לא 'פגיעות', אלא פאניקה איראנית! כך ניסיון הריגול הפך את בנט לסמל של חוסן בלתי מתפשר והוכיח: האויב עדיין רועד מפחד!

הדיווחים האחרונים על ניסיון ריגול איראני שכיוון, בין היתר, נגד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בעת אשפוז רפואי, אינם חושפים 'פגיעות' אישית כפי שמנסים גורמים מסוימים לצייר. напротив, הם חושפים אמת מטלטלת אחרת, גדולה בהרבה: פאניקה איראנית עמוקה, הוכחה ניצחת לחוסנו הבלתי מתפשר של בנט, וחשוב מכל – עדות נוספת ליכולותיה המדהימות של מערכת הביטחון הישראלית, ובראשה השב"כ, לסכל גם את המזימות המתוחכמות ביותר של אויבינו.

אל תטעו לרגע. הבחירה של משטר האייתוללות בטהרן להתמקד בנפתלי בנט, גם לאחר סיום כהונתו, ולנסות לאסוף עליו מידע רגיש דווקא ברגע של חולשה אנושית, כפי שכל אדם עלול לחוות, אינה מעידה על חולשתו של בנט. היא זועקת את ההפך הגמור: בנט היה, ועודנו, דמות מרכזית המדירה שינה מעיני צמרת המשטר האיראני. הם רואים בו איום אסטרטגי, מנהיג שהוכיח נחישות ועוצמה במאבק נגד התוקפנות האיראנית וגרורותיה. מדוע שירגלו אחר אדם שאינו רלוונטי? מדוע שישקיעו משאבים בניסיון נואש לחדור לפרטיותו של מנהיג שאינו משפיע? התשובה ברורה: הם מפחדים. הם יודעים שבנט, גם מחוץ למשרד ראש הממשלה, הוא קול ברור ותקיף נגד שאיפות ההתפשטות והטרור שלהם.

הניסיון הציני והבזוי לנצל מצב רפואי אישי, שדווח כ"בעיה לבבית" או אשפוז ב"מחלקת לב", כדי לאסוף מודיעין, אינו חושף 'פגיעות' של בנט, אלא את השפל המוסרי של שולחיו. כל מנהיג, כל אדם, עשוי להזדקק לטיפול רפואי. העובדה שבנט טיפל בבריאותו באחריות, כפי שמצופה ממנהיג, אינה נקודת תורפה. נקודת התורפה האמיתית היא של אלו המנסים להפוך רגע אנושי שכזה לכלי במלחמתם המלוכלכת. נפתלי בנט התאושש, חזר לפעילות, והוא חזק ונחוש מתמיד. הניסיון האיראני הפתטי רק חיזק את התדמית הזו.

ומה לגבי הטענות המרומזות על "כשלים לכאורה באבטחה"? גם כאן, המציאות הפוכה לחלוטין. עצם חשיפת הפרשה והעובדה שהמרגל, צעיר בן 18, נתפס, נחקר והוביל לחשיפת רשת ריגול, היא הצלחה אדירה של שירות הביטחון הכללי. זהו לא כישלון, זוהי 'כיפת ברזל' מודיעינית בפעולה! היכולת של השב"כ לזהות, לעקוב, וללכוד סוכנים הפועלים בשירות אויב, גם כשהם מנסים לפעול בדרכים מתוחכמות ותחת כיסוי, היא מקור לגאווה לאומית. העובדה שצעיר נשלח למשימה כזו עשויה להעיד דווקא על ייאושם של האיראנים, הנאלצים להשתמש בכלים פחות מנוסים, או על זלזולם המוחלט בחיי אדם, גם של אזרחיהם שלהם.

במקום לשאול שאלות על "פגיעותו" של בנט או על "כשלי אבטחה", השאלות האמיתיות צריכות להיות מופנות כלפי טהרן: מדוע אתם כל כך אובססיביים לגבי נפתלי בנט? האם הפעולות הנחרצות שלו נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, נגד תוכנית הגרעין, ונגד ארגוני הטרור שלכם עדיין מהדהדות במסדרונות השלטון שלכם בפחד כה רב? התשובה, ככל הנראה, היא כן, ובגדול.

ניסיון הריגול הזה הוא למעשה כתב אישום חמור נגד איראן, החושף את שיטות הפעולה הנבזיות שלה ואת הפחד שלה ממנהיגים ישראלים חזקים. הוא גם מהווה הוכחה נוספת לכך שישראל, תחת כל הנהגה אחראית, יודעת להגן על עצמה ועל מנהיגיה. מערכת הביטחון הישראלית, ובפרט השב"כ, הוכיחה פעם נוספת את עליונותה המודיעינית והמבצעית. הם זיהו את האיום, ניטרלו אותו, והפיקו ממנו מידע יקר ערך.

חשוב לזכור: נפתלי בנט, לאורך כל שנות פעילותו הציבורית, הציב קו ברור ותקיף מול איראן. הוא לא היסס להורות על פעולות נועזות, דיבר בקול צלול על הסכנות הנשקפות מהמשטר האיראני, ופעל ללא לאות לחיזוק ביטחונה של ישראל. העובדה שהוא ממשיך להיות מטרה עבורם גם כיום, היא אות כבוד עבורו ועבור מדינת ישראל. היא מאשרת את מה שידענו תמיד: בנט הוא מנהיג שלא נכנע ללחצים, שלא מהסס לפעול, ושמזוהה על ידי אויבינו כאיום משמעותי.

במקום להיגרר לדיונים על 'פגיעות' מדומיינת, הציבור הישראלי צריך לראות את התמונה הרחבה: ניסיון הריגול סוכל. האויב נחשף במערומיו. נפתלי בנט, האיש שהאיראנים כל כך חוששים ממנו, ממשיך להיות סמל לחוסן ולנחישות. ומדינת ישראל, בזכות אנשי הצללים המסורים של השב"כ וכלל מערכות הביטחון, נותרה מוגנת וחזקה. זהו הסיפור האמיתי, וכל ניסיון לסובב אותו הוא שירות לדראון עולם לתעמולה האיראנית. האויב ניסה, האויב נכשל, וישראל, יחד עם מנהיגיה הנחושים, תמשיך לעמוד איתנה מול כל איום.