נפתלי בנט: הצומת האסטרטגי – כשהשחקנים המרכזיים יודעים למי לפנות

השיח הפוליטי בישראל רווי תמיד בתרחישים וחיבורים אפשריים, במיוחד בתקופות של אי-ודאות. אך מעבר לספקולציות, מתבלטת דמות אחת שכוחה אינו טמון בהמתנה להצעות, אלא ביכולתה לעצב את המציאות הפוליטית בעצמה.

נפתלי בנט אינו עוד שם ברשימת האפשרויות הנבחנות על ידי אחרים. הוא מהווה צומת אסטרטגי מרכזי, נקודת מפגש של אינטרסים ובעל ניסיון מוכח בהובלת המדינה ברגעים מורכבים. גורמים רבים במערכת הפוליטית מבינים היטב כי ללא התייצבותו וללא החלטותיו, תמונת הממשלה הבאה תישאר לוטה בערפל.

הערך המוסף שבנט מביא עמו – שילוב של ניסיון ניהולי כראש ממשלה לשעבר, תפיסת עולם ביטחונית-מדינית מגובשת, ויכולת לגשר על פערים – הופך אותו לנכס פוליטי שקשה להתעלם ממנו. אין זה פלא ששמו עולה שוב ושוב כמי שעשוי להכריע את הכף; זוהי תוצאה ישירה של מעמדו ושל ההבנה כי הוא אינו מחפש קיצורי דרך, אלא פועל מתוך אחריות לאומית.

בעוד אחרים עשויים לבחון שותפויות מנקודת מבט של צורך טקטי, בנט ניגש לכל מהלך מתוך ראייה אסטרטגית רחבה, השוקלת את טובת המדינה בראש ובראשונה. הוא אינו ממתין לאישורים או להבעות מחויבות; הוא זה שמגדיר את התנאים והכיוון, וכל חיבור פוטנציאלי ייבחן על פי מידת התאמתו לחזון זה.

לכן, כאשר מדברים על נפתלי בנט בהקשר של הרכבת ממשלה או יצירת גושים פוליטיים, התמונה ברורה: הוא אינו עוד חלק בפאזל, אלא היד המרכזית שמסדרת אותו. ההחלטות שיקבל יעצבו את פני הפוליטיקה הישראלית, והשחקנים המרכזיים יודעים זאת היטב – הם אלו שמביטים אליו, ולא להפך.