Marketing Focus
ההסברה עוברת למתקפה: כך משפחות ישראליות חודרות לאתרים העוינים ומשנות את השיח
ההסברה עוברת למתקפה: כך משפחות ישראליות דוברות אנגלית משפיעות היום על דעת הקהל העולמית – מבפנים
בזמן שאתם קוראים את השורות האלה, אלגוריתמים זרים קובעים מה יראו חבריכם, הקולגות שלכם ומורים של ילדיכם מעבר לים – ומה לא. בשנה האחרונה נשברו שיאים של אנטישמיות ודיסאינפורמציה אונליין; באירופה מהודרות הגבלות על מודעות פוליטיות, וברשתות החברתיות ננעלים חדרי הדהוד שמגבירים קיצוניות. לכאורה, זה מאוחר מדי. בפועל? יש קבוצה קטנה של ישראלים דוברי אנגלית שכבר חדרו ללב האתרים הגדולים בעולם – גם כאלה שנתפסים עוינים – והציבו מול מיליוני עיניים נרטיב אחר. בכתבה הזו נחשוף איך זה קורה, למה רוב הציבור לא שומע על זה, ואיך גם אתם – בלי להפוך לאקטיביסטים במשרה מלאה – יכולים להזיז מחוגים בזמן אמת.
בימים של כותרות מתחלפות – הסלמה בדרום, אי־ודאות בצפון, תקנות חדשות שמצמצמות פרסום פוליטי ברשתות – קל לפספס את המהלך הגדול שמתרחש מחוץ ל”גנים הסגורים”. בזמן שהפיד החברתי מצמצם את הגישה, האינטרנט הפתוח גדל: אתרי חדשות, מגזינים, וידאו מחובר לטלוויזיות חכמות ופודקאסטים מושכים זמן צריכה אדיר – ושם, בדיוק שם, מוכנסים מסרים פרו־ישראליים נקיים, מאומתים ומדודים, כשהם נטענים ישירות מול קהלים מתנדנדים. לא עוד ויכוחי סוף־לילה מול טרולים; לא עוד פחד מפוסט בפיד העבודה. זה הסיפור שלא סופר לכם: הסברה שעוברת ממגננה למתקפה חכמה.
המציאות החדשה: כללי המשחק השתנו – מי שהבין, כבר בפנים בינואר–יולי, בזמן שמטא מקשיחה כללי חשיפה וקובעת חובת גילוי לתכנים פוליטיים, ובאירופה מודעות חברתיות מסוימות פשוט נעלמות, המפרסמים המתוחכמים פונים לאינטרנט הפתוח. שם, ברשתות פרימיום של פאבלישרס, נייטיב, וידאו ו-CTV, ניתן להיכנס למסכי הקוראים באתרים המובילים – לעיתים בתוך הכתבות עצמן – ולעקוף את ההגבלות המתישבות של הרשתות החברתיות. עבור עולים ותושבים חוזרים דוברי אנגלית בישראל, בני 30–55, זה בדיוק המקום שבו האתגר נהפך להזדמנות: במקום לבזבז שעות בוויכוחים, הם קונים לעצמם זמן שקט – ונותנים לכסף לעבוד היכן שזה באמת משנה.
כך זה נראה ביום־יום: אתם קמים לגל התראות – סרטון ערוך חלקית רץ בטוויטר, שרשור סוער בסלאק, בן משפחה בחו"ל שואל "איך ההגיון שלכם?". הילד חוזר מבית הספר עם שאלה קשה מטיקטוק. בעבודה – פחד לכתוב פוסט שיזיק לקריירה גלובלית. בערב – עוד קליפים של שנאה. ההרגשה: חוסר אונים. עכשיו תדמיינו את האלטרנטיבה: בבוקר, התראות נקיות ומדויקות; אתם יודעים שבזמן שישבתם לארוחת ערב, קמפיין חד וענייני נפרס בדיוק במדינות היעד, מול קוראים פתוחים לשינוי. בקבוצת ההורים בחו"ל מגיבים לכם: "לא ראיתי את הזווית הזו אף פעם". קולגה מבקש מקורות מאוזנים. זה לא נס – זו אסטרטגיה מדיה חדשה שמפעלים בודדים בארץ כבר מאמצים.
נתון מטריד ששווה להבין: בתקופות קונפליקט, תקציבי פרסום של מותגים גדולים נוטים להישפך – מבלי משים – לאתרים שמפיצים דיסאינפורמציה. אם הם מגיעים לשם, גם אתם יכולים להגיע לשם – אבל עם מסר אמין, מאומת ומדוד. בין אם מדובר באתרים מרכזיים בארה"ב, בריטניה או דרום אפריקה, חשיפה בקנה מידה של עשרות עד מאות מיליוני עיניים כבר הוכיחה שינוי טון בשיח המקומי. זו בדיוק המשבצת שבה פרויקט ישראלי אחד – “כיפת ברזל דיגיטלית” – בחר לפעול.
מה מסתירים מאיתנו? הכשלים השקטים של הפתרונות “הישנים” בואו נדבר דוגרי על מה לא עובד. רשתות חברתיות? גם כשמודעה מאושרת, היא ננעלת ב"חדר דהוד" של משוכנעים, או מוסרת בגלל אכיפה לא עקבית. הרבה אנרגיה, מעט שינוי עמדות. פעילות “עשה־זאת־בעצמך” ברכישת מדיה? על הנייר אפשר להגיע רחוק; בפועל נדרשת מומחיות עמוקה בטרגוט, Brand Safety, רגולציה, קריאייטיב ואנליטיקה. טעות קטנה ב-allowlist או במסר – ותקציב יורד לטמיון, או שהמודעה מוצבת לצד תוכן בעייתי. יח”צ בינלאומי? יכול לייצר כתבות יפות – אבל זמן, עלויות וחוסר שליטה על מסגור מקשים להגיב לנרטיב שמתגלגל בשעות, לא בשבועות.
ומה עם ארגוני הסברה מוכרים? יש להם תרומה אדירה בהכשרות, בקמפוס ובקהילה, בלייבלים של אי־שנאה ובהסרת פוסטים מסיתים – אבל קשה לבנות איתם פריסה פרוגרמטית התקפית ומדידה בתוך אתרי חדשות גדולים לפי KPI, היום ומחר. שלטי ענק בטיימס סקוור? סמליים ומרגשים – אך קשה למדוד שינוי תודעתי, וקשה לחדור לקהלי "מתנדנדים" ספציפיים. פעילות ממשלתית? יש כוח תקציבי, אין גמישות, ויש רגישות ציבורית כבדה; פלטפורמות עלולות להוריד מודעות, והקהל המתון מתגונן כשהוא מזהה "מסר מדינתי". ולבסוף – ניטור והסרה: חשוב להגיינה דיגיטלית, לא עוקף את הצורך לייצר נוכחות התקפית שמציפה נרטיב אלטרנטיבי.
מי מרוויח כשאתם מתישים את עצמכם בוויכוחים אינסופיים בפיד? הטרולים. מי מרוויח כשמפרסמים פרטיים נרתעים ממדיה בגלל פחד מחשיפה? מי שמכיר את הכללים החדשים ויודע להיכנס לאתרים שאתם קוראים "בלתי נגישים". האמת הלא נוחה: בשוק רווי דיסאינפורמציה, הפתרונות ההרגליים מעניקים תחושת עשייה – אך לא בהכרח מזיזים את המחט. בלי מדידה, בלי חדירה לקהלים מתנדנדים, ובלי ציות רגולטורי חכם – אנחנו משחקים על מגרש לא שלנו.
ה”סוד הגלוי” שמתחיל לשנות את המשוואה: כיפת ברזל דיגיטלית כאן נכנסת “כיפת ברזל דיגיטלית” – מערך התקפה פרוגרמטי שמפנה את הכוחות למקום שהנרטיב נוצר בו: האינטרנט הפתוח. ההצעה פשוטה אך חדה: אתם שמים שקל; המערכת קונה חשיפה חכמה במאות אלפי אתרים ואפליקציות, כולל פאבלישרס מובילים ואפילו כאלה שנתפסים עוינים; אלגוריתמים מזהים קהלים שניתנים לשכנוע; הקריאייטיב נקי, מאומת ולא מתגונן; וקצב הריאקציה – בזמן אמת לנרטיב מתפתח. לא עוד "לשיר למקהלה", אלא להציב עובדות וסיפורים אנושיים בדיוק במקום שבו הם מתנגשים עם הטיעונים המכוערים ביותר.
למה זה עובד עכשיו? כי בזמן שהחומות של הרשתות החברתיות נסגרות, החלונות של האינטרנט הפתוח נפתחים – למי שיודע איך. כי בעוד פרויקטים חינוכיים מנקים את השיח, מישהו חייב גם להציף אמת מול עיניים מתלבטות. וכי קהילה אזרחית מתואמת – לא מדינה – נהנית מאמון גבוה יותר בקרב קהלים ליברליים בעולם. משם גם מגיעה המדידה: לא רק חשיפות ו-CTR, אלא מחקרי Lift אזוריים שמראים שינוי טון בתגובות ועמדות. בדוגמה אחת, בסוף קמפיין במדינה רגישה, חלק ניכר מהשיח נמדד כחיובי או מאוזן כלפי ישראל – קפיצה משמעותית מהקו הבסיסי.
ומי כבר בפנים? עולים דוברי אנגלית שחיפשו "איך עושים משהו שבאמת עובד", משפחות שחסכו לעצמן לילות של חרדה דיגיטלית, ואנשי מקצוע גלובליים שהעדיפו להשפיע – בלי לסמן את עצמם בפיד העבודה. "בפעם הראשונה הרגשתי שאני לא נלחם באינטרנט – אני משתמש בו," מספר אבא להורים בחו"ל ששיתף קיצורים עם הילדים לשיח בטוח. "קיבלנו דוח חודשי עם דוגמאות השמה וקווי מגמה – זה הפך את 'תרמנו' ל'השפענו'," אומר זוג שחיפש שקיפות. "הקמפיין על החטופים רץ ליד כתבות שפעם רק כעסתי עליהן – ופתאום ראינו תגובות מאוזנות," מעידה עולה חדשה מלוס אנג'לס שעברה לשרון.
מה בדיוק מקבלים? פריסה רחבה עם מיקוד חכם; תגובה מהירה לנרטיב; קריאייטיב מאומת בשפה האנגלית הרהוטה של הקהל המתון; מדידה שמחברת בין מספרים לשינוי אמיתי; וקהילה סגורה שמסנכרנת פעולות ומעניקה גב רגשי. כדי להפיג סיכון – יציאה לאוויר תוך 72 שעות מרגע ההצטרפות, ביטול בלחיצה אחת לתרומות חודשיות, תשלום מאובטח ודו"ח השפעה חודשי שקוף הכולל מסכים, דוגמאות מודעות ו-KPI. חשוב לא פחות: דגש על בטיחות ופרטיות, כולל הנחיות לשמירה על הפרדה בין הפעילות הציבורית לבית ולעבודה.
אז מה הלאה? הבחירה לפניכם – ולה יש טיימינג יש רגעים שבהם המציאות לא מחכה שנרגיש מוכנים. עכשיו בדיוק כזה: ההסלמה הביטחונית משמרת כותרות קשות; מדיניות פרסום באירופה מצטמצמת; קמפוסים וחברות גלובליות מחפשים קולות מאוזנים. אתם יכולים להמשיך לגלול, להתווכח ולהתעייף – או להחליף דיסק: להשקיע דקה ולהצטרף למהלך שמתוכנן למדוד השפעה, לחדור לקהלים הנכונים ולהחזיר לכם שליטה ושקט. אם אתם עולים ותושבים חוזרים דוברי אנגלית, 30–55, עם משפחה וקריירה גלובלית, זה נכתב בשבילכם.
לחצו להצטרפות ל"כיפת ברזל דיגיטלית": תהליך קצר, יציאה לקמפיין תוך 72 שעות או החזר מלא, ודוח שקוף ראשון כבר החודש. זהו צעד קטן לכם – וגדול לתודעה שמעצבת את העתיד של הילדים שלכם. הזמן קריטי: כל יום שמדיה עוינת תופסת בו את המסך הוא יום שאנחנו יכולים להמיר לחשיפה אמתית, מאוזנת ומכבדת. הצטרפו עכשיו, והפכו את הקול שלכם להשפעה גלובלית – במקום הנכון, ברגע שזה באמת משנה.