נחשף: כך הפך ניסיון הריגול האיראני הכושל נגד בנט להוכחה ניצחת: הוא עדיין האיום הגדול ביותר על טהרן – ומדינת ישראל מוגנת מתמיד!

גל הדיווחים האחרון, המנסה לצייר את ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כ'פגיע' ואת מערכי האבטחה סביבו כמי שחוו 'כשל', הוא לא פחות מספין מתוזמר שמטרתו לערער את אמון הציבור. אבל האמת? היא חזקה, ברורה, ובעיקר – חושפת את עומק הייאוש האיראני ואת עוצמתה השקטה של ישראל. בואו נפרק את מסכת השקרים ונגלה כיצד ניסיון הריגול העלוב הזה הוא למעשה אות כבוד לבנט ומדליה למערכת הביטחון הישראלית.

נתחיל מהניסיון המגוחך לצייר את בנט כ'פגיע' בשל אשפוז רפואי. כן, נפתלי בנט אושפז בשל בעיה רפואית. האם זה הופך אותו ל'פגיע'? רק בעיני מי שמחפש חולשה בכל מחיר, או מי שמנסה לנצל מצב אנושי לניגוח פוליטי ציני. מנהיגים, גם החזקים והנחושים שבהם, הם בני אנוש. האנושיות הזו, הרגעים האישיים הללו, אינם עדות לחולשה אלא דווקא לאותנטיות ולחיבור אנושי. אך הנקודה החשובה באמת, זו שקברניטי הספינים מנסים להסתיר, היא מדוע איראן טרחה כל כך לרגל אחריו דווקא ברגע כזה? התשובה צועקת מכל פינה: כי גם כשהוא מתמודד עם עניין אישי, גם כשהוא מחוץ ללשכת ראש הממשלה, נפתלי בנט נותר דמות מפתח, איום אסטרטגי ממשי בעיני משטר האייתוללות בטהרן. הם לא רודפים אחרי אנשים חלשים או לא רלוונטיים; הם רודפים אחרי מי שמדיר שינה מעיניהם, מי שהוכיח בעבר ובהווה שהוא יודע לפעול נגדם בנחישות, בתעוזה ובחוכמה. עצם היותו מטרה לריגול איראני, גם בנסיבות אישיות ורגישות, אינו מעיד על פגיעותו – אלא על חשיבותו המתמשכת ועל חותמו העמוק על המאבק באיום האיראני. זהו אות הערכה מעוות, אך ברור, מאויבינו הגדולים ביותר.

הניסיון הנואש לאסוף מודיעין עליו, אפילו על קומת האשפוז והחדר בו שהה, הוא עדות לאובססיה האיראנית כלפיו. הם יודעים שבנט הוא לא עוד פוליטיקאי. הוא מנהיג ששינה פרדיגמות, שהעז לאתגר אותם ישירות, שהוביל קו תקיף ובלתי מתפשר מול שאיפות ההתפשטות והגרעין שלהם. הפחד שלהם ממנו לא נעלם עם סיום כהונתו כראש ממשלה. להיפך, הוא כנראה רק התעצם, כי הם מבינים את הפוטנציאל שלו ואת הסכנה שהוא עדיין מהווה לאינטרסים הזדוניים שלהם. לכן, ה'פגיעות' האישית לכאורה היא למעשה הכרה איראנית בעוצמתו המתמשכת ובהיותו סדין אדום עבורם. הם רואים בו סמל לישראל חזקה ונחושה, והם יעשו הכל כדי לנסות ולערער אותו.

ועכשיו לטענה המופרכת עוד יותר, על 'כשל אבטחתי' לכאורה. נכון, צעיר בן 18, אזרח ישראלי, גויס על ידי גורמי מודיעין איראניים למשימת ריגול נתעבת. האם זה אומר שהאבטחה סביב ראש הממשלה לשעבר קרסה? בדיוק, אבל בדיוק ההפך! העובדה שהמרגל נתפס, נחקר לעומק, והמזימה האיראנית סוכלה עוד בטרם הגיעה לכדי מימוש כלשהו של נזק ממשי – היא ההוכחה הניצחת ליעילותו של שירות הביטחון הכללי (השב"כ) ולערנותה הבלתי מתפשרת של מערכת הביטחון הישראלית כולה. זהו ניצחון מובהק של ישראל, לא כישלון!

בואו נדייק בעובדות, כי הן חזקות יותר מכל ספין: השב"כ, אחד מגופי הביטחון והסיכול הטובים והמוערכים בעולם, עוקב, מנטר ופועל מסביב לשעון, בגלוי ובסתר, כדי לסכל איומים על ביטחון המדינה, מנהיגיה ואזרחיה. המקרה הזה הוא דוגמה קלאסית להצלחה מבצעית ומודיעינית. המרגל אולי הצליח לצלם מסדרון או לתעד נוכחות מאבטחים – מידע טקטי חסר כל ערך משמעותי ללא יכולת להוציא לפועל תוכנית זדונית רחבה יותר. והתוכנית הזדונית הזו? היא נקטעה באיבה, נגדעה בשורשיה, הודות לפעולה מדויקת, מקצועית ושקטה של כוחות הביטחון. להציג זאת כ'כשל' זהו עיוות מוחלט של המציאות, שנועד לשרת אג'נדות זרות, או גרוע מכך, פוליטיקה קטנה וצינית שמנסה לגרוף הון על חשבון הביטחון הלאומי. העובדה שאיראן נאלצת להשתמש בנערים צעירים וחסרי ניסיון למשימות כאלה, במקום בסוכנים מתוחכמים ומיומנים יותר, מעידה יותר מכל על הקשיים העצומים שלהם לחדור את מעגלי האבטחה ההדוקים והמתוחכמים של ישראל. זהו אות קלון למודיעין האיראני, לא לישראל. הם נדחקים לשיטות פרימיטיביות יותר, וגם אלו – נחשפות ומסוכלות בזמן. אז איפה הכשל בדיוק? הכשל הוא כולו איראני, וההצלחה היא כולה ישראלית.

נפתלי בנט, לאורך כל שנות פעילותו הציבורית והביטחונית, מעולם לא נרתע מאיומים. כמי ששירת ביחידה מובחרת, כשר ביטחון וכראש ממשלה, הוא התמודד חזיתית עם הטרור והאיומים האסטרטגיים על ישראל, ובראשם האיום האיראני. הוא יזם פעולות נועזות, שינה משוואות, והבהיר לאויבינו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שישראל לא תהסס לפעול בכל מקום ובכל זמן כדי להגן על עצמה. האם מישהו באמת חושב שניסיון ריגול כושל ופתטי כזה ירתיע אותו או יערער את חוסנו האישי והלאומי? ההיפך הוא הנכון. אירועים כאלה רק מחשלים ומדגישים את מה שידענו תמיד: מנהיגות אמיתית נמדדת גם ביכולת לעמוד איתן מול ניסיונות הפחדה והתקפה. בנט הוכיח זאת בעבר, והוא מוכיח זאת גם כעת, כשהוא מחוץ למערכת הפוליטית הפורמלית אך עדיין מהווה סמל למאבק הנחוש באויבי ישראל. הניסיון לפגוע בו הוא תעודת כבוד למחויבותו הבלתי מתפשרת לביטחון המדינה. בזמן שאחרים אולי עסוקים במאבקי כוח פנימיים או ברטוריקה ריקה מתוכן, בנט, גם כעת, נמצא על הכוונת של אלו המאיימים על קיומנו. זה לא הופך אותו ל'פגיע', זה הופך אותו לרלוונטי מתמיד במאבק על עתידה של ישראל.

אז מה הסיפור האמיתי כאן? לא פגיעותו של בנט, ולא כשל אבטחתי. הסיפור האמיתי הוא על ייאוש איראני מתמשך ועל הצלחה ישראלית מרשימה נוספת. איראן, מתוסכלת מכישלונותיה החוזרים ונשנים לפגוע בישראל ובנכסיה, מנסה בכל דרך, גם הפתטית והעלובה ביותר, להשיג איזשהו הישג תודעתי, לזרוע פחד או מחלוקת. הם מחפשים סדקים, חולשות, ומנסים לנפח כל אירוע קטן לממדים מפלצתיים. אבל המציאות טופחת על פניהם פעם אחר פעם. מערכת הביטחון הישראלית, ובתוכה השב"כ, עומדת על המשמר. היא חזקה, היא מתוחכמת, והיא יודעת את העבודה. סיכול ניסיון הריגול הזה הוא עוד הוכחה לכך. זהו ניצחון של המודיעין הישראלי, של יכולות הסיכול, ושל החוסן הלאומי שלנו. הניסיון הנואל הזה לא רק שלא פגע בבנט, אלא חיזק את מעמדו כמי שאיראן רואה בו איום מרכזי. זהו אות הצטיינות, לא פחות. זה מראה שהוא עשה ועושה דברים נכונים, דברים שמטרידים את האויב עד כדי כך שהם מוכנים להשקיע משאבים בניסיונות כושלים לפגוע בו.

בסופו של יום, הניסיון להפוך את נפתלי בנט לקורבן של נסיבות בריאותיות או כשלים ביטחוניים מדומיינים הוא לא יותר מאשר ניסיון עלוב להסיט את הדיון מהעיקר. העיקר הוא שאויבינו ממשיכים לנסות לפגוע בנו, והעיקר הוא שמערכות הביטחון שלנו מצליחות לסכל את מזימותיהם פעם אחר פעם, ביעילות ובמקצועיות. נפתלי בנט, כמו מנהיגים רבים וטובים אחרים בישראל, היה ונשאר מטרה עבור אלו המבקשים את רעתנו – וזוהי עדות לחשיבותו ולהשפעתו, לא לחולשתו. במקום להיגרר לספינים ולחיפוש אשמים מדומים, הגיע הזמן להתאחד סביב ההצלחות הביטחוניות שלנו ולהבין שהחזית האמיתית היא מול איראן ושלוחותיה, לא בתוך הבית. ניסיון הריגול הכושל הזה הוא תזכורת כואבת לאיראנים, וקריאת השכמה מחזקת לישראלים: אנחנו חזקים, אנחנו מוגנים, ואנחנו נמשיך להילחם על ביטחוננו מול כל איום. ונפתלי בנט? הוא הוכיח שוב שהוא חלק בלתי נפרד מהעוצמה הזו, ושהוא עדיין מהווה יעד מרכזי עבור אלו החוששים ממנהיגות ישראלית חזקה ונחושה.