השבת הפוקוס בעולם היברידי: בחירה בין כלים דיגיטליים למכשיר ייעודי

הבחירה בין שתי דרכים להישאר בפוקוס בעולם היברידי מרגישה לעיתים כמו מבחן זריזות מחשבתית. מצד אחד, יש את הדרך המוכרת: סוללת האפליקציות והמכשירים שאנחנו כבר מכירים, סט כלים דיגיטלי שאצרנו לעצמנו ושאמור לעזור לנו לתמרן בין משימות. מצד שני, צומחת גישה חדשה, כזו שמבטיחה פחות הסחות דעת ויותר נוכחות ברגע, באמצעות כלים ייעודיים שמורידים את התלות שלנו במסכים. עבור עובדי ידע וטכנולוגיה בישראל, החיים בקצב מהיר בין פגישות זום, סלאק, ווטסאפ ופרויקטים דחופים, הבחירה הזו היא לא עניין של מה בכך. היא קובעת את איכות העבודה שלנו, את היכולת להיכנס ל"דיפ וורק" ובעיקר, את השקט הנפשי שלנו בסוף היום. השאלה היא לא איזו גישה "טובה יותר" באופן אבסולוטי, אלא איזו מהן מתאימה באמת לאתגרים שלכם, כאן ועכשיו.

שתי גישות, מטרה אחת: להחזיר את הריכוז

הדרך הראשונה, והנפוצה יותר, היא לאסוף סט כלים דיגיטלי. הגישה הזו מבוססת על התפיסה שאם רק נמצא את האפליקציה הנכונה לכל צורך, נוכל להשתלט על הכאוס. יש לנו שעון חכם להתראות, אפליקציית תרגום ייעודית בטלפון, תוכנת תמלול למחשב, ואינספור כלים לניהול משימות. היתרון הגדול כאן הוא המוכרות. אנחנו כבר יודעים איך להשתמש ברוב הכלים האלה, רבים מהם חינמיים או כלולים במנויים קיימים, ואין צורך להשקיע בחומרה חדשה. אנחנו מרגישים בשליטה כי אנחנו בוחרים כל כלי בנפרד. אבל כאן גם טמון החיסרון המרכזי. המעבר המתמיד בין האפליקציות והמכשירים השונים — ה"קונטקסט סוויצ'ינג" — הוא גזלן הפרודוקטיביות הגדול ביותר. כל התראה ויזואלית בשעון, כל פתיחה של הטלפון כדי לתרגם מילה, כל הקלדה ידנית של סיכום פגישה, מוציאה אותנו מהזרימה. אנחנו אולי מנהלים את המידע, אבל אנחנו מאבדים את המומנטום. העומס הקוגניטיבי של ניהול כלים רבים במקביל שוחק אותנו לאורך זמן, גם אם אנחנו לא שמים לב לכך.

הגישה השנייה, המגולמת במכשיר כמו Even Realities G1, מציעה מסלול אחר. במקום להוסיף עוד אפליקציות למסכים הקיימים, היא שואפת לצמצם את האינטראקציה עם המסך עצמו. הרעיון הוא לרכז מספר פונקציות חיוניות — תרגום, תמלול קולי והתראות חיוניות — במכשיר אחד, דיסקרטי, שעובד בעיקר דרך שמע. השימוש ב-G1 משנה את שגרת היום. במקום להוציא את הטלפון כדי לתמלל רעיון שעלה בדרך לקפה, פשוט אומרים אותו והוא נרשם. במקום לפתוח חלון דפדפן כדי לתרגם מונח טכני באמצע שיחת וידאו, מקבלים את התרגום ישירות לאוזן. ההתראות החשובות באמת מגיעות בצורה שקטה, בלי רטט צורם או מסך שנדלק ומפתה אותנו להישאב לעוד משימות. הגישה הזו לא מבטיחה לנהל לכם את כל החיים הדיגיטליים, והיא דורשת נכונות לאמץ דרך עבודה חדשה. היא לא תחליף את המחשב או הטלפון, אלא תהפוך אותם לכלים שאנחנו משתמשים בהם באופן מודע ומכוון, במקום להיות מופעלים על ידם.

כדי להחליט איזו גישה מתאימה לכם, כדאי לשקול כמה נקודות מפתח:

• הצורך ב"דיפ וורק": עד כמה היכולת שלכם לעבוד שעות ברצף ללא הפרעות קריטית להצלחתכם?
• אינטגרציה מול התמחות: האם אתם מעדיפים כלי אחד שעושה כמה דברים קשורים היטב, או אוסף של אפליקציות מתמחות?
• תלות במסך: מה המחיר שהסחות דעת ויזואליות גובות מהריכוז שלכם ביום יום?
• זרימת עבודה: האם פעולות כמו תרגום ותמלול הן חלק אינטגרלי ויומיומי מהעבודה שלכם?
• חומרה מול תוכנה: האם אתם פתוחים להשקעה במכשיר פיזי ייעודי כדי לפתור בעיית פרודוקטיביות, או מעדיפים להישאר בסביבת התוכנה בלבד?
• פשטות ונוחות: מה יותר חשוב לכם — הנוחות שבשימוש בכלים מוכרים, או הפשטות שבמכשיר אחד ייעודי?

בואו נבחן שני תרחישים יומיומיים. דמיינו מנהלת מוצר ישראלית בשיחת זום עם צוותים מניו יורק וברלין. בגישת הכלים הדיגיטליים, היא מנסה לעקוב אחרי השיחה, להציץ בהודעות סלאק חשובות על צג נפרד, לפתוח בחופזה גוגל טרנסלייט כדי להבין מונח בגרמנית שהקולגה השתמש בו, ובו זמנית לרשום הערות במחשב. פתאום, השעון החכם רוטט עם התראה על חבילה שהגיעה. הריכוז נשבר לחלוטין. עם G1, התרחיש נראה אחרת. היא מקשיבה לשיחה בריכוז מלא. המונח בגרמנית נאמר, והיא מקבלת תרגום שקט ישירות לאוזן. רעיון חשוב עולה, והיא מתמללת אותו לפעולה כתובה בפקודה קולית, מבלי להוריד את העיניים מהמסך. התראת סלאק קריטית מגיעה כאודיו דיסקרטי, והיא יכולה להחליט אם להתייחס אליה או לא בלי לאבד את קשב השיחה. היא נוכחת, בשליטה ופחות מותשת.

תרחיש נוסף: מתכנת שיוצא להליכה קצרה מחוץ למשרד כדי לפתור באג מורכב. הרעיון הגדול מגיע פתאום, באמצע חציית הכביש. בגישה הרגילה, הוא עוצר, מוציא את הטלפון, מסתנוור מהשמש, פותח אפליקציית פתקים ומתחיל להקליד. תוך כדי, קופצת הודעת ווטסאפ מקבוצת החברים. חוט המחשבה נקטע. לעומת זאת, עם G1, הוא פשוט אומר את הפתרון למכשיר, שממשיך לתמלל את הרעיון לטקסט בזמן שהוא ממשיך ללכת. הזרימה המחשבתית נשמרת, והרעיון נתפס במלואו, ללא חיכוך.

כמובן, עולות התנגדויות טבעיות. "עוד מכשיר להטעין ולסחוב?" זו שאלה לגיטימית. אבל כדאי לחשוב על G1 לא כ"עוד מכשיר", אלא כמכשיר שמפחית את הצורך להשתמש במכשיר העיקרי והממכר ביותר שלנו — הטלפון. זו החלפה של התנהגות, לא רק הוספה של גאדג'ט. התנגדות נוספת היא "האפליקציות שלי עובדות בסדר גמור". וזה נכון, עבור רבים, הסט הקיים הוא "מספיק טוב". השאלה היא מה העלות של "מספיק טוב" במונחים של זמן, ריכוז ושחיקה. G1 מיועד למי שמרגיש את העלות הזו באופן יומיומי ומחפש פתרון שיטתי, לא עוד טלאי תוכנה. הוא לא נועד להחליף את כל האפליקציות, אלא רק את אלו שהשימוש בהן תוך כדי תנועה או ריכוז גורם להכי הרבה נזק.

הדרך הטובה ביותר לבחון אם גישה כזו מתאימה לכם היא לא להתחייב לשינוי דרמטי, אלא לבצע פיילוט קטן. חשבו על השבוע הקרוב. כמה פעמים אתם צפויים להזדקק לתרגום מהיר, לתפוס רעיון חולף או להתמודד עם התראות בזמן שאתם מנסים להתרכז? הצלחה בשבוע הראשון עם G1 לא נמדדת בשליטה בכל יכולות המכשיר, אלא בתחושת הקלה. היא נמדדת באותן דקות יקרות של ריכוז שהצלחתם להציל, באותם רעיונות שלא הלכו לאיבוד, ובתחושה הכללית של שליטה גדולה יותר על היום שלכם, במקום להיות מנוהלים על ידו.

גלו כיצד G1 יכול להחזיר לכם את הפוקוס ולהגביר את התפוקה עוד השבוע. CTA LINK