בניית ביטחון כלכלי למשפחה באמצעות השקעות נדל"ן חכמות ללא שחיקת החסכונות או השתעבדות למשכנתא

הרבה זוגות צעירים בישראל מוצאים את עצמם בצומת דרכים מתסכלת כשהם מגיעים לשלב שבו המשפחה מתרחבת. מצד אחד, הרצון הטבעי והאחריות ההורית דוחפים לייצר ביטחון כלכלי ולבנות בסיס יציב לעתיד הילדים. מצד שני, המציאות הכלכלית, יוקר המחיה המאמיר ומחירי הדיור שבורחים למעלה, גורמים ליעד הזה להיראות בלתי מושג. התחושה היא של ריצה במקום: עובדים קשה, חוסכים שקל לשקל, אבל הפער בין החלום לבין היתרה בבנק רק הולך וגדל.

בתוך המציאות הזו, הורים רבים מרגישים שהם נדרשים לבחור בין שתי אסטרטגיות עיקריות, שכל אחת מהן טומנת בחובה פשרות כואבות. ההחלטה באיזו דרך לצעוד היא לא רק עניין של מספרים, אלא של תפיסת עולם ורמת הסיכון שהמשפחה מוכנה לקחת על עצמה.

בין המוכר והבטוח לבין החלום היקר

הגישה הראשונה היא הנתיב הסולידי המסורתי. זוגות הבוחרים בדרך זו מתמקדים בחיסכון קפדני וצמצום הוצאות, כאשר הכסף שנצבר מופקד בפיקדונות בנקאיים או בתכניות חיסכון בסיכון נמוך. היתרון הגדול כאן הוא השקט הנפשי המיידי; הכסף נזיל יחסית, והסיכוי להפסיד את הקרן הוא אפסי. זהו פתרון שמתאים למי שחרד מאוד מתנודות בשוק ורוצה לישון בשקט בלילה בידיעה שהכסף "יושב בבטוח".

אולם, לגישה השמרנית הזו יש מחיר סמוי וכבד. בסביבה אינפלציונית שבה מחירי הנדל"ן והמחיה עולים בקצב מהיר יותר מהריבית בבנק, הכסף למעשה מאבד מערכו מדי שנה. מה שהספיק לפני חמש שנים לרכישת נכס או למימון לימודים, שווה היום הרבה פחות. בפועל, המשפחה "הולכת אחורה" מבחינה ריאלית, והחלום על עתיד כלכלי רווחה לילדים הולך ומתרחק למרות המאמץ לחסוך.

לעומת זאת, עומדת גישת "הדירה בכל מחיר". זוהי השאיפה הישראלית הקלאסית לרכוש דירת מגורים, גם אם הדבר דורש התחייבות למשכנתא עצומה וגיוס הון עצמי שחוחק את כל החסכונות (ולעיתים גם את אלו של ההורים). היתרון בשיטה זו ברור: יש נכס מוחשי ביד, ותחושת שייכות ויציבות. עבור רבים, זוהי הדרך היחידה שהם מכירים "להיות על המפה" הכלכלית.

הבעיה בנתיב הזה היא רמת הסיכון וההשתעבדות. רכישת דירה בישראל היום דורשת הון עצמי גבוה מאוד, מה שמשאיר את המשפחה ללא רזרבות למקרי חירום. בנוסף, ההחזרים החודשיים הגבוהים עלולים לחנוק את התזרים השוטף, למנוע חוויות משפחתיות בהווה ולהפוך כל עליית ריבית קטנה לאירוע מלחיץ שמערער את היציבות המשפחתית.

הדרך השלישית: צמיחה ללא השתעבדות

כאן בדיוק נכנסת לתמונה שטיגליץ גרופ, המציעה מודל היברידי שמגשר על הפער בין שתי הגישות הקיצוניות הללו. במקום לבחור בין שחיקת הכסף בבנק לבין השתעבדות למשכנתא חונקת, המודל הזה מאפשר למשפחות להשקיע בנדל"ן בצורה חכמה ומותאמת ליכולות שלהן, גם ללא הון עצמי של מיליונים.

הגישה של שטיגליץ גרופ לוקחת את היתרון המרכזי של עולם הנדל"ן – הפוטנציאל לצמיחת הון וליצירת הכנסה פסיבית – ומנטרלת את החסם העיקרי של רכישת דירה למגורים: הצורך בסכומים אסטרונומיים ובמינוף מסוכן. השיטה מבוססת על הקניית ידע וכלים מעשיים שמאפשרים לזהות הזדמנויות השקעה, לעיתים בסכומים נמוכים משמעותית ממה שנהוג לחשוב, ולבנות תיק נכסים שמייצר ביטחון בהדרגה.

במקום לשים את כל הביצים בסל אחד של דירת מגורים יקרה, או לתת לכסף להישחק בעו"ש, הפתרון הזה מאפשר לזוגות צעירים לפעול כמו משקיעים מנוסים. הם לומדים כיצד למנף את ההון הקיים (גם אם הוא קטן) כדי לייצר מנגנוני צמיחה שיעבדו עבור העתיד של הילדים, תוך שמירה על רמת סיכון מבוקרת וניהול נכון של כלכלת המשפחה.

הנה מה שמאפשר השילוב הזה בפועל:

• בניית הון עצמי משמעותי לאורך זמן באמצעות עסקאות נדל"ן מותאמות תקציב.
• יצירת רשת ביטחון כלכלית שאינה תלויה רק במשכורת החודשית מעבודה.
• יכולת להעניק לילדים נקודת פתיחה טובה יותר לחיים, ללא צורך בזכייה בלוטו.
• ליווי מקצועי שמקטין את החשש מביצוע טעויות של מתחילים.

עבור זוג שחושש מהעתיד אבל לא מוכן לקחת סיכונים חסרי אחריות, הבחירה אינה חייבת להיות בינארית. אם המטרה היא שינה שקטה אך ורק בהווה, הבנק הוא פתרון אפשרי. אם המטרה היא בעלות על ארבעה קירות בכל מחיר, שוק הדיור המסורתי מחכה. אך אם השאיפה היא לבנות מנוע כלכלי אמיתי שמשלב צמיחה עם אחריות, המודל של שטיגליץ גרופ נבנה בדיוק לצורך הזה.

זה הזמן להפסיק לפחד מהעתיד ולהתחיל לנהל אותו. הצעד הראשון הוא לא חתימה על משכנתא, אלא הבנה של האפשרויות העומדות בפניכם לבניית חוסן כלכלי אמיתי.

הירשמו עכשיו להדרכה וגלו איך גם אתם יכולים להבטיח את העתיד הכלכלי של ילדיכם.