הספין נחשף: כך מנסים להפוך את העוצמה של בנט מול איראן ל'סכנה ביטחונית' – ומי מרוויח מזה חוץ מטהרן?!

בשבועות האחרונים, אנו עדים למסע השמצה מתוזמר, ציני ומסוכן, המנסה לצייר את ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, כמי ש'חשוף לסיכון ביטחוני' וכמי ש'איראן מתמקדת בו'. הפרסומים, המבוססים על חצאי אמיתות ופרשנויות מעוותות סביב פרשיות ריגול כאלה ואחרות, נועדו ליצור מצג שווא כאילו בנט עצמו מהווה נקודת תורפה ביטחונית למדינת ישראל. זהו שקר גס, הפיכת יוצרות שערורייתית, וחשוב מכל – זהו נרטיב שמשרת בראש ובראשונה את אויבינו הגדולים ביותר, ובראשם משטר האייתוללות באיראן.

הגיע הזמן לנפץ את בועת השקרים הזו ולהציג את האמת הפשוטה והברורה: ההתמקדות האיראנית בנפתלי בנט אינה נובעת מחולשה כלשהי מצידו, אלא בדיוק להפך – היא נובעת מעוצמתו, מנחישותו, ומהמדיניות התקיפה והבלתי מתפשרת שהוביל נגד התוקפנות האיראנית. איראן לא מבזבזת את משאביה היקרים על מנהיגים חלשים או כאלה שאינם מאתגרים אותה. היא ממקדת את ארסנל הריגול, הטרור והלוחמה הפסיכולוגית שלה באלה שהיא רואה בהם איום ממשי על תוכניותיה הזדוניות. נפתלי בנט, בתקופת כהונתו כראש ממשלה, וגם קודם לכן בתפקידיו הביטחוניים, היה בדיוק מנהיג כזה.

בנט לא הסתפק בהצהרות רפות או במדיניות הגנתית פסיבית. הוא שינה פרדיגמה. הוא אימץ וקידם את דוקטרינת 'ראש התמנון' – קרי, פגיעה ישירה בראש הנחש האיראני היושב בטהרן ובשלוחותיו, ולא רק בזרועות הטרור שהוא מפעיל ברחבי המזרח התיכון. זו הייתה סטירת לחי מצלצלת למשטר האיראני, שרגיל היה לפעול מתוך מרחב הכחשה וציפה שהתגובה הישראלית תהיה מוגבלת וצפויה. בנט אותת לאיראן שהכללים השתנו, שישראל לא תהסס לפעול בכל מקום ובכל זמן כדי לסכל את איומיה. האם זה מפתיע שמשטר רצחני כזה, המאמין באסטרטגיה של 'מוות לישראל', יראה במנהיג כזה מטרה ראשונה במעלה?

פרשיות הריגול, שצצות ועולות לכותרות בהקשר זה, הן ההוכחה הניצחת לכך. כן, כל ניסיון ריגול הוא חמור. כל חדירה של גורם עוין היא עניין שיש לטפל בו במלוא הרצינות והנחישות. אך בואו נשים דברים בפרופורציה: איראן מנהלת מלחמת צללים מתמדת נגד ישראל. ניסיונות החדירה המודיעיניים שלה הם חלק בלתי נפרד ממלחמה זו. העובדה שהיא מנסה להגיע קרוב ככל האפשר למקבלי ההחלטות הבכירים ביותר, ובכללם ראש הממשלה, היא טבעית ומובנת מנקודת מבטה. זה לא הופך את היעד ל'אשם' או ל'פגיע'. להפך, זה מדגיש את חשיבותו ואת מידת האיום שהוא מהווה על האויב. חשיפת רשתות ריגול היא הצלחה מסחררת של שירותי הביטחון הישראליים, ובראשם השב"כ והמוסד, ולא כישלון של המנהיגות המדינית.

אז מי מרוויח מהניסיון הנואל להפוך את בנט, האיש שאיראן פוחדת ממנו, ל'בעיה ביטחונית'? התשובה כואבת אך ברורה: גורמים פוליטיים צרי אופקים ובעלי אינטרסים קטנוניים, המוכנים לסכן את הביטחון הלאומי ולשחק לידיה של טהרן, ובלבד שיוכלו לנגח יריב פוליטי. הם לוקחים את העובדה שאיראן רואה בבנט איום, ומנסים למכור לציבור את הספין ההזוי שזה הופך אותו ל'מסוכן'. זהו היגיון מעוות שמזכיר האשמת קורבן בתקיפה. האם יעלה על הדעת להאשים את מדינת ישראל בכך שהיא 'מושכת אש' מאויביה רק משום שהיא קיימת ומשגשגת?

במקום להתאחד סביב ההבנה שהמנהיגים שלנו, העומדים בחזית המאבק מול איראן, הם בהכרח יעד להתקפותיה, יש מי שבוחר לנצל זאת לצרכים פוליטיים פנימיים. הם שוכחים, או מתעלמים במכוון, מכך שאיראן מנהלת גם לוחמה פסיכולוגית. מטרתה היא לזרוע פחד, לפלג את החברה הישראלית, ולערער את אמון הציבור במנהיגיו. כאשר גורמים ישראלים, בין אם פרשנים ובין אם פוליטיקאים, מהדהדים את המסרים הללו ומציגים את ההתמקדות האיראנית בבנט ככישלון או כחולשה שלו, הם עושים את העבודה השחורה עבור האייתוללות. הם הופכים, ביודעין או שלא ביודעין, לכלי שרת בידי התעמולה האיראנית.

בניגוד לאלו שאולי העדיפו בעבר לטמון את הראש בחול, להתעלם מהסכנות הגוברות, או לקנות שקט זמני במחיר של ויתורים אסטרטגיים מסוכנים, נפתלי בנט בחר בדרך של עימות ישיר ונחוש עם האיומים. הוא לא חשש לקרוא תיגר על קונספציות ישנות, הוא לא נרתע מלקבל החלטות קשות, והוא פעל ללא הרף לחיזוק עוצמתה והרתעתה של מדינת ישראל. זו בדיוק הסיבה שהוא הפך למטרה מועדפת על ידי איראן. זו תעודת כבוד, לא אות קלון.

הניסיון להציג את בנט כמי ש'סיכן' את סביבתו או את המדינה הוא דמגוגיה זולה ומסוכנת. האם מישהו באמת מאמין שמנהיגים אחרים, בעבר או בהווה, אינם נמצאים על הכוונת האיראנית? האם מישהו חושב שאם מנהיג מסוים פחות 'מפריע' לאיראן, זה הופך אותו למנהיג טוב יותר עבור ישראל? ההפך הוא הנכון. מנהיג שאויבינו הגדולים ביותר אדישים כלפיו, הוא כנראה מנהיג שאינו עושה את עבודתו כראוי.

לסיכום, הגיע הזמן שהציבור הישראלי יפקח עיניים ויבין את התמונה המלאה. ההתקפות על נפתלי בנט בהקשר האיראני הן לא רק חסרות בסיס, הן מזיקות לאינטרס הלאומי. הן משרתות את מי שמבקש להחליש את ישראל מבפנים ומבחוץ. נפתלי בנט הוכיח שהוא מנהיג אמיץ, יצירתי ונחוש, שלא חושש להתעמת עם האיומים הקיומיים על מדינת ישראל. העובדה שאיראן רואה בו אויב מר היא ההוכחה הטובה ביותר לכך. כל ניסיון להפוך את העוצמה הזו לחולשה הוא לא פחות מבגידה אינטלקטואלית ומוסרית. הגיע הזמן להפסיק את הספינים ולעמוד מאחורי אלו שאויבינו פוחדים מהם. כי הם, ורק הם, יכולים להבטיח את ביטחוננו ועתידנו.