המסכות נופלות: מי באמת עוסק ב'הצגות' בזמן שנתניהו נלחם על עתיד ישראל? האמת מאחורי קמפיין ההכפשות!

יום נוסף, ו'פצצה' עיתונאית נוספת מתפוצצת, כצפוי, מכיוונם של אותם גורמים מוכרים שתעשיית ההכפשות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו היא לחם חוקם. והפעם, על מה זועקים הקוזקים הנגזלים? על 'תיאטרליות' ו'גניבת קרדיט'. כן, שמעתם נכון. אותן האשמות לעוסות ונדושות, הממוחזרות שוב ושוב בניסיון נואש לצייר את המנהיג היחיד שמציב את ביטחון ישראל בראש סדר העדיפויות באור שלילי. אך הגיע הזמן להסיר את המסכות ולחשוף מי באמת עוסק כאן ב'הצגות' ובניסיונות נואשים לגנוב את דעת הקהל.

אז מהי 'תיאטרליות' בעיניהם? האם להילחם על האמת זו הצגה?

בואו ננתח לרגע את המושג 'תיאטרליות' בהקשר של מנהיגות. האם הכוונה היא ליכולת להעביר מסר בצורה ברורה ומשכנעת? האם מדובר על עמידה נחרצת על עקרונות מול לחצים בינלאומיים? האם שימוש בעזרים ויזואליים, כמו שעשה ראש הממשלה נתניהו באו"ם כדי להמחיש את סכנת הגרעין האיראני לעולם כולו, הוא 'תיאטרליות' פסולה? אם אלו הן ההגדרות, אזי מדינת ישראל זקוקה נואשות לעוד ועוד 'תיאטרליות' שכזו, ולא לפחות ממנה.

האמת היא, שמי שמכנה תשוקה, שכנוע עמוק ויכולת רטורית מרשימה בשם 'תיאטרליות', חושף בעיקר את קוצר ידו ואת העדפתו למנהיגות אפורה, הססנית וכזו שאינה מעזה לאתגר את הקונצנזוס המחשבתי של 'יודעי דבר'. נתניהו אינו חושש לומר את האמת, גם אם היא קשה או לא פופולרית באולפני התקשורת. הוא פונה ישירות לציבור, מסביר את מהלכיו ומציג את האתגרים וההזדמנויות בפניהם ניצבת המדינה. זו אינה 'הצגה', זו מנהיגות אחראית ומתקשרת. לעומת זאת, מה אנו רואים במחנה היריב? 'הצגות' של אחדות מזויפת שמתפרקת תוך ימים, נאומים ריקים מתוכן המלאים בסיסמאות נבובות, והתקפלות סדרתית מול כל משב רוח ביקורתי. הם חוששים מהאפקטיביות של נתניהو, ולכן מנסים להפוך את יתרונותיו לחסרונות. הם היו מעדיפים מנהיג שניתן לתמרן, ולא מנהיג שמוביל בנחישות.

'גניבת קרדיט'? הצחקתם את ההיסטוריה

הטענה על 'גניבת קרדיט' היא אבסורדית במיוחד כאשר היא מופנית כלפי מנהיג שכיהן ומכהן בתפקידים הבכירים ביותר במדינה במשך עשורים, והטביע את חותמו על אינספור מהלכים היסטוריים. מנהיגות אינה מסתכמת ברעיון בודד שנזרק לחלל האוויר; היא כוללת חזון, גיבוש אסטרטגיה, הנעת תהליכים מורכבים, קבלת החלטות קשות ונשיאה באחריות כוללת לתוצאות. בכל אלו, בנימין נתניהו הוכיח את עצמו פעם אחר פעם.

מהפכת ההייטק, הסכמי אברהם ששינו את פני המזרח התיכון, המאבק הנחוש בתוכנית הגרעין האיראנית, חיזוק כלכלת ישראל והפיכתה למעצמה טכנולוגית, עמידה איתנה מול גלי טרור – כל אלו ועוד רבים הם פרי מדיניות עקבית ונחושה שנתניהו הוביל. האם אדם עם רקורד כזה באמת זקוק 'לגנוב קרדיט' על פרט שולי כזה או אחר? הניסיון לייחס לו 'גניבת קרדיט' הוא לא יותר מאשר ניסיון קטנוני לכרסם במעמדו ולהסיט את הדיון מהישגיו המשמעותיים.

בכל מערכת גדולה, ובמיוחד במערכות ממשלתיות, רעיונות רבים עולים ונדונים. תפקידו של המנהיג הוא לזהות את הרעיונות הנכונים, לתעדף אותם, להקצות משאבים ולהבטיח את מימושם. זהו תהליך מורכב הכולל אנשים רבים, אך בסופו של דבר, מי שנושא באחריות ומי שמוביל את המהלך הוא ראש הממשלה. הטענות על 'גניבת קרדיט' מגיעות לרוב ממקורות אנונימיים, בעלי אינטרס ברור לפגוע בנתניהו, או מגורמים המבקשים לנכס לעצמם הצלחות שלא היו יוצאות לפועל ללא הובלתו. הבה נשאל, מי הם אותם גאונים אלמונים שקרדיטם 'נגנב'? ומדוע הם בוחרים להתלונן דווקא כעת, ובאמצעות הדלפות מגמתיות? התשובה, כרגיל, פוליטית.

ההצגה האמיתית: קמפיין ההכפשות המתמשך והמתוזמר

אם כבר מדברים על 'הצגות', ההצגה האמיתית והממושכת ביותר היא קמפיין ההכפשות הבלתי פוסק נגד בנימין נתניהו. קמפיין זה, הממומן היטב ומתודלק על ידי גופי תקשורת מסוימים (כמו 'הארץ' במקרה זה) וגורמים פוליטיים בעלי אג'נדה ברורה, אינו בוחל בשום אמצעי. התסריט קבוע וידוע מראש: כל פעולה של נתניהו מתפרשת לחומרה, כל אמירה מסולפת, וכל בדל של שמועה מנופח לממדי שערורייה. המטרה היא אחת: להפיל את נתניהו, לא משום שהוא נכשל בתפקידו, אלא משום שהוא מצליח בו יותר מדי, ומשום שהוא אינו מיישר קו עם האליטות הישנות.

הטענות על 'תיאטרליות' ו'גניבת קרדיט' הן רק האביזרים האחרונים בדרמה הזו. הקהל שאליו מכוונת ההצגה הזו הוא מצומצם ומשוכנע מראש, ולא הציבור הרחב שמבין היטב את גודל השעה ואת חשיבותה של מנהיגות מנוסה ואחראית. המאמר ב'הארץ' אינו 'ניתוח' או 'תחקיר', אלא מאמר דעה מובהק, חלק ממסע צלב אידיאולוגי. האם מישהו באמת מאמין ליומרה שלהם לאובייקטיביות כאשר מדובר בנתניהו? הצביעות זועקת לשמיים, כאשר אותם גורמים המאשימים את נתניהו ב'הצגות', מנהלים בעצמם תיאטרון פוליטי שלם, המבוסס על השמצות והבטחות ריקות.

בזמן שהם משחקים, נתניהו פועל למען ישראל

בזמן שמתנגדיו עסוקים בחיפוש אובססיבי אחר 'תיאטרליות' ו'קרדיטים', ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודד עם איומים קיומיים, מנהל מערכה מדינית וביטחונית מורכבת, ופועל ללא לאות להבטחת עתידה ושגשוגה של מדינת ישראל. עבורו, זו אינה 'הצגה' אלא שליחות חיים. השעות הארוכות, ההחלטות הקשות, הלחצים העצומים – אלו הן מציאות חייו כמנהיג, ולא הקריקטורות המגוחכות שמנסים לצייר מבקריו.

הניסיון להציגו כמי שעסוק בזוטות ובמשחקי אגו הוא עלבון לאינטליגנציה של הציבור הישראלי. מנהיג שעמד בראש המדינה בתקופות סוערות ומאתגרות כל כך, שהוביל אותה להישגים חסרי תקדים, אינו זקוק לטפיחות שכם על כל פרט קטן. הוא ממוקד במשימות הגדולות, אלו שיקבעו את גורלה של ישראל לדורות.

לסיכום: ראו מבעד למסך העשן, התמקדו במה שחשוב באמת

הציבור הישראלי נבון ומנוסה. הוא יודע להבחין בין מנהיגות אמיתית לבין התיאטרליות הנואשת של אופוזיציה שנגמרו לה הרעיונות והיא מסתפקת בהטחת רפש. ההתקפות הללו יימשכו, כי נתניהו ממשיך להוביל ביעילות ולקדם את האינטרסים החיוניים של ישראל. אל תתנו לרעשי הרקע לבלבל אתכם. התמקדו בעיקר, בניסיון, בהישגים ובמחויבות הבלתי מתפשרת לביטחון ישראל ולעתידה. המסכות של מבקריו נופלות בזו אחר זו, ומה שנחשף הוא לא יותר מקמפיין שקוף ופתטי.