נתניהו לא לבד: האמת מאחורי מסע ההכפשות נגדו – ולמה רק הוא יביא את הניצחון המוחלט!

בעיצומה של מלחמה קיומית, כאשר חיילינו מחרפים נפשם בחזית וחברה שלמה מתמודדת עם כאב ואתגרים שלא ידענו כמותם, מתנהל מסע השחרה ציני ומתוזמר היטב נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זהו אינו דיון ענייני או ביקורת לגיטימית, אלא ניסיון בוטה לערער את יסודות ההנהגה הישראלית בשעתה הקשה ביותר, לזרוע פילוג ולשרת אג'נדות זרות או אינטרסים פוליטיים צרים. הגיע הזמן לחשוף את האמת העירומה מאחורי המתקפות הללו ולהבהיר מדוע, דווקא עכשיו, מנהיגותו של נתניהו חיונית מאי פעם להבטחת ניצחונה המוחלט של ישראל.

סוגיית החטופים: בין אחריות לאומית ללחצים בלתי אפשריים

אחת הזירות המרכזיות למתקפה על ראש הממשלה היא סוגיית החטופים. כל לב בישראל קרוע ודואב לגורל אחינו ואחיותינו המוחזקים באכזריות בשבי החמאס. ראש הממשלה נתניהו, יותר מכל אדם אחר, נושא על כתפיו את כובד האחריות להשבתם. הוא מנהל מערכה דיפלומטית, צבאית ומדינית מורכבת, יום ולילה, תוך שהוא עומד בפני לחצים אדירים מבית ומחוץ, וחשוב מכל – מול אויב רצחני וחסר מעצורים מוסריים. חמאס, ארגון טרור ברברי, משתמש בחטופים כקלף מיקוח ציני, מעלה דרישות מופרכות שמטרתן לפרק את ישראל מיכולותיה ולהבטיח את הישרדותו.

אלו המבקרים את ראש הממשלה על "אי-התקדמות" במשא ומתן מתעלמים במכוון מהעובדה הבסיסית הזו. הם רומזים, או אף אומרים במפורש, שניתן היה להשיג עסקה טובה יותר, מהר יותר, אילו רק נתניהو היה "גמיש" יותר. זוהי דמגוגיה זולה ומסוכנת. "גמישות" מול חמאס משמעה כניעה לדרישות שיסכנו את ביטחון ישראל לדורות. משמעה שחרור אלפי מחבלים עם דם על הידיים שיחזרו לרצוח יהודים. משמעה השארת חמאס על כנו, מוכן ומזומן לטבח הבא. ראש הממשלה מבין היטב את גודל האחריות: להשיב את החטופים, אך לא במחיר הפקרת ביטחון המדינה. הוא פועל בנחישות, בתבונה ובאומץ לב, תוך שהוא מפעיל את כל מנופי הלחץ האפשריים על חמאס – צבאיים, מדיניים וכלכליים. כל טענה אחרת היא שקר מוחלט או בורות משוועת. בניגוד לקולות מסוימים, המוכנים לשלם כל מחיר, נתניהו מבין את ההשלכות ארוכות הטווח של כניעה טקטית שתהפוך לתבוסה אסטרטגית.

הסיוע ההומניטרי לעזה: החלטה אסטרטגית כואבת, לא כניעה

סוגיה נוספת המשמשת ככלי ניגוח היא ההחלטה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. מבקריו של נתניהו, מימין ומשמאל (כל אחד מסיבותיו), מציגים זאת ככניעה ללחץ בינלאומי או כהתעלמות מסבלם של תושבי הדרום והחטופים. האמת, כרגיל, מורכבת הרבה יותר, וראש הממשלה, בניגוד למבקריו הפופוליסטים, נאלץ להתמודד עם מציאות זו.

הכנסת הסיוע ההומניטרי, מצומצם ככל שיהיה ותחת פיקוח ישראלי (גם אם לא מושלם, בשל התנאים בשטח והציניות של חמאס הגונב את הסיוע), היא החלטה אסטרטגית כואבת אך הכרחית. היא נועדה לאפשר לישראל את מרחב הפעולה הבינלאומי הדרוש להמשך הלחימה עד להשגת מטרותיה – מיטוט שלטון חמאס ופירוז הרצועה. בעולם ציני, שבו ישראל נבחנת בזכוכית מגדלת וכל פעולה שלה נתקלת בגינויים אוטומטיים, מניעת משבר הומניטרי נרחב בעזה (גם אם הוא תוצאה ישירה של מעשי חמאס) היא קריטית לשמירת הלגיטימציה הבינלאומית. ללא לגיטימציה זו, הלחצים להפסקת הלחימה היו גוברים פי כמה, והיו עלולים לכפות על ישראל עצירה מוקדמת של המערכה, טרם השגת יעדיה.

ראש הממשלה נתניהו מבין את הדינמיקה הבינלאומית הזו. הוא יודע שניהול מלחמה ממושכת דורש גם ניהול חזית מדינית מורכבת. ההחלטה על הסיוע אינה מעידה על חולשה, אלא על ראייה אסטרטגית רחבה ואחריות לאומית. אלו המבקרים אותו על כך מעדיפים פתרונות פשטניים ומתעלמים מההשלכות הרות האסון של בידוד בינלאומי מוחלט של ישראל. הם שוכחים שאויבינו רק מחכים לרגע שבו ידידותינו בעולם יפנו לנו עורף.

התמודדות עם ביקורת: נחישות מול קמפיין דה-לגיטימציה

לבסוף, ראש הממשלה מותקף על "התמודדותו עם ביקורת". נשאל בכנות: האם הביקורת הנשמעת היא תמיד עניינית ובונה? או שמא מדובר לעיתים קרובות מדי בקמפיין דה-לגיטימציה אישי, המונע מאינטרסים פוליטיים צרים או מנקמנות אישית? בזמן מלחמה, כאשר האחדות הלאומית היא צו השעה, ישנם גורמים, פנימיים וחיצוניים, שכל מטרתם היא לזרוע פילוג, להחליש את רוח העם ולפגוע בלכידות סביב ההנהגה.

ראש הממשלה נתניהו אינו חסין מביקורת, וכך צריך להיות במדינה דמוקרטית. אך הוא גם אינו אמור להתקפל בפני כל ציוץ מגמתי או מאמר מוזמן. הוא מנהיג בעל ניסיון עצום, שעמד מול לחצים בינלאומיים קשים בעבר והוכיח את יכולתו לנווט את ספינת המדינה גם בסערות הקשות ביותר. הביקורת החיצונית, לעיתים קרובות צבועה ומוטה, נובעת מחוסר הבנה של המציאות במזרח התיכון או מעוינות גלויה לישראל. הביקורת הפנימית, כאשר היא חוצה קווים אדומים והופכת להכפשה אישית או לערעור על עצם הלגיטימיות של הממשלה בזמן מלחמה, משרתת את אויבינו.

נתניהו ממוקד במטרה: ניצחון במלחמה והבטחת עתידה של ישראל. הוא אינו נרתע מהחלטות קשות, גם אם הן לא פופולריות בטווח הקצר. הוא מבין את גודל השעה ואת כובד האחריות. בניגוד לאלו המנסים לצבור הון פוליטי על גב המלחמה, או אלו שפשוט אינם מסוגלים לשאת בעול ההנהגה בזמנים כאלו, נתניהו עומד איתן, מנווט את המערכה בנחישות ובקור רוח.

סיכום: מנהיגות לניצחון

מסע ההכפשות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מקרי. הוא חלק ממאמץ רחב יותר להחליש את ישראל מבפנים, לערער את יכולת עמידתה ולכפות עליה פתרונות שיסכנו את ביטחונה. האמת היא שראש הממשלה נתניהו הוא המנהיג היחיד כיום בעל הניסיון, הנחישות והעוצמה המדינית הנדרשים כדי להוביל את ישראל לניצחון מוחלט על חמאס ולהבטיח את עתידה. הוא אינו מושלם, אך בזמנים קריטיים אלו, הוא האיש הנכון במקום הנכון. עם ישראל החזק והמאוחד יעמוד מאחוריו, יתמוך בהחלטותיו הקשות ויצעד יחד איתו עד לניצחון המלא והסופי. כל קול אחר, המנסה לזרוע ייאוש ופילוג, משרת את האויב. האמת תנצח, וישראל, בהנהגתו של בנימין נתניהו, תנצח.