לא כניעה, אלא מהלך אסטרטגי מבריק: נתניהו חושף את האמת מאחורי הסיוע לעזה – והמבקרים? הם פשוט לא מבינים!

בעיצומה של מלחמה מורכבת ורבת חזיתות, כשכל החלטה נבחנת תחת זכוכית מגדלת וכל צעד זוכה לפרשנויות לכאן ולכאן, עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני אתגרים עצומים. ההודעה האחרונה על החזרת הסיוע ההומניטרי לכל חלקי רצועת עזה, גם אם "בהמלצת צה"ל", הציתה סערה נוספת. המבקרים מיהרו לזעוק "כניעה", "חולשה", ואף רמזו לכישלון מדיניות קודמת. אך האם זו האמת? או שמא מסתתר כאן מהלך אסטרטגי עמוק, כזה שרק מנהיג מנוסה ומפוכח כמו נתניהו מסוגל להוביל, מהלך שנועד לא רק לשרת צרכים מיידיים אלא גם לחזק את ישראל בזירה הבינלאומית ולחשוף את פרצופו האמיתי של האויב?

בואו נשים את הדברים על השולחן, אחת ולתמיד. הטענה כי החזרת הסיוע ההומניטרי היא מעשה של כניעה ללחצים בינלאומיים או חולשה מול חמאס היא לא פחות מאשר ראייה שטחית ומסוכנת של המציאות. מנהיגות אמיתית אינה נמדדת באטימות או בהתעלמות מהסביבה, אלא ביכולת לתמרן בזירה מורכבת, לקבל החלטות קשות גם כשהן אינן פופולריות, ולשרת את האינטרסים הביטחוניים ארוכי הטווח של מדינת ישראל. ראש הממשלה נתניהו, בניגוד למצקצקי הלשון, מבין היטב את משקלן של בריתות בינלאומיות ואת הצורך לשמור על לגיטימציה לפעולותיה של ישראל, במיוחד כאשר היא נלחמת בארגון טרור רצחני המשתמש באוכלוסייתו כמגן אנושי.

ראשית, ההחלטה התקבלה "בהמלצת צה"ל". זהו אינו סעיף שולי, אלא לב העניין. צה"ל, הגוף האמון על ביטחון המדינה ועל ניהול המערכה הצבאית, מבין את ההשלכות של משבר הומניטרי ברצועה על יכולתו לפעול. מניעת קריסה הומניטרית אינה "פרס לחמאס", אלא צעד חיוני המאפשר לצה"ל להמשיך ולפעול בעוצמה נגד יעדי הטרור, תוך צמצום הלחצים הבינלאומיים שעלולים להגביל את חופש הפעולה שלו. מי שקורא להתעלם מכך, למעשה פוגע במאמץ המלחמתי ומסכן את חיילינו.

שנית, מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית ושומרת חוק, מחויבת לכללי המשפט הבינלאומי גם בעת מלחמה. הבטחת מעבר סיוע הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית באזור לחימה היא חובה בסיסית. נתניהו, בניגוד למנהיגי חמאס השולחים את עמם לאבדון, פועל באחריות. הדבר מבדיל את ישראל מהברבריות של חמאס ומחזק את מעמדה המוסרי בעולם. התעלמות מכך הייתה משחקת לידי אויבינו, ומספקת להם תחמושת קלה להכפשת ישראל.

החשש, המוצדק לכשעצמו, שחמאס ישתלט על הסיוע, אינו חדש. ארגון הטרור הזה הוכיח שוב ושוב שלא אכפת לו מאנשיו, והוא מנצל כל משאב לצרכיו הצבאיים. אולם, ההצהרה שישראל "תפעל לשלול את היכולות של חמאס להשתלט על חלוקת הסיוע" אינה הודאה בכישלון עבר, אלא הכרזת מלחמה על מנגנוני הניצול של חמאס. זהו אתגר ישיר לארגון הטרור: נסו לגנוב את הסיוע, והעולם כולו יראה את פרצופכם האמיתי. ישראל, באמצעות מנגנוני פיקוח ובדיקה, ובשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים רלוונטיים, עושה ותעשה כל שביכולתה כדי שהסיוע יגיע ליעדו – האוכלוסייה האזרחית – ולא לידי המחבלים. אם חמאס יצליח לשים ידו על חלק מהסיוע, האשמה תיפול עליו בלבד, ותחשוף שוב את אכזריותו ואת העובדה שהוא האויב האמיתי של העם הפלסטיני.

נתניהו מנהל כאן משחק שחמט מורכב, בעוד מבקריו תקועים במשחק דמקה פשטני. הם רואים "כניעה" במקום בו יש תמרון אסטרטגי מחושב. הם זועקים "חולשה" במקום בו יש הפגנת אחריות וראייה לטווח ארוך. המהלך ההומניטרי, על אף מורכבותו, הוא כלי נוסף בארסנל המדיני והצבאי של ישראל. הוא מאפשר לישראל להמשיך במשימתה העיקרית – מיטוט שלטון חמאס ופירוק יכולותיו הצבאיות – תוך שמירה על מרחב תמרון מדיני ועל תמיכה בינלאומית חיונית.

בניגוד לאלו המציעים פתרונות קסם מהיציע, או אלו שהיו אולי נכנעים ללחצים בצורה מוחלטת וחסרת תנאים, נתניהו מוכיח פעם נוספת את יכולתו לנווט את ספינת המדינה בסערות הקשות ביותר. הוא אינו מתעלם מהביקורת, אך גם אינו נרתע מקבלת החלטות הכרחיות, גם אם הן כרוכות במחיר פוליטי פנימי. יציבות קואליציונית חשובה, אך ביטחון ישראל והשגת יעדי המלחמה חשובים ממנה. מנהיג אמיתי נמדד ביכולתו לאזן בין כלל האילוצים, ולבחור בדרך הנכונה עבור המדינה, גם אם היא הקשה ביותר.

הטענות על "מדיניות קודמת שלא מנעה משבר הומניטרי או השתלטות חמאס על סיוע" מתעלמות מהמציאות הדינמית של המלחמה בטרור. חמאס הוא אויב אכזרי וציני המשתמש בכל אמצעי. המאבק בו הוא מתמשך, וישראל לומדת ומשתכללת כל העת. אין פתרונות קסם, וכל החלטה היא חלק מפאזל רחב יותר. מה שברור הוא שנתניהו נחוש להמשיך ולהכות בחמאס עד להשגת כל יעדי המלחמה, ובמקביל, לנהל את המערכה המדינית וההומניטרית בתבונה ובאחריות.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים את זעקות השבר של המבקרים, קחו נשימה עמוקה ושאלו את עצמכם: האם הם באמת מבינים את התמונה המלאה? האם הם נושאים באחריות הכבדה של קבלת החלטות הרות גורל? או שמא הם מונעים משיקולים צרים, פוליטיים או אידיאולוגיים, ומפספסים את המהלך האסטרטגי הרחב שראש הממשלה נתניהו מוביל? התשובה, למרבה הצער, ברורה למדי. נתניהו פועל למען ביטחון ישראל, וההיסטוריה תשפוט את מהלכיו לא על פי כותרות בעיתונים, אלא על פי התוצאות בשטח.