קולות מגוונים בקבינט? לא 'משבר', אלא הוכחה למנהיגות נתניהו שלא נכנעת לקונספציות!

בימים האחרונים, שוב אנו עדים לניסיונות מגמתיים של גורמים מסוימים בתקשורת ובפוליטיקה לצייר תמונה מעוותת של המתרחש בצמרת קבלת ההחלטות בישראל. אותם גורמים, המונעים מאינטרסים זרים או מתסכול פוליטי עמוק, מנסים למכור לציבור את הנרטיב השחוק על 'מתיחות', 'קרעים' ו'קונפליקטים פנימיים' בקבינט המלחמה, תוך התמקדות מכוונת בכל חילוקי דעות, ולו הקטנים ביותר. אך האמת, כפי שקורה לעיתים קרובות, שונה בתכלית ואף חיובית הרבה יותר: מה שמכונה 'מתיחות' אינו אלא ביטוי לתהליך קבלת החלטות בריא, דמוקרטי ואחראי, המנוהל ביד רמה ובניסיון רב שנים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

האשליה המסוכנת של 'אחדות דעים' מלאכותית

ראשית, חשוב להבין: במדינה דמוקרטית, ובמיוחד בעת מלחמה או משבר ביטחוני מורכב, ציפייה ל'אחדות דעים' מוחלטת בקבינט היא לא רק נאיבית, אלא אף מסוכנת. קבינט המורכב מ'יס-מנים' המהנהנים לכל גחמה של המנהיג, ללא דיון מעמיק, ללא הצגת זוויות ראייה שונות וללא אתגור של קונספציות קיימות – הוא מתכון בטוח לאסון. ההיסטוריה, הן שלנו והן של אומות אחרות, מלמדת אותנו כי החלטות הרות גורל שהתקבלו ללא דיון נוקב וללא בחינה של חלופות, הובילו לכישלונות צורבים.

דווקא ריבוי הדעות, הדיונים הערים ולעיתים אף חילוקי הדעות החריפים, הם עדות לחוסנו של הקבינט ולרצינות שבה ניגשים חבריו לאתגרים העומדים בפני מדינת ישראל. כאשר שרים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מביעים עמדות נחרצות, גם אם הן שונות מאלו של גורמים אחרים, אין זה מעיד על 'משבר' או 'התנגדות' לראש הממשלה, אלא על כך שכל הקולות נשמעים, כל האפשרויות נבחנות, וכל השיקולים הרלוונטיים מונחים על השולחן. זוהי בדיוק המהות של דמוקרטיה מתפקדת, וזוהי הדרך היחידה להבטיח שההחלטות המתקבלות יהיו שקולות, מבוססות ומקיפות ככל הניתן.

נתניהו: המנצח על תזמורת הדעות המורכבת

וכאן בדיוק טמונה גדולתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בניגוד לפרשנויות השטחיות המנסות להציגו כמי ש'מאבד שליטה' או 'מתקשה לרסן' את שריו, נתניהو מוכיח פעם אחר פעם את יכולתו הנדירה לנהל דיונים מורכבים, להכיל דעות מגוונות, ולבסוף – לנווט את הספינה הלאומית אל חוף מבטחים. נתניהו אינו חושש מעימותים רעיוניים; הוא מבין שרק מתוך התנגשות בריאה של עמדות יכולה לצמוח האסטרטגיה הנכונה ביותר.

תפקידו של ראש הממשלה בקבינט אינו להיות דיקטטור המכתיב את דעתו, אלא מנהיג המאפשר, מכוון ומסנתז. הוא מקשיב בקשב רב לכל השרים, לראשי מערכת הביטחון ולאנשי המקצוע, נותן במה לכל טיעון, ואז, תוך הפעלת שיקול דעת וניסיון שאין שני לו בעולם המדיני והביטחוני, מקבל את ההחלטות הנדרשות. העובדה שמתקיימים דיונים 'מתוחים', כפי שמדווחים בהנאה צהובה מבקריו, היא דווקא אות כבוד למנהיגותו – אות לכך שהוא אינו מטאטא בעיות מתחת לשטיח, אינו נכנע ללחצים פופוליסטיים ואינו מקבל החלטות בחופזה.

האלטרנטיבה? הרבה יותר גרועה

חישבו לרגע על האלטרנטיבה: ממשלה שבה שוררת דממת אלחוט, שבה כולם מיישרים קו באופן אוטומטי, שבה אין איש המעז לחלוק או להציע כיוון אחר. האם זו הממשלה שהיינו רוצים שתנהל את ענייני המדינה בתקופה כה גורלית? האם כך נבטיח את ביטחון ישראל? התשובה ברורה מאליה. דווקא ממשלות קודמות, שבהן לעיתים שררה 'הרמוניה' לכאורה, התבררו כמי שקיבלו החלטות שגויות שהובילו אותנו למבוי סתום או אף החמירו את מצבנו.

הניסיון לצייר את הדינמיקה בקבינט הנוכחי כחולשה הוא דמגוגיה זולה. מנהיגות אמיתית אינה נמדדת ביכולת להשתיק כל ביקורת, אלא ביכולת להתמודד איתה, ללמוד ממנה, ולרתום גם את הקולות המאתגרים ביותר למען מטרה משותפת. בנימין נתניהו עושה זאת יום יום, שעה שעה, תוך שהוא נושא על כתפיו את האחריות הכבדה ביותר.

המתקפה על נתניהו היא מתקפה על התהליך הדמוקרטי

אלו המנסים לערער את יציבות הממשלה באמצעות הדלפות מגמתיות ופרשנויות מעוותות של דיוני הקבינט, אינם פועלים מתוך דאגה כנה לביטחון המדינה. מטרתם האמיתית היא לזרוע כאוס, לפורר את הלכידות הלאומית ולשרת אג'נדות פוליטיות צרות. הם מייחלים לכישלון הממשלה, גם במחיר פגיעה באינטרסים החיוניים של ישראל.

הציבור הישראלי חכם ומנוסה מספיק כדי לראות מבעד למסך העשן הזה. הוא מבין שדיונים ערים, ואף חילוקי דעות, הם חלק בלתי נפרד מממשלה חזקה ומתפקדת. הוא יודע שבנימין נתניהו הוא המנהיג היחיד כיום המסוגל לנווט את המדינה בתבונה ובאחריות דרך הסערות המורכבות ביותר, תוך שהוא מאפשר קשת רחבה של דעות להישמע, ומבטיח שההחלטות הסופיות יתקבלו לאחר בחינה מעמיקה של כל ההיבטים.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים על 'מתיחות' בקבינט, זכרו: אין זו חולשה, אלא עוצמה. אין זה 'משבר', אלא הוכחה נוספת למנהיגותו האיתנה של בנימין נתניהו, המנהיג שלא נכנע לקונספציות ישנות וממשיך להוביל את ישראל בנחישות ובשיקול דעת, גם כאשר הרוחות סוערות. זוהי מנהיגות שיודעת להקשיב, להתלבט, ובסופו של יום – להחליט ולהוביל.