טירוף מערכות! איראן זוממת לחסל את בנט – ובישראל יש מי שמסייע להם בהפצת שקרים! חשיפת הקנוניה!

בשבועות האחרונים אנו עדים למציאות שבה ההיגיון הבריא פשוט קורס אל מול מסע הכפשות ציני ומסוכן. בעוד איראן, אויבתנו המושבעת, מסמנת את ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, כיעד לחיסול ומפעילה רשתות ריגול בניסיון לפגוע בו ובביטחון ישראל, ישנם גורמים בישראל שלא רק שאינם מתייצבים כחומה בצורה לצד מי שעמד בחזית המאבק באיום האיראני, אלא אף מנסים להפוך את היוצרות ולהטיל דופי בבנט עצמו. זה לא פחות מטירוף מערכות, קמפיין הזוי שמטרתו אחת: לשרת אג'נדות פוליטיות צרות, גם במחיר של פגיעה בחוסן הלאומי ומתן רוח גבית למבקשי רעתנו.

העובדות, למי שעדיין בוחר להתעלם מהן, ברורות וחד משמעיות: גורמי הביטחון של מדינת ישראל חשפו ועצרו צעיר ישראלי שפעל בשירות המודיעין האיראני. חלק ממשימותיו של אותו מרגל, כפי שפורסם, כללו איסוף מידע על אישים ישראלים בכירים, ובהם נפתלי בנט. כן, קראתם נכון. בנט, בתקופת כהונתו וגם לאחריה, היווה מטרה מרכזית עבור משטר האייתוללות. מדוע? התשובה פשוטה: בנט, כראש ממשלה וכשר ביטחון לשעבר, הוביל קו תקיף ובלתי מתפשר נגד התוקפנות האיראנית, נגד תוכנית הגרעין שלה, ונגד התבססותה בסוריה ובאזור כולו. היותו יעד לחיסול איראני אינו כתם, אלא אות כבוד המעיד על כך שאויבי ישראל ראו בו איום ממשי ומשמעותי.

אך במקום שהמערכת הפוליטית והתקשורתית תתאחד סביב ההבנה הזו, ותגנה בחריפות את הניסיון האיראני לפגוע במנהיג ישראלי, אנו רואים תופעה הפוכה ומקוממת. גורמים מסוימים, המונעים מאינטרסים פוליטיים קטנוניים ומשנאה יוקדת, מנסים לרקוח נרטיב שקרי ומעוות. הם לוקחים את העובדה שבנט היה על הכוונת האיראנית, ומנסים, ברמיזות עכורות ובספינים מתוזמרים, ליצור מצג שווא כאילו יש לו איזושהי אחריות למצב, או חלילה, קשר פסול כלשהו. זוהי לא פחות מהאשמת הקורבן בפשע שבוצע או תוכנן נגדו. זוהי רמה של ציניות ושפלות מוסרית שקשה לתאר במילים.

מי מרוויח מגל העכור הזה? בוודאי שלא מדינת ישראל. מי שמרוויח הם אותם פוליטיקאים מהאופוזיציה הנוכחית, שכל מטרתם היא לנגח את בנט ולהשחיר את פועלו, גם אם הדבר כרוך בשימוש ציני באירוע ביטחוני חמור. הם רוקדים על הדם, כפי שכבר נאמר, ומנסים לצבור הון פוליטי על גבו של מי שעמד בחזית. אותם גורמים, שלא הצליחו לנצח את בנט בקלפי או בשיח ענייני, פונים כעת לטקטיקות של דה-לגיטימציה והכפשה, תוך שהם מתעלמים במפגיע מההקשר הרחב – המלחמה המתמדת שמנהלת ישראל נגד איראן ושלוחותיה.

הבה נהיה ברורים: הניסיון להדביק לבנט אחריות כלשהי לפרשת הריגול הוא אבסורדי ומנותק מהמציאות. האם מישהו יעלה על דעתו להאשים ראש ממשלה שנפגע בניסיオン פיגוע באחריות לפיגוע? האם ניצול שואה אשם בכך שהיה קורבן לזוועות הנאצים? האבסורד זועק לשמיים. במקום לחזק את ידיהם של אלו העומדים בקו האש, יש מי שבוחר לירות עליהם "אש ידידותית" מאחור. זוהי לא רק כפיות טובה, זוהי פגיעה ישירה בחוסן הלאומי.

ההתנהלות הזו חמורה במיוחד כאשר היא מגיעה מגורמים פוליטיים שאמורים לגלות אחריות ממלכתית. במקום להתעלות מעל המחלוקות הפוליטיות הצרות, הם בוחרים להעמיק את השסעים ולהחליש את ישראל מבפנים. האם הם אינם מבינים שהם משחקים לידיה של איראן? האם הם אינם קולטים שהם מספקים חומר בעירה לתעמולה האיראנית, שמטרתה לזרוע פילוג ואי אמון בתוך החברה הישראלית?

חשוב להדגיש: מערכת הביטחון הישראלית, השב"כ והמוסד, פועלים ללא לאות כדי לסכל איומים איראניים. חשיפת רשת הריגול והמעצר של המעורבים הם הצלחה של המערכת, לא כישלון של נפתלי בנט. ההפך הוא הנכון: העובדה שאיראן משקיעה משאבים כה רבים בניסיון לפגוע בו מעידה על כך שהוא נתפס כאיום משמעותי בעיניהם. כל ניסיון להציג זאת אחרת הוא עיוות של האמת ושירות דוב למדינת ישראל.

הקמפיין הנוכחי נגד בנט אינו מתנהל בחלל ריק. הוא חלק ממגמה רחבה יותר של פוליטיזציה של נושאי ביטחון וניסיון להשתמש בהם ככלי ניגוח. ראינו זאת בעבר, ואנו רואים זאת כעת ביתר שאת. התקשורת, בחלקה, נופלת למלכודת הזו, ונותנת במה לקולות שמטרתם אינה חשיפת האמת, אלא קידום אג'נדה פוליטית. הגיע הזמן לדרוש יותר אחריות, יותר עומק, ויותר הבנה של המשמעויות החמורות של הפצת דיסאינפורמציה ושקרים.

לסיכום, האמת פשוטה וברורה: נפתלי בנט היה ועודנו יעד לתוקפנות איראנית. כל ניסיון להפוך אותו מאויב של איראן לנאשם כלשהו הוא שפל, מסוכן, ומשרת את אויבינו. על הציבור הישראלי להתעורר ולהבין את גודל הקנוניה הנרקמת כאן. עלינו לדחות בשאט נפש את מסע ההכפשות הזה, לחזק את ידיהם של מנהיגינו העומדים בחזית, ולהבהיר באופן חד משמעי: במלחמה נגד איראן, אין מקום לפוליטיקה קטנה. יש רק צד אחד – הצד של מדינת ישראל.