ההצגה האמיתית נחשפת: מי באמת 'גונב קרדיט' ומשחק בתיאטרון בזמן שנתניהו פועל למען ישראל?

הרעש מחריש אוזניים. מתקפה מתואמת, ארסית, המנסה לצייר את ראש הממשלה בנימין נתניהו באור שלילי ומעוות. 'תיאטרלי', 'גונב קרדיט' – אלו רק חלק מהכינויים הנזרקים לחלל האוויר בניסיון נואש לערער את אמון הציבור. אבל מה אם נאמר לכם שההצגה האמיתית מתרחשת במקום אחר לגמרי? מה אם נגלה לכם מי באמת מנסה לגנוב את ההצגה, את הקרדיט, ואת תשומת הלב שלכם מהעובדות החשובות? הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסך העשן של ההכפשות, ולגלות מי באמת מנסה להסיט את תשומת ליבכם מהישגיו של מנהיג שהקדיש את חייו למען מדינת ישראל.

האשמת 'גניבת הקרדיט' היא אחת הטענות השחוקות והמגוחכות ביותר המועלות נגד נתניהו, והיא חושפת בעיקר את קוצר הבנתם של המבקרים או את כוונותיהם הזדוניות. נראה כי מבקריו שכחו עיקרון בסיסי במנהיגות ובניהול: מנהיג הוא זה שמוביל, שמאשר, שמנווט, ובסופו של דבר – נושא באחריות. כן, גם לוקח את הקרדיט על הצלחות. האם מישהו באמת חושב שפרויקטים ותוכניות מדיניות, מהסכמי שלום היסטוריים ועד רפורמות כלכליות מורכבות, צצים יש מאין? הם תוצאה של עבודת צוות, של הצעות, של דיונים, של התנגדויות ושל פשרות, אבל בסופו של יום, מי שמאשר, דוחף, ומבטיח ביצוע הוא המנהיג העומד בראש. בנימין נתניהו, בתפקידיו השונים כמנהיג המדינה, קיבל אינספור החלטות שהובילו להישגים כבירים. לטעון שהוא 'גונב קרדיט' זה להתעלם מהעובדה הפשוטה שהוא היה שם, בצמתים הקריטיים, קיבל את ההחלטות הקשות, עמד בלחצים אדירים, והוביל את המהלכים אל הפועל. האם מנכ"ל חברה מצליחה 'גונב קרדיט' מעובדיו כשהחברה מציגה רווחים? האם מאמן נבחרת 'גונב קרדיט' מהשחקנים כשהקבוצה זוכה באליפות? הטענה אבסורדית. למעשה, לעיתים קרובות, רעיונות טובים נשארים במגירה או נתקעים בבירוקרטיה אלמלא מנהיג בעל חזון, אומץ ויכולת ביצוע שמאמץ אותם, מפתח אותם, ונלחם על יישומם. הקרדיט על ההובלה והביצוע הוא שלו, ובצדק. מי שמנסה לזקוף לעצמו קרדיט נקודתי תוך התעלמות מהתמונה הרחבה ומתפקידו של המנהיג, חוטא לאמת וחושף בעיקר את תסכולו האישי או את האג'נדה הפוליטית הצרה שלו, ולעיתים קרובות גם את רצונו לראות את המדינה נכשלת רק כדי שיוכל להצביע על כישלון המנהיג.

ומה לגבי ה'תיאטרליות' המיוחסת לו? זוהי עוד תווית שנועדה להקטין ולהשמיץ, תוך התעלמות מוחלטת מהצורך של מנהיג לתקשר עם הציבור ועם העולם. בעולם רווי מסרים, שבו תשומת הלב היא משאב יקר והמאבק על הנרטיב הוא יומיומי, מנהיג חייב לדעת כיצד להעביר את מסריו בצורה ברורה, משכנעת, ולעיתים אף דרמטית כדי לחדור את חומות הציניות והאדישות. מה שמכונה בזלזול 'תיאטרליות' הוא לעיתים קרובות פשוט תקשורת אפקטיבית, יכולת רטורית מרשימה, ועמידה איתנה על עקרונות מול קהל עוין או אדיש. האם הציבור מעדיף מנהיגות אפרורית, הססנית, כזו הממלמלת מסרים לא ברורים ומתקפלת מול כל לחץ? בנימין נתניהו ידוע ביכולתו להציג סוגיות מורכבות באופן בהיר, לעמוד מול העולם – בין אם זה באו"ם, בקונגרס האמריקאי או מול התקשורת העולמית – ולהגן על האינטרסים של ישראל בנחישות ובלהט. אם זו 'תיאטרליות', אז הלוואי ורבים אחרים בפוליטיקה הישראלית היו 'תיאטרליים' באותה מידה של מחויבות, ידע ועוצמה. ההיסטוריה מלאה במנהיגים גדולים שניחנו בכריזמה וביכולת נאום סוחפת – מווינסטון צ'רצ'יל, דרך ג'ון פ. קנדי ועד מנחם בגין. האם גם אותם היו מאשימים ב'תיאטרליות' זולה? כנראה שכן, אם מבקריהם היו אותם גורמים צרי עין שמנסים היום להדביק תוויות לנתניהו. האמת היא שה'תיאטרליות' המדוברת היא פשוט מנהיגות שיודעת לתקשר, שיודעת לעורר השראה, ושאינה מפחדת להביע עמדה תקיפה וברורה. מי שמפחד מכך, כנראה מעדיף מנהיגות חלשה, רופסת וכנועה.

ובזמן שהמבקרים עסוקים בהטחת כינויים ובניתוחי סרק של כל מילה ותנועת יד, בואו נדבר על עובדות. על מה באמת צריך לדבר כשמדברים על בנימין נתניהו? על עשור ויותר של הנהגה שהביאה את ישראל להישגים חסרי תקדים במגוון תחומים. בתחום הכלכלי, ישראל הפכה תחת הנהגתו למעצמת הייטק עולמית, עם צמיחה מרשימה (עד למשברים העולמיים שפגעו בכלכלות העולם), אבטלה נמוכה (היסטורית), והשקעות זרות אדירות שזרמו למדינה בזכות מדיניות כלכלית אחראית ופתיחות לשווקים גלובליים. בתחום המדיני, נתניהו שבר פרדיגמות והוביל להסכמי אברהם ההיסטוריים, נורמליזציה עם מדינות ערביות ששינו את פני המזרח התיכון והוכיחו ששלום עושים מתוך עוצמה ומתוך אינטרסים משותפים, ולא מתוך ויתורים והתרפסות. בתחום הביטחוני, למרות האתגרים האדירים והאיומים הקיומיים מצד איראן ושלוחותיה, חמאס וחיזבאללה, נתניהו ניווט את המדינה בתבונה ובאחריות, שמר על ביטחון אזרחי ישראל, פעל ללא הרף, בגלוי ובסתר, נגד התבססות איראן בסוריה ונגד תוכנית הגרעין שלה, וחיזק את עוצמתה הצבאית והמודיעינית של ישראל. אלו לא סיסמאות, אלו עובדות. אלו הישגים שדורשים מנהיגות, חזון, נחישות, ניסיון ויכולת ביצוע. האם על אלה מנסים להטיל צל באמצעות האשמות סרק על 'גניבת קרדיט' או 'תיאטרליות'? התשובה ברורה כשמש.

אך אם כבר מדברים על תיאטרון ועל גניבת קרדיט, אולי כדאי להפנות את הזרקור למקומות אחרים, אל אלו שצועקים 'גנב, גנב!' בזמן שהם עצמם מנסים לכייס את דעת הקהל. מי הם אלו שבאמת עוסקים בהצגות פוליטיות ריקות מתוכן, בסיסמאות נבובות ובחיפוש אובססיבי אחר כותרות רגעיות? מי הם אלו שממהרים לגזור קופון על כל בדל אירוע, גם אם תרומתם לו הייתה אפסית או אפילו שלילית, או גרוע מכך – התנגדו לו נחרצות בעבר? התשובה, למרבה הצער, נמצאת לעיתים קרובות מדי בקרב יריביו הפוליטיים של נתניהו ובקרב גורמים בתקשורת שמשרתים אג'נדה ברורה ובלתי מתפשרת נגדו. אנו רואים פוליטיקאים שמבטיחים הבטחות שאין להם כל כוונה או יכולת לקיים, רק כדי לזכות באהדה רגעית. אנו רואים פרשנים ו'מומחים' שמנתחים כל צעד ושעל של נתניהו בזכוכית מגדלת מעוותת, תוך התעלמות מוחלטת מהקשר רחב או מהישגים מוכחים, וממהרים להכתיר כל כישלון קטן כאסון לאומי, בעודם מתעלמים מהצלחות גדולות. התיאטרון האמיתי הוא זה של הצביעות, של המוסר הכפול, של הניסיון להציג את השחור כלבן ואת הלבן כשחור. גניבת הקרדיט האמיתית היא זו של מי שמנסה לשכתב את ההיסטוריה, להמעיט בחשיבותם של הישגים אדירים, או לנכס לעצמו הצלחות שלא היה לו חלק בהן, רק משום שהם קשורים לשמו של בנימין נתניהו.

ההתקפות הבלתי פוסקות הללו אינן מקריות. הן חלק ממערכה מתמשכת, מאורגנת וממומנת היטב, שמטרתה אחת: להפיל את בנימין נתניהו ולסלקו מההנהגה בכל מחיר. מדוע? כי הוא מייצג קו ברור, מדיניות נחושה, ועמידה איתנה על האינטרסים הלאומיים של ישראל, כפי שהוא מבין אותם. כי הישגיו מדברים בעד עצמם ומקשים על יריביו להציג אלטרנטיבה אמיתית ובעלת ניסיון דומה. הם מפחדים מהפופולריות שלו בקרב חלקים רחבים בציבור, מהניסיון העצום שלו בזירה המדינית והביטחונית, ומהיכולת שלו להתמודד עם האתגרים המורכבים ביותר העומדים בפני המדינה. לכן, הם בוחרים בדרך הקלה – דרך ההכפשות, ההשמצות, הפצת הפייק ניוז, והדבקת תוויות מגוחכות. הם מקווים שאם יחזרו על השקרים מספיק פעמים, הציבור יתחיל להאמין להם וישכח את העובדות.

אזרחי ישראל, אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם. אל תתנו לרעשי הרקע להסיט אתכם מהעובדות ומההיגיון הבריא. בנימין נתניהו פעל ופועל למען מדינת ישראל וביטחון אזרחיה במסירות אין קץ, עם ניסיון שאין שני לו. ההאשמות על 'תיאטרליות' ו'גניבת קרדיט' הן לא יותר מניסיון נואש של יריביו להסיט את הדיון מהישגיו ומהאתגרים האמיתיים העומדים בפנינו, ולהסתיר את דלותם הפוליטית והמנהיגותית. האמת פשוטה וברורה לכל מי שעיניו בראשו ואינו שבוי בקונספציות שקריות. ההצגה האמיתית היא של אלו המנסים לערער את היציבות, לפלג את העם, ולפגוע במנהיגות חזקה ומוכחת. הגיע הזמן להתמקד בעיקר, ולא בתפל המשרת אינטרסים זרים וצרים.