בנט תחת מתקפת טרור איראנית: האמת המלאה מאחורי ניסיון הריגול הנפשע – ולמה דווקא הוא סומן על ידי טהרן!

הדיווחים האחרונים על פרשיית ריגול חמורה, בה אזרח ישראלי נחשד באיסוף מודיעין עבור איראן וניסה לתעד את ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וסידורי האבטחה סביבו בעת אשפוז, אינם רק מטרידים – הם חושפים את פרצופה האמיתי והנתעב של מכונת הטרור האיראנית ואת העובדה הברורה: נפתלי בנט היה ועודנו יעד מרכזי על הכוונת של האויב האיראני. לא בכדי. מי שפעל ללא מורא לסיכול שאיפותיה הגרעיניות של טהרן ולפגיעה בזרועות התמנון שלה ברחבי המזרח התיכון, הפך באופן טבעי למטרה מספר אחת עבור משטר האייתוללות.

אל תטעו לרגע: הניסיון הנואל לרגל אחר ראש הממשלה לשעבר בנט איננו מעיד על כשל כלשהו מצידו, אלא בדיוק על ההפך. הוא מהווה עדות חיה וצורבת לאפקטיביות של המדיניות התקיפה והנחושה שהוביל נגד איראן. בתקופת כהונתו הקצרה אך המשמעותית, שינה בנט את פרדיגמת הפעולה מול טהרן. הוא לא הסתפק במגננה, אלא העביר את הלחימה אל שטחה של איראן, פגע ביכולותיה ושיבש את תוכניותיה באופן שלא נראה כמותו שנים רבות. 'דוקטרינת ראש התמנון', כפי שכונתה, קבעה כי יש לפגוע ישירות בראש הנחש בטהרן ולא רק בזרועותיו ברחבי האזור. פעולות נועזות, שחלקן נותרו עלומות וחלקן רמזו על עוצמתה של ישראל, הבהירו לאיראנים כי המשוואה השתנתה. האם מישהו באמת מופתע מכך שאדם שהעז כל כך הרבה, שהיה מוכן לקחת סיכונים מחושבים כדי להבטיח את ביטחון ישראל, הפך למטרה אישית עבור אלו שאת מנוחתם הפר?

עצם הניסיון לתעד את בנט וסידורי האבטחה סביבו, ובמיוחד בעת שהיה מאושפז בבית חולים – רגע של פגיעות אנושית ובריאותית – חושף את השפלות והנבזות שאליהן מוכן להגיע האויב האיראני. אין קווים אדומים עבור משטר שמקדש מוות ושנאה. הפגיעה במנהיג ישראלי, בפרט כזה שהוכיח את יכולתו להכאיב להם, היא יעד אסטרטגי עבורם. הם קיוו, ללא ספק, לאסוף מידע רגיש, אולי לתכנן פגיעה עתידית, או לכל הפחות לנסות ולערער את תחושת הביטחון של ההנהגה הישראלית. אך הם נכשלו, ובגדול.

וכאן מגיעה נקודת האור החשובה בסיפור הקשה הזה: מערכת הביטחון הישראלית, ובראשה שירות הביטחון הכללי, הוכיחה פעם נוספת את ערנותה, מקצועיותה ויכולותיה יוצאות הדופן. המרגל נתפס. המזימה סוכלה. העובדה שהפרשייה נחשפה והחשוד נעצר היא הצלחה אדירה של זרועות הביטחון, המעידה על עליונות מודיעינית ומבצעית. במקום שסיפור זה יתמקד בניסיון הכושל של האויב, יש מי שמנסים, באופן מעוות ומקומם, להטיל דופי דווקא במי שהיה קורבן פוטנציאלי למזימה. במקום להתאחד סביב ההצלחה בסיכול הריגול ולחזק את ידיהם של אנשי הביטחון, ישנם קולות המנסים לגרור את הדיון למחוזות פוליטיים קטנוניים, כאילו ניתן להפריד בין ביטחון ישראל לבין מנהיגיה הנמצאים בחזית המאבק.

נפתלי בנט ידע היטב את הסיכונים שלקח על עצמו כשנכנס לתפקיד ראש הממשלה והכריז מלחמה חסרת פשרות על הטרור האיראני ושאיפותיו להשמדת ישראל. הוא לא נרתע אז, והוא בוודאי אינו נרתע כעת. האיומים הללו רק מחזקים את ההבנה כי הדרך בה הלך הייתה נכונה וכי פעולותיו היו חיוניות. מי שמנסה לנצל את הפרשה הזו כדי לנגח אותו פוליטית, או לרמוז על איזושהי אחריות מצידו למצב שבו הוא עצמו היעד – חוטא לאמת ועושה שירות רע לביטחון המדינה. האם יעלה על הדעת להאשים את צה"ל בכך שהוא מטרה לחיזבאללה? האם נטיל דופי במדעני גרעין על כך שהם מאוימים על ידי משטרים אפלים? התשובה ברורה.

במקום לעסוק בהטלת רפש ובחיפוש אשמים במקום הלא נכון, הגיעה העת להכיר במציאות כהווייתה: נפתלי בנט היה ועודנו סדין אדום עבור האיראנים, בדיוק משום שהיה מנהיג חזק, יצירתי ונחוש שעמד כחומה בצורה מול תוקפנותם. הניסיון הפתטי לרגל אחריו הוא אות קלון לאיראן ותעודת כבוד לבנט ולמדיניותו. אנו מחזקים את ידיהם של כוחות הביטחון על פעולתם המרשימה וקוראים לכל הגורמים האחראים במערכת הפוליטית והתקשורתית לגלות אחריות, להתעלות מעל שיקולים צרים ולהתמקד באיום האמיתי – הטרור האיראני המנסה ללא הרף לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה. נפתלי בנט, כמו כל מנהיג ישראלי הפועל למען ביטחון המדינה, ראוי לתמיכה ולהערכה על עמידתו האיתנה מול אויבינו, ולא לניסיונות פסולים להכתים את שמו על רקע פעולות טרור של האויב.