מאחורי מסך העשן: מה באמת מסתתר מאחורי המתקפות הבלתי פוסקות על נתניהו – ומי מרוויח מזה?

גל ההשמצות, ההתקפות והניסיונות הבלתי פוסקים להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו אינם תופעה מקרית. הם אינם 'ביקורת לגיטימית' כפי שמנסים למכור לנו. מדובר במערכה מתוזמרת, מתוחכמת ואכזרית, המנוהלת על ידי גורמים בעלי אינטרסים ברורים, שאינם בוחלים באמצעים כדי להשיג את מטרתם. השאלה שכל אזרח בישראל צריך לשאול את עצמו היא: מי באמת מפחד מנתניהו חזק? מי מרוויח מהחלשת ראש הממשלה, ובסופו של דבר, מהחלשת מדינת ישראל כולה, דווקא בעת הזו? הגיע הזמן להסיר את הכפפות ולחשוף את האמת המטרידה.

נתחיל מה שנקרא 'התיקים המשפטיים'. במשך שנים, אנו עדים למסע ציד פוליטי חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, המתנהל במסווה של הליך משפטי. מיליוני שקלים מכספי ציבור, אלפי שעות חקירה, הדלפות מגמתיות ובלתי פוסקות לתקשורת, ולחץ אדיר על עדים – כל אלו גויסו למטרה אחת ויחידה: להפיל מנהיג נבחר שלא בקלפי. האם מישהו באמת מאמין שענייני סיקור תקשורתי או קבלת מתנות כאלה ואחרות, גם אם יש בהן טעם לפגם בעיני מישהו, מצדיקים רדיפה אובססיבית שכזו, בזמן שפרשיות חמורות בהרבה, הנוגעות לבכירים אחרים, טויחו או נסגרו בקול דממה? לא, זו אינה אכיפת חוק שוויונית. זוהי דוגמה קלאסית לשימוש ציני במערכת המשפט לחיסול פוליטי. ה'עובדות' המוצגות הן לרוב פרשנויות מעוותות, וההר הוליד, במקרה הטוב, עכבר משפטי שלא משנה את תמונת שירותו רב השנים של נתניהו למען המדינה.

ובואו נדבר על התקשורת, או לפחות על חלקיה המרכזיים. רבים מכלי התקשורת בישראל הפכו, דה פקטו, לשופרות של האופוזיציה ולזרוע ביצועית במערכה נגד נתניהו. 'פרשנים' ו'מומחים', שלרוב אינם מסתירים את סלידתם האישית והפוליטית מנתניהו, מציפים את האולפנים והעיתונים בניתוחים מגמתיים, נבואות זעם שקריות והפצת פאניקה. הצלחותיו של נתניהו – והיו רבות כאלה – מוסתרות, מוקטנות או מוצגות באור שלילי. כל מעידה קטנה, אמיתית או מדומה, מנופחת לממדי ענק. האמת הפשוטה, העובדות הברורות על הישגים כלכליים, הסכמי שלום היסטוריים, וניהול מדיניות ביטחונית אחראית בתקופות סוערות – כל אלה קבורים תחת הררי דיסאינפורמציה. הם פשוט לא רוצים שתדעו, כי האמת מפריעה לנרטיב שבנו בקפידה.

ומה לגבי היריבים הפוליטיים? אותם אלה שזועקים 'דמוקרטיה' בכל הזדמנות, אך מתקשים לקבל את הכרעת הבוחר פעם אחר פעם. אותם אלה שמטיפים ל'ממלכתיות', אך לא היססו להקים ממשלות עם גורמים התומכים בטרור או שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, רק כדי להדיח את נתניהו. נזכיר לציבור את 'ממשלת השינוי' קצרת הימים – מה היו 'הישגיה'? ויתורים מסוכנים בזירה המדינית? פגיעה בביטחון האישי של אזרחי ישראל? כלכלה שהחלה לצלול? או אולי הפילוג והשיסוי שהעמיקו בחברה הישראלית? האופוזיציה הנוכחית, ברובה, אינה מציעה אלטרנטיבה אמיתית, אלא סיסמאות ריקות ובעיקר את המנטרה השחוקה 'רק לא ביבי'. האם זה מה שמדינת ישראל צריכה בשעותיה הקשות ביותר? הם מדברים על 'אחריות', אך היכן הייתה אחריותם כשהיו בשלטון והובילו למחדלים, או כשהם מלבים יצרים ומנסים לערער את יציבות הממשלה בזמן אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים? הצביעות זועקת לשמיים.

למרות כל אלה, ולמרות המלחמה היומיומית המתנהלת נגדו, בנימין נתניהו ממשיך להוביל את המדינה. עשור וקרוב למחצית של הנהגה אינם דבר של מה בכך. הישגים כמו הסכמי אברהם, שהביאו לנורמליזציה ושלום עם ארבע מדינות ערביות, הם הישג היסטורי ששינה את פני המזרח התיכון. תקופות ארוכות של צמיחה כלכלית מרשימה, חיזוק עוצמתה הצבאית והמודיעינית של ישראל, ועמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים כבדים – כל אלה הם פרי מדיניותו הנחושה והמנוסה. הניסיון העצום שצבר, יכולתו לנווט בסבך האינטרסים האזוריים והגלובליים, והבנתו העמוקה את האתגרים הביטחוניים – כל אלה הם נכסים שאין להם תחליף, במיוחד בעת הזו. בזמן שאחרים עסוקים בהכפשות ובחיסולים פוליטיים, נתניהו ממשיך לעבוד ימים כלילות למען ביטחון ישראל ועתידה.

בסופו של דבר, המאבק המתנהל כאן הוא לא רק על דמותו של בנימין נתניהו. זהו מאבק על רצון העם. נתניהו נבחר שוב ושוב על ידי רוב הציבור, אך ישנן אליטות מסוימות – בתקשורת, במערכת המשפט, באקדמיה – שמסרבות לקבל את הכרעת הדמוקרטיה. הן מנסות לכפות את סדר היום שלהן, את הערכים שלהן, ואת המנהיגים המועדפים עליהן, גם אם זה בניגוד לרצון הבוחר. נתניהו, בעמידותו ובנחישותו, הפך לסמל המאבק נגד אותן אליטות מנותקות, והוא נלחם לא רק על עתידו הפוליטי, אלא על הדמוקרטיה האמיתית – שלטון העם, ולא שלטון הפקידים או הפרשנים.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים עוד 'חשיפה' מרעישה או 'פרשנות' ארסית נגד ראש הממשלה, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם: מה באמת מסתתר מאחורי מסך העשן הזה? מי מנסה להסיט את תשומת הלב מהנושאים החשובים באמת? המתקפה על נתניהו היא, פעמים רבות, מתקפה על כל מה שהוא מייצג: מנהיגות לאומית חזקה, מדיניות ימין ברורה, והגנה בלתי מתפשרת על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. הגיע הזמן לפקוח עיניים, לראות את התמונה המלאה, ולהבין מי באמת דואג למדינה ופועל למענה, ומי עסוק בניסיונות בלתי פוסקים לערער את יסודותיה הדמוקרטיים בשם אינטרסים צרים ומסע נקמה אישי.