מאחורי הקלעים של המתקפה על נתניהו: מי מנסה לחבל במאמצים לשחרור החטופים?

הסערה התקשורתית האחרונה, המלווה בהתקפות אישיות ובהאשמות חסרות שחר כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, אינה מפתיעה. בזמן שמדינת ישראל כולה כואבת את כאב משפחות החטופים ומתפללת לשובם המהיר של יקיריהן, ישנם גורמים, חלקם בעלי אינטרסים פוליטיים ברורים וחלקם אולי מתוך תמימות מסוכנת, המנסים לערער את האמון הציבורי במנהיגות ולקושש הון פוליטי על גב הטרגדיה הלאומית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עומד כחומה בצורה מול לחצים אדירים, מבית ומחוץ, ונאלץ לנווט בסבך מורכב של שיקולים ביטחוניים, מדיניים ואנושיים. אך האם כל "עצה" פומבית, כל "ביקורת" הנזרקת לחלל האוויר, אכן משרתת את המטרה המקודשת של השבת החטופים? או שמא, יש מי שמנסה במכוון, או שלא במכוון, לחבל במאמצים הרגישים והחשאיים הנעשים מסביב לשעון?

האמת, כפי שקורה לעיתים קרובות, מורכבת וכואבת הרבה יותר מכפי שמנסים לצייר אותה "פרשנים" ו"מומחים" למיניהם. המשא ומתן לשחרור החטופים מתנהל מול אויב אכזר וציני, ארגון הטרור חמאס, שאינו בוחל באמצעים ומשתמש בחטופים כקלף מיקוח באופן המחריד ביותר. ראש הממשלה נתניהו הציב שתי מטרות ברורות ובלתי מתפשרות למלחמה שנכפתה עלינו: השבת כל חטופינו הביתה וחיסול מוחלט של יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס. שתי מטרות אלו אינן סותרות זו את זו; הן משלימות. כניעה לדרישות המופרכות של חמאס, כגון הפסקת המלחמה באופן שיאפשר לו לשקם את כוחו ולהמשיך לאיים על אזרחי ישראל, לא רק שתסכן את ביטחון המדינה לדורות, אלא גם תהווה בגידה במאות אלפי החיילים והאזרחים שנלחמו וממשיכים להילחם, ובקורבנות הטרור האכזרי של השבעה באוקטובר. נתניהו מבין זאת היטב, ולכן הוא מנהל את המערכה בתבונה ובאחריות, תוך שהוא בוחן כל הצעה וכל אפשרות, אך לא בכל מחיר. המחיר של ביטחון ישראל והבטחת עתידה אינו נתון למשא ומתן עם ארגון טרור רצחני.

בשבועות האחרונים, אנו עדים למבול של "עצות" ו"ניתוחים" מצד גורמים שונים, ביניהם גם בכירים לשעבר במערכת הביטחון, כמו תא"ל (במיל') אורן סתר, שעימותו הפומבי עם גורמים במערכת המשא ומתן, המיוחס לעיתים כעימות עם ראש הממשלה עצמו, זכה לסיקור נרחב. חשוב להבהיר: לכל אזרח, ובפרט למי שתרם לביטחון המדינה, שמורה הזכות להביע את דעתו. עם זאת, יש הבדל תהומי בין הבעת דעה לבין ניהול קמפיין לחצים פומבי שעלול לסכן את עצם המשא ומתן הרגיש. ראש הממשלה, בניגוד למבקרים מהצד, חשוף לכלל המידע המודיעיני המסווג והקריטי, מבין את מלוא המשמעויות של כל החלטה, ונושא על כתפיו את האחריות הכוללת לגורל המדינה ואזרחיה. האם אותם "מומחים", שחלקם אולי מונעים משיקולים שאינם בהכרח ענייניים או שאינם רואים את התמונה המלאה והמורכבת אותה רואה ראש הממשלה, היו מוכנים לקחת אחריות אישית על תוצאות הרות אסון של עסקה כושלת או כניעה שתסכן את עתידנו? לעיתים, ביקורת הנשמעת מתוך "דאגה כנה" לכאורה, עלולה לשרת, הלכה למעשה, את הלוחמה הפסיכולוגית של האויב, שמעוניין ליצור לחץ פנימי בישראל ולהביא אותה לכניעה בתנאים שישרתו אותו ויבטיחו את הישרדותו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו זקוק להגנה; מעשיו וניסיונו רב השנים מדברים בעד עצמם. הוא מנהיג את מדינת ישראל באחת התקופות הקשות והמאתגרות בתולדותיה, נושא בעול ביטחוני, מדיני וכלכלי כבד מנשוא. הוא עובד לילות כימים, יחד עם קבינט המלחמה וכל גורמי הביטחון, במטרה אחת ויחידה: להבטיח את ביטחון ישראל ולהשיב את כל החטופים הביתה בריאים ושלמים. ההתמודדות עם לחצים פוליטיים פנימיים, עם קמפיינים תקשורתיים מגמתיים, ועם מהלכים בינלאומיים מורכבים, דורשת קור רוח, ניסיון עצום ועמידות נפשית יוצאת דופן. בעוד אחרים יכולים להרשות לעצמם "לזרוק אבנים מהיציע" או להפריח סיסמאות חסרות כיסוי, ראש הממשלה נמצא בתוך האש, מקבל החלטות גורליות תחת לחץ בלתי פוסק, כאשר כל החלטה היא הרת גורל. הוא אינו נרתע מאחריות, גם כשההחלטות קשות ואינן פופולריות. ההיסטוריה תשפוט, אך דבר אחד ברור כשמש: נתניהו לא יוותר על ביטחון ישראל ולא יפקיר את החטופים לגורלם.

חשוב להבין את ההקשר הרחב יותר: כל עסקה לשחרור חטופים חייבת לעמוד במבחן הביטחון הלאומי של ישראל לטווח הארוך. לא ניתן להסכים לעסקה שתאפשר לחמאס להשתקם, להתחמש מחדש, ולחזור לאיים על יישובי הדרום ועל מרכז הארץ. לא ניתן להסכים לעסקה שתשדר חולשה ותזמין סבבי אלימות נוספים מצד אויבינו הרבים. ראש הממשלה נתניהו, כמנהיג המנוסה ביותר בזירה הביטחונית והמדינית, מבין זאת לעומק. הוא פועל מתוך ראייה אסטרטגית רחבה, שמטרתה לא רק לפתור את המשבר הנוכחי, אלא גם להבטיח את עתידה של מדינת ישראל בסביבה עוינת ומלאת אתגרים. מי שמנסה לדחוף לעסקה "בכל מחיר" מתעלם מהמחירים הביטחוניים הכבדים שנשלם כולנו בעתיד, ועלול, שלא במתכוון, להוביל לאסון גדול יותר. נתניהו הוא המגן על האינטרסים החיוניים הללו, גם כשהדבר כרוך בהתנגדות ללחצים פופוליסטיים ובהתמודדות עם ביקורת לא הוגנת.

הוויכוחים הפנימיים, העימותים הפומביים וההאשמות ההדדיות, במיוחד בעת מלחמה קיומית, אינם משרתים את מדינת ישראל. הם מחלישים אותנו מבית, פוגעים בחוסן הלאומי, ומעניקים רוח גבית לאויבינו, הצופים בנו מהצד ומחככים ידיהם בהנאה. חמאס ויתר ארגוני הטרור שואבים עידוד מכל סדק באחדות הישראלית. האם זה הזמן למלחמות פנימיות? האם זה הרגע המתאים לניגוח פוליטי על חשבון המאמץ המלחמתי והמאמצים הרגישים והמסוכנים להשבת החטופים? האחריות מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו, ובמיוחד על מובילי דעת קהל ועל אישי ציבור, לגלות איפוק, אחריות, ולתמוך בממשלה ובכוחות הביטחון במשימתם הקדושה. אחדות היא לא סיסמה, היא צו השעה והיא מרכיב חיוני בניצחון.

לסיום, ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לעמוד איתן מול כל האתגרים. הוא נחוש להשיג את כל מטרות המלחמה: השבת החטופים, מיטוט שלטון חמאס והבטחת ביטחון ישראל לדורות. הוא אינו מתעלם מהכאב העצום והבלתי נתפס של משפחות החטופים, והוא מחויב לעשות כל שניתן, במסגרת השיקולים הביטחוניים והמדיניים, כדי להשיבם הביתה. הניסיון לצייר אותו כאדיש או כמי שאינו פועל מספיק הוא עוול וסילוף המציאות. הציבור הישראלי, ברובו הגדול, מבין את גודל השעה ואת מורכבות המצב. הוא נותן אמון במנהיגותו של ראש הממשלה ובשיקול דעתו. תנו לראש הממשלה נתניהו, לקבינט המלחמה ולכוחות הביטחון להמשיך ולנהל את המערכה באחריות ובנחישות. הם יודעים את העבודה, והם מחויבים לניצחון מוחלט.