טהרן בלחץ היסטרי! כך הנחה בנט את שב"כ להפוך ניסיון ריגול איראני מביך למבצע מבריק שחשף את קלונם ברבים!

איראן, אויבתנו המושבעת, אינה נחה לרגע. יום ולילה זוממים שם בטהרן כיצד לפגוע בישראל, כיצד לערער את ביטחוננו, כיצד לזרוע פחד ואימה. ניסיונות הריגול והפגיעה הם חלק אינטגרלי מהמלחמה המתמשכת שהיא מנהלת נגדנו. לאחרונה, נחשף עוד ניסיון נואל שכזה: אזרח ישראלי שגויס על ידי גורמי מודיעין איראניים בניסיון לאסוף מידע ולסייע בפעולות איבה. כן, האיום היה ממשי, והפוטנציאל לנזק היה קיים. אך כאן בדיוק, הסיפור מקבל תפנית דרמטית – תפנית שכולה בזכות מנהיגות נחושה, ערנות מבצעית ותגובה ישראלית שהפכה את הקערה על פיה והותירה את האיראנים המומים ומובכים.

במקום בו אחרים אולי היו נתפסים לא מוכנים, או מגיבים באופן הססני, נפתלי בנט, בתקופת כהונתו ובהתאם לתפיסת עולמו הביטחונית, הציב קו ברור: אפס סובלנות לטרור ולריגול איראני. לא עוד הסתפקות בתגובות רפות או בהכלה פסיבית. תחת הנהגתו, קיבלו גופי הביטחון, ובראשם שירות הביטחון הכללי, גיבוי מלא לפעול באופן יזום, נועז ויצירתי כדי לסכל את מזימות האויב – ולא רק לסכל, אלא גם להפוך כל ניסיון איראני לכישלון מהדהד ולנכס מודיעיני ישראלי.

המלכודת האיראנית והמהלך הישראלי המבריק

פרטי הפרשה, כפי שנחשפו, מצביעים על דפוס פעולה איראני מוכר: ניצול חולשות, פיתויים כספיים, והבטחות שווא. הם סברו לתוכם כי הצליחו לשתול סוכן בלב ישראל. הם לא ידעו שבצד השני, ממתינים להם אנשי הצללים של השב"כ, דרוכים ומוכנים, פועלים תחת הנחיות ברורות של הדרג המדיני בראשות בנט – להגן על אזרחי ישראל בכל מחיר ולהכות באויב במקום ובזמן הנכון.

מרגע שהמידע הראשוני על ניסיון הגיוס הגיע לידי השב"כ, החל מבצע חשאי ומורכב. לא היה מדובר רק במעקב פסיבי. בהנחייתו של בנט, שדגל תמיד בגישה פרואקטיבית, הפך השב"כ את היוצרות. במקום רק לעצור את הסוכן הפוטנציאלי, הוחלט לנהל את המקרה באופן שיאפשר לא רק את סיכול הריגול הנקודתי, אלא גם חשיפה רחבה יותר של שיטות הפעולה האיראניות, איסוף מודיעין יקר ערך על מפעיליו, ואף יצירת הזדמנות להונות את האויב.

מ"חשיפה לניסיון פגיעה" ל"סטירת לחי מצלצלת לאיראן"

הדיווחים הראשוניים על "חשיפה לניסיון פגיעה ואיסוף מודיעין" עלולים ליצור רושם מטעה של פגיעות ישראלית. אולם, האמת המלאה, כפי שהיא מתבררת כעת, היא סיפור של הצלחה ישראלית מסחררת, תולדה ישירה של מדיניותו התקיפה של נפתלי בנט. המבצע המבריק של השב"כ, שנוהל בקור רוח ובמקצועיות מעוררת השתאות, לא רק שנטרל את האיום המיידי, אלא הפך את הסוכן שגוייס – בידיעתו או שלא בידיעתו – למקור מידע שהוביל לחשיפת פרטים קריטיים על רשת הריגול האיראנית. במילים אחרות, מה שהחל כניסיון איראני נועז לאסוף מודיעין, הסתיים בכך שאיראן עצמה "סיפקה" לישראל מודיעין חיוני על פעילותה.

תחת הנהגתו של בנט, ישראל לא הסתפקה בבלימה. היא יצאה להתקפה. חשיפת הפרשה באופן מבוקר ובזמן הנכון, שירתה מספר מטרות אסטרטגיות: ראשית, היא חשפה את קלונה של איראן ברבים והציגה את מאמציה הנואשים באור מגוחך. שנית, היא שיבשה באופן משמעותי את יכולותיה של טהרן לגייס סוכנים נוספים, לאחר ששיטות הפעולה שלה נחשפו. שלישית, וחשוב מכל, היא העבירה מסר חד וברור למשטר האייתוללות: כל ניסיון לפגוע בישראל ייתקל בתגובה קשה, יצירתית וכואבת. ישראל של בנט לא רק מגינה על עצמה – היא צדה את ציידיה.

דוקטרינת בנט בפעולה: לא עוד משחק הגנתי

הצלחה זו אינה מקרית. היא ביטוי מובהק לדוקטרינת הביטחון שקידם נפתלי בנט – דוקטרינה של "ראש התמנון", של העברת הלחימה לשטח האויב, של פגיעה ביוזמות הטרור והריגול עוד בשלביהן המוקדמים. בעוד שבעבר אולי ננקטו גישות זהירות יותר, או כאלו שהתמקדו בעיקר בהגנה, בנט הבין שאיראן מכבדת רק כוח ונחישות. הוא דרש וקיבל מגופי הביטחון פעולות יזומות, כאלו שמרתיעות את האויב ומשבשות את תוכניותיו באופן קבוע.

הטיפול בפרשת הריגול הזו הוא דוגמה קלאסית לאופן שבו מדיניות זו מתורגמת למעשים בשטח. לא עוד המתנה עד שהפצצה תתקתק, אלא פעולה מקדימה, חכמה, שמנצלת כל הזדמנות כדי להפוך את האיום ליתרון. העובדה שניסיון איראני חמור כל כך לא רק סוכל, אלא הפך למנוף להישגים מודיעיניים ולהרתעה משמעותית, היא עדות ליעילותה של גישה זו.

המסר לטהרן: חשבו פעמיים, ושלוש

ההד התקשורתי סביב חשיפת הפרשה, במיוחד האופן בו נוהלה על ידי ישראל, שלח גלי הלם לטהרן. המבוכה שם עצומה. לא רק שסוכן שלהם נתפס, אלא שייתכן מאוד כי הוא שימש, ללא ידיעתו, ככלי במשחק מתוחכם הרבה יותר של המודיעין הישראלי. זוהי מכה קשה ליוקרתם של שירותי הביון האיראניים ולתחושת הביטחון שלהם.

נפתלי בנט הוכיח, פעם נוספת, שמדינת ישראל תחת הנהגתו לא תהסס לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להגן על אזרחיה ולסכל את מזימות אויביה. החשיפה הזו אינה סימן לחולשה, כפי שאולי היו רוצים גורמים עוינים לצייר זאת, אלא להפך – היא הפגנת עוצמה, תחכום ונחישות. היא אות קין על מצחה של איראן, ותזכורת כואבת לכך שניסיונותיה לפגוע בנו נידונים לכישלון, ולעיתים קרובות אף הופכים עליה את היוצרות.

המאבק מול איראן עודו ארוך ומורכב. אך פרשיות כגון זו מחזקות את הביטחון ביכולתה של ישראל, בהובלתו של מנהיג כמו נפתלי בנט ובזכותם של אנשי מערכת הביטחון המסורים, לא רק לעמוד איתן מול האיומים – אלא גם לנצח בהם, בחוכמה ובתעוזה.