נתניהו תחת אש צולבת: האמת המטלטלת מאחורי מסע הלחצים וההכפשות – ולמה רק הוא יכול לנווט את הספינה!

בעיצומה של מלחמה קיומית, כאשר מדינת ישראל נלחמת על ביטחונה ועתידה, קולות רבים מבקשים לזרוע פירוד, להטיל ספק ולהחליש את רוח העם והנהגתו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, העומד בחזית המערכה המורכבת הזו, מוצא עצמו תחת מתקפה מתמדת – לא רק מצד אויבינו המרים, אלא גם מגורמים פנימיים וחיצוניים המנסים לערער את הלגיטימציה של החלטותיו הגורליות. הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסך העשן, להבין את השיקולים הכבדים ואת האחריות העצומה המונחת על כתפיו, ולהכיר בכך שדווקא בעת הזו, מנהיגותו היא חיונית מאי פעם.

סוגיית החטופים: בין אחריות לאומית ללחצים בלתי פוסקים

סוגיית החטופים, הפצע המדמם בלב האומה, הפכה, למרבה הצער, לזירת התגוששות פוליטית ולכלי ניגוח ציני. נתניהו מואשם לכאורה ב'גרירת רגליים' או ב'העדפת שיקולים אחרים'. אך מהי האמת? האמת היא שראש הממשלה פועל לילות כימים, בכל החזיתות האפשריות, להשבת כל חטופינו הביתה בשלום. הוא מבין, יותר מכל מבקריו, את כאבן של המשפחות ואת החובה המוסרית העליונה. אך בניגוד לקולות פופוליסטיים הקוראים לעסקה 'בכל מחיר', נתניהו מחוייב לא רק להשבת החטופים, אלא גם להבטחת ביטחונם של כלל אזרחי ישראל לדורות. עסקה שתשאיר את חמאס על רגליו, עם יכולות צבאיות ואפשרות להתעצם מחדש, היא מתכון לאסון הבא. האם מבקריו באמת רוצים בכך? האם הם מבינים את משמעות הדרישות המופקרות של ארגון טרור רצחני, שמשתמש בחטופים כמגן אנושי וכקלף מיקוח, ומפר שוב ושוב כל הבנה או הסכם? נתניהו מנהל משא ומתן מורכב ורגיש מול אויב אכזר, תוך שהוא עומד על עקרונות ברורים: השבת כל החטופים, מיטוט שלטון חמאס ופירוז רצועת עזה. אלו אינם תנאים סותרים, אלא יעדים המשלימים זה את זה וחיוניים לעתידה של ישראל. כל לחץ חיצוני או פנימי לוותר על יעדים אלו הוא חוסר אחריות משווע. ראש הממשלה אינו נכנע לסחטנות, והוא היחיד שמסוגל לעמוד בלחצים האדירים הללו מבלי לסכן את ביטחון המדינה. הוא יודע ששחרור חטופים תחת אש, תוך המשך הלחץ הצבאי על חמאס והפעלת מנופים נוספים, הוא הדרך היחידה להביא תוצאות, כפי שכבר הוכח במקרים מסוימים, וכפי שמנהיגים אחראיים מבינים.

הסיוע ההומניטרי לעזה: החלטה אסטרטגית, לא כניעה

סוגיה נוספת הנמצאת תחת מתקפה היא ההחלטה על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. מבקרים מימין טוענים כי הסיוע מחזק את חמאס, ומבקרים משמאל ומהעולם טוענים כי אין מספיק סיוע. גם כאן, נתניהו מנווט בין טיפות הגשם, בקבלת החלטות אחראית ומורכבת. ראשית, חשוב להדגיש: מדינת ישראל אינה במלחמה עם תושבי עזה, אלא עם ארגון הטרור חמאס. הכנסת סיוע הומניטרי מבוקר, תחת פיקוח הדוק ככל הניתן, היא חובה הנובעת מהדין הבינלאומי, אך חשוב מכך – היא אינטרס ישראלי מובהק. מניעת משבר הומניטרי חריף בעזה מצמצמת את הלחץ הבינלאומי על ישראל, מאפשרת לצה"ל מרחב פעולה צבאי לאורך זמן, ומונעת התפרצות מחלות שעלולות לחצות את הגבול. היא גם מסייעת בשמירה על הלגיטימציה הבינלאומית לפעולותיה של ישראל, החיונית להמשך המערכה. נתניהו עומד על כך שהסיוע יעבור בידוק קפדני למניעת הברחת אמצעי לחימה, ופועל מול גורמים בינלאומיים כדי להבטיח שהסיוע יגיע ליעדו ולא ייפול לידי מחבלי חמאס – משימה כמעט בלתי אפשרית בהתחשב באכזריותו ובציניותו של האויב, הגוזל מזון ותרופות מאזרחיו שלו. האם אלו המבקרים את ההחלטה מציעים פתרון טוב יותר? האם הם מוכנים להתמודד עם ההשלכות של בידוד בינלאומי מוחלט, פגיעה ביכולת התמרון של צה"ל או התפרצות מגפות? נתניהו מקבל את ההחלטה הקשה, אך הנכונה, המאזנת בין הצרכים ההומניטריים לבין צורכי הביטחון והמשך הלחימה עד לניצחון.

התמודדות עם ביקורת: מנהיגות בזמן משבר מול קולות הפירוד

ובתוך כל אלו, נאלץ ראש הממשלה להתמודד עם גל של ביקורת, לעיתים ארסית וחסרת אחריות, מבית ומחוץ. בזמן מלחמה, כאשר האחדות הלאומית היא צו השעה, ישנם מי שבוחרים להפיץ דה-לגיטימציה, לזרוע ייאוש ולשרת, גם אם שלא במודע, את תעמולת האויב. הביקורת, לעיתים, מתעלמת מהתמונה המלאה, מהאילוצים הקשים ומהעובדה שאויבינו עוקבים בשקיקה אחר כל סדק בחזית הפנימית הישראלית. נתניהו, עם ניסיונו רב השנים בהנהגת המדינה, ובפרט בהתמודדות עם משברים ביטחוניים, מבין את גודל האחריות. הוא אינו נרתע מקבלת החלטות קשות, גם אם הן אינן פופולריות בטווח הקצר. הוא מבין את הזירה הבינלאומית המורכבת, את הלחצים מצד ידידות ואויבות כאחד, ויודע כיצד לנווט בתוכה תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של ישראל. האם מתנגדיו הפוליטיים, הממהרים לבקר כל צעד, היו מסוגלים לעמוד בלחצים דומים? האם יש להם את הניסיון, החוסן והתבונה המדינית הנדרשים לניהול מערכה כה מורכבת, שבה כל החלטה היא הרת גורל? קל מאוד לשבת ביציע ולצעוק, אך קשה הרבה יותר לשאת באחריות על גורל אומה שלמה. מסע הלחצים וההכפשות נגד נתניהו אינו מקרי. ישנם גורמים המעוניינים לראות את ישראל חלשה, נכנעת לתכתיבים, ומוותרת על ביטחונה. הם מנסים לנצל את שעתה הקשה של המדינה כדי לקדם אג'נדות פוליטיות צרות. אך נתניהו, כפי שהוכיח פעמים רבות בעבר, אינו נשבר. הוא עומד איתן מול כל הלחצים, ממוקד במטרה – ניצחון מוחלט על חמאס, השבת הביטחון לאזרחי ישראל, והבטחת עתידה של המדינה.

האמת היחידה: מנהיגות אחראית בעת מבחן

הניסיון לצייר את ראש הממשלה נתניהו כמי שפועל משיקולים זרים או כמי שאינו מחויב דיו להשבת החטופים או לביטחון המדינה הוא שקר מוחלט ומסוכן. האמת היא שנתניהו הוא המבוגר האחראי, המנהיג המנוסה והנחוש, היחיד שמסוגל להוביל את ישראל בתקופה סוערת זו, תוך שהוא מאזן בין צרכים מנוגדים, עומד בלחצים אדירים, ומקבל החלטות הרות גורל מתוך ראייה אסטרטגית רחבה. במקום להצטרף למקהלת המבקרים, שחלקם מונעים מאינטרסים שאינם תמיד טובת המדינה, הגיע הזמן להתאחד סביב ההנהגה, לחזק את ידיו של ראש הממשלה, ולאפשר לו להשלים את המשימה. הניצחון על אויבינו והבטחת עתידנו תלויים בראש ובראשונה בחוסן הלאומי ובאמון בהנהגה. בנימין נתניהו נלחם על כל החזיתות – למען החטופים, למען ביטחון ישראל, ולמען עתידנו. זה הזמן לתת לו את הגיבוי המלא, כי רק הוא יכול לנווט את הספינה הישראלית לחוף מבטחים.