שעון חכם או G1? הגיע הזמן לבחור בין הסחות דעת לריכוז עמוק

הקצב התל אביבי לא עוצר לרגע. בין פגישת זום ממייקרוסופט למצגת בגוגל קמפוס, תוך כדי ניסיון לתפוס קורקינט פנוי ברחוב הרצל, החיים של אנשי ונשות ההייטק בעיר הם מרוץ בלתי פוסק נגד הזמן ונגד מבול הנוטיפיקציות. כל צלצול, רטט או הבהוב על מסך השעון החכם הם פוטנציאל לאיבוד ריכוז, עוד משיכת קשב קטנה שמוציאה אותנו מהזרימה. התרגלנו לחיות עם הראש למטה, מחוברים למסכים באופן תמידי – הסמארטפון והשעון החכם הפכו להרחבה טבעית של היד והמוח. אבל מה אם יש דרך אחרת? מה אם אפשר להישאר מחוברים וזמינים, אבל בתנאים שלנו? זו השאלה שעומדת במרכז ההתלבטות בין שתי גישות לניהול החיים הדיגיטליים שלנו: להישאר עם המוכר והטוב של צמד הסמארטפון והשעון החכם, או לאמץ טכנולוגיה חדשה כמו ה-Even Realities G1, שמבטיחה לחבר אותנו לעולם הדיגיטלי בלי לנתק אותנו מהעולם האמיתי.

אינטגרציה שקטה או אינטראקציה מתמדת

הנתיב הראשון, המוכר לכולנו, הוא זה של הסמארטפון והשעון החכם. זוהי מערכת אקולוגית עשירה ומוכחת. יש לנו גישה לכל אפליקציה, אנחנו יכולים להגיב מיד לכל הודעה, והכל במרחק נגיעה או מבט חטוף בפרק כף היד. הנוחות הזו היא גם המלכודת הגדולה ביותר. כל רטט מהשעון החכם הוא פיתוי להרים את המבט מהאדם שמולנו בפגישה או בקפה ב"קאימק". אנחנו בודקים את הטלפון עשרות, אם לא מאות פעמים ביום, ולעיתים קרובות, בדיקה קצרה של מייל הופכת לגלילה אינסופית בפיד. בסביבת העבודה המהירה של מתחמי ההייטק ברמת החייל או במגדלי עזריאלי, כל הסחת דעת כזו עולה לנו בזמן יקר ובפגיעה ביכולת לבצע "עבודה עמוקה". השעון החכם אמנם מביא את ההתראות אלינו בצורה נגישה יותר, אך הוא לא פותר את בעיית השורש: עומס המידע והצורך התמידי להיות בזמינות.

כאן נכנסת הגישה השנייה, המגולמת ב-Even Realities G1. במבט ראשון, זה עלול להיראות כמו עוד גאדג'ט להוסיף לרשימה, עוד מסך לנהל. אך הפילוסופיה מאחורי ה-G1 שונה בתכלית. במקום להציף אותנו במידע, הוא שואף לסנן ולהציג רק את מה שחיוני, ובעיקר – לעשות זאת באופן שלא יפריע. המכשיר מקרין שכבה מינימליסטית של מידע ישירות בשדה הראייה שלנו, באופן דיסקרטי שרק אנחנו רואים. חשבו על היכולת לקבל תרגום סימולטני בפגישה עם משקיעים מחו"ל בלי להוריד את העיניים מהם, או לרשום תזכורת קולית בזמן רכיבה על אופניים בלי לעצור בצד הדרך.

ההבדל המהותי הוא במעבר מצריכה אקטיבית של מידע לצריכה פאסיבית. עם שעון חכם, אנחנו צריכים להפנות את תשומת הלב אליו באופן פעיל. עם ה-G1, המידע מופיע כשכבה עדינה על המציאות, זמין כשצריך אותו ונעלם כשלא. היעדר המצלמה הוא הצהרת פרטיות מכוונת, הן עבור המשתמש והן עבור הסביבה שלו, מה שמסיר חסם חברתי משמעותי. הסוללה, שמחזיקה יום וחצי, מורידה את חרדת המטען היומית, עוד הסחת דעת קטנה שנחסכת. זוהי בחירה במערכת יחסים שונה עם הטכנולוגיה: פחות אינטראקציות, יותר אינטגרציה.

כדי להבין איזו גישה מתאימה לכם יותר, כדאי לשקול כמה נקודות מפתח:

• ניהול קשב: האם אתם מחפשים דרך לסנן התראות ולהישאר מרוכזים, או שאתם זקוקים לגישה מיידית ורחבה לכל המידע כל הזמן?
• סביבת עבודה: האם רוב יומכם עובר בפגישות ושיחות בהן קשר עין ונוכחות מלאה הם קריטיים?
• פרטיות: עד כמה חשוב לכם ולסביבתכם מכשיר ללא מצלמה, שאינו מתעד את המרחב?
• אימוץ טכנולוגיה: האם אתם מרגישים בנוח לאמץ הרגלים חדשים ולהתנסות בממשק שונה, או מעדיפים להישאר עם הפתרונות המוכרים?
• חיי סוללה: האם אתם נאבקים עם הצורך להטעין את השעון החכם כל לילה, ומחפשים פתרון עם סיבולת ארוכה יותר?

בואו ניקח שני תרחישים יומיומיים מהחיים בתל אביב. התרחיש הראשון: אתם ב"פיץ'" קריטי מול קרן הון סיכון במשרד מפואר בשדרות רוטשילד. השעון החכם שלכם רוטט עם הודעת וואטסאפ. גם אם לא תסתכלו, המחשבה על מה נכתב שם כבר הסיחה את דעתכם. עם ה-G1, תוכלו להשתמש בתכונת ה-Teleprompter כדי להציג נקודות מפתח לדיבור מולכם, תוך שמירה על קשר עין מלא וביטחון. זהו כלי שנועד להעצים את הנוכחות שלכם, לא לגרוע ממנה. התרחיש השני: אתם יוצאים מהמשרד בערב, מנסים לנווט דרך הפקקים של אבן גבירול לאימון בסטודיו. במקום להציץ כל רגע בטלפון שמחובר לכידון הקורקינט, ה-G1 יכול להקרין הוראות ניווט פשוטות ישירות מולכם, מה שמאפשר לכם לשמור את העיניים על הכביש.

ייתכן שיעלו כמה התנגדויות. "זה עוד מכשיר שצריך להטעין", זו טענה הגיונית. אבל ה-G1 דורש הטענה רק פעם ביום וחצי, מה שכבר מהווה שיפור על פני רוב השעונים החכמים. "זה ייראה מוזר", היא מחשבה נוספת. העיצוב המינימליסטי והעובדה שאין מצלמה הופכים אותו לדיסקרטי בהרבה מניסיונות קודמים בתחום. ולבסוף, "הטלפון והשעון שלי כבר עושים את כל זה". זה נכון, אבל השאלה היא לא מה הם עושים, אלא איך. המטרה של ה-G1 אינה להחליף את הסמארטפון, אלא לשנות את האופן שבו אנחנו מתממשקים איתו, להחזיר לנו שליטה על הקשב והריכוז שלנו.

ההחלטה בין שתי הגישות הללו היא בסופו של דבר שאלה של סגנון חיים ועבודה. אם אתם מרגישים שהטכנולוגיה מנהלת אתכם במקום שאתם תנהלו אותה, ייתכן שהגיע הזמן לבחון אלטרנטיבה. לא חייבים לעשות מהפכה. אפשר להתחיל בקטן: חשבו על נקודת הכאב הגדולה ביותר ביום שלכם – האם אלו הסחות הדעת בפגישות? הקושי בתרגום שפות? או אולי הצורך התמידי ברישום הערות מהירות? הצלחה בשבוע הראשון עם ה-G1 לא תימדד בכמות הפיצ'רים שתשתמשו בהם, אלא בתחושת השחרור והנוכחות שתרוויחו כשתרימו את העיניים מהמסך ותתחברו מחדש לעולם שמסביבכם.

רוצים לראות איך G1 יכול להתאים ליום שלכם? השאירו פרטים ונשמח להראות לכם באופן אישי. CTA LINK