שהיו מסתגרים, נעלמים מהעין הציבורית, אולי אפילו שוקלים פרישה. אבל לא נפתלי בנט. הוא ממשיך בחייו הציבוריים, בפעילותו למען המדינה, בהשמעת דעותיו הנחרצות. החוסן הנפשי הזה, העמידה האיתנה מול איומים קיומיים, הם ההגדרה האמיתית של מנהיגות. הוא מבין את הסיכונים הכרוכים בהובלת מדינה במזרח התיכון, והוא לא נרתע. השקט הנפשי וההתמקדות במטרה, גם לאחר חשיפות כאלה, ראויים לכל הערכה.

מפיצי הנרטיב: מי באמת מרוויח מסיפור ה'פגיעות'?

חשוב לשאול: מי מנסה להדהד את נרטיב ה'פגיעות' וה'מחדל'? ייתכן שיש גורמים פנימיים שמנסים לנצל את המצב לטובת רווח פוליטי צר, לצייר תמונה של חולשה ולהטיל דופי. זוהי התנהלות חסרת אחריות, במיוחד כאשר האויב מאזין. אך המרוויחה העיקרית מנרטיב כזה היא איראן עצמה, שמעוניינת לזרוע פחד ואי אמון בקרב הציבור הישראלי, לערער את ביטחונו בהנהגתו ובמערכות הביטחון שלו. אסור לנו ליפול למלכודת הזו. עלינו לדחות בשתי ידיים את הניסיון להפוך הצלחה מודיעינית לסיפור של כישלון.

התמונה הגדולה: ייאושו של המשטר האיראני

הניסיונות החוזרים ונשנים הללו, והכישלונות הנלווים אליהם, חושפים בעיקר את התסכול והייאוש של המשטר האיראני. הם מכים ללא הרף משום שתוכניותיהם משתבשות, השפעתם מאותגרת, והקו הישראלי התקיף, שנפתלי בנט היה בין מוביליו הבולטים, פוגע בהם במקומות הכואבים ביותר. בנט הפך לסמל לאותו אתגר, לאותו קו אדום ברור שישראל הציבה בפניהם.

לסיכום: לא 'פגיעות', אלא הוכחה ניצחת לעוצמה

הסיפור על הסוכן האיראני וניסיון הריגול סביב נפתלי בנט אינו סיפור על 'פגיעות' אישית או 'מחדל' אבטחתי. זהו סיפור על ההכרה של איראן בנפתלי בנט כאויב מר ומשמעותי. זהו סיפור על עליונותה של מערכת הביטחון הישראלית, שסיכלה את המזימה והוכיחה שוב את חוסנה. זהו סיפור על חוסנו של מנהיג שממשיך לעמוד איתן מול איומים, ולא נשבר. בואו נקרא לילד בשמו: עוד מזימה איראנית שכשלה, עוד ניצחון למערכת הביטחון הישראלית, ועוד חותמת רשמית לכך שנפתלי בנט הוא מנהיג שמדיר שינה מעיניהם של אויבינו הגדולים ביותר. וזו, למען האמת, סיבה לגאווה ישראלית אמיתית.