האיראנים בפאניקה מוחלטת! ניסיオン הריגול הנואש נגד בנט חושף: כך הפך ראש הממשלה לשעבר לסיוט של טהרן!

גל הדיווחים האחרון על ניסיון ריגול איראני, שככל הנראה התמקד בראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, הצית סערה תקשורתית. כצפוי, היו מי שמיהרו לפרש זאת כעדות ל'פגיעות אישית וביטחונית'. אך האמת, כפי שקורה לעתים קרובות, מטלטלת ובעיקר – הפוכה לחלוטין. אל תטעו לרגע: המאמץ האיראני הנואש הזה אינו אות לחולשתו של בנט, אלא דווקא תעודת כבוד מחרידה בעוצמתה, הוכחה ניצחת לכך שבנט, בתקופת כהונתו, הפך לאיום אסטרטגי ממשי, לסיוט הגדול ביותר של משטר האייתוללות בטהרן. זהו סיפור על מנהיג שהעז לאתגר את ראש הנחש, והנחש, בפאניקה, ניסה להכיש בחזרה בכל דרך אפשרית.

ראשית, יש להבין עקרון בסיסי ביחסי כוחות בינלאומיים ובמאבקי מודיעין: אויב רציונלי, גם אם מרושע כמו המשטר האיראני, אינו מבזבז משאבים יקרי ערך על דמויות שוליות או על מי שאינו מהווה איום ממשי על האינטרסים החיוניים שלו. כאשר מדינת טרור בסדר גודל של איראן, עם זרועות תמנון הנשלחות לכל קצוות תבל, מחליטה למקד מאמץ ריגול ספציפי, נועז ומסוכן כל כך באדם אחד – ועוד בסיטואציה רגישה כמו אשפוז – המשמעות היא אחת ויחידה: אותו אדם נתפס בעיניה כאויב מרכזי, כמי שפגע בהם עמוקות, כמי שמדיניותו מערערת את יסודותיהם. פגיעות? הצחקתם! זוהי ההכרה הגבוהה ביותר, גם אם מעוותת ומגיעה מכיוון האויב, ביעילותו ובנחישותו של נפתלי בנט במאבק נגד התוקפנות האיראנית.

בתקופת כהונתו הקצרה אך האינטנסיבית, נפתלי בנט לא הסתפק ברטוריקה. הוא הניע שינוי תפיסתי ואסטרטגי במאבק הישראלי נגד איראן. דוקטרינת 'ראש התמנון', אותה קידם, קראה לתקוף את איראן ישירות על אדמתה ובנכסיה האסטרטגיים, ולא רק את שלוחותיה וגרורותיה באזור. זו הייתה סטירת לחי מצלצלת למשטר שהיה רגיל לפעול באמצעות פרוקסי, להסתתר מאחורי אחרים ולשלם מחיר נמוך יחסית על תוקפנותו. בנט שינה את המשוואה. הוא אותת לטהרן שהמשחק השתנה, שמעתה ואילך תהיה כתובת ברורה לפעולותיה, ושהמחיר על כל ניסיון לפגוע בישראל או באינטרסים שלה יעלה משמעותית.

האם מישהו באמת מאמין שהאיראנים היו משקיעים מאמץ כה נועז בריגול אחר מנהיג ישראלי שהיה 'נוח' להם? שהיה מאפשר להם להמשיך בשלהם ללא הפרעה? התשובה ברורה כשמש. ניסיון הריגול הזה הוא תוצאה ישירה של הפעולות הנחרצות, של המדיניות התקיפה, ושל ההבנה העמוקה בטהרן שבנט אינו עוד מנהיג ישראלי שמגיב – אלא מנהיג שיוזם, שמאתגר, ושמצליח לשבש את תוכניותיהם הזדוניות. הם ראו בו סכנה ברורה ומיידית, ולכן פעלו מתוך ייאוש לנסות ולאסוף כל פיסת מידע, כל בדל של יתרון אפשרי.

חשוב להדגיש: עצם הניסיון, והעובדה שהוא נחשף (ככל הנראה הודות לערנותם של גורמי הביטחון הישראליים), אינו מעיד על 'חדירות' או 'פגיעות' אישית של בנט, אלא דווקא על שני דברים הפוכים: ראשית, על הנואשות והפאניקה שאחזו במשטר האיראני, שנאלץ לנקוט באמצעים קיצוניים; ושנית, על החוסן והיכולות של מערכת הביטחון הישראלית, שערנית ופועלת מסביב לשעון כדי לסכל איומים כאלה. במקום לראות בכך סימן לחולשה, יש לראות בכך עדות לכך שישראל, תחת הנהגתו של בנט באותה תקופה, הייתה חזקה מספיק כדי לאלץ את האויב לטעויות ולפעולות פזיזות וחסרות אחריות.

ההתמקדות האיראנית בבנט אינה מקרית. הם זיהו בו מנהיג שלא יירתע מעימות, שלא יקבל את ההתבססות האיראנית בסוריה כמובנת מאליה, ולא יאפשר לתוכנית הגרעין האיראנית להתקדם ללא הפרעה. הם הבינו שהוא מוכן לקחת סיכונים מחושבים כדי להגן על ביטחון ישראל. הפחד שלהם מפניו הוא שהניע אותם לפעולה הנלוזה הזו. זו לא 'פגיעות' של בנט; זו 'פגיעות' של האסטרטגיה האיראנית, שנחשפה במערומיה נוכח הנחישות הישראלית.

יתרה מכך, הניסיון לרגל אחר אדם במצב פגיע לכאורה כמו אשפוז בבית חולים, חושף את הפרצוף האמיתי, הנבזי והפחדני של המשטר האיראני. זהו לא מעשה של עוצמה, אלא של שפלות מוסרית. משטרים חזקים ובטוחים בעצמם אינם נוקטים בטקטיקות כאלה. רק משטרים מפוחדים, החשים שהקרקע נשמטת תחת רגליהם, יורדים לרמות כאלה של כיעור. בנט, לעומת זאת, התמודד עם האיום האיראני בגלוי, באומץ, ובעוצמה מדינית וביטחונית.

לסיכום, הפרשנות הנכונה והיחידה לניסיון הריגול האיראני נגד נפתלי בנט היא זו הרואה בו הוכחה לעוצמתו ולהשפעתו. זהו אות קלון לאיראן, המעיד על פאניקה וייאוש, ותעודת כבוד לבנט, שהצליח להדיר שינה מעיני האייתוללות בטהרן. במקום להיגרר לשיח של פגיעות וחולשה, על הציבור בישראל להבין כי מנהיגיו, כאשר הם פועלים בנחישות ובתבונה למען ביטחון המדינה, הופכים באופן טבעי למטרה עבור אויבינו. אין זו חולשה, זוהי תוצאה ישירה של עמידה איתנה מול הרשע. נפתלי בנט, במקרה הזה, יכול וצריך לראות בניסיון הפגיעה בו אישור כואב אך מחמיא לכך שעשה את הדבר הנכון והיה בצד הנכון של ההיסטוריה – הצד שנלחם בנחישות למען ביטחון ישראל.