מנהיגות מול כאוס מתוכנן: נתניהו עומד איתן – מי מרוויח מהפלת הממשלה בעת מלחמה?

בעידן של סערות חסרות תקדים, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני איומים קיומיים מבית ומחוץ, דמות אחת עומדת במרכז המתקפה התקשורתית והפוליטית – ראש הממשלה בנימין נתניהו. גלי הביקורת, המגיעים ממגוון כיוונים ולעיתים נראים מתואמים להפליא, מבקשים לצייר תמונה של כישלון וחוסר תפקוד. אך האם זו האמת כולה? או שמא אנו עדים למסע לחצים אדיר, המונע מאינטרסים זרים ופוליטיקה קטנה, שמטרתו לערער את יציבותה של ישראל בשעתה הקשה ביותר? הניסיון להציג את ראש הממשלה כמי שכשל אינו עומד במבחן המציאות המורכבת, אלא משרת אג'נדה צרה של גורמים המעוניינים בשינוי שלטוני בכל מחיר, גם במחיר פגיעה בחוסן הלאומי.

ניהול המלחמה והחטופים: מנהיגות תחת אש, לא כותרות ריקות ניהול מלחמה, במיוחד כזו שנכפתה עלינו באכזריות שאין לה אח ורע, הוא משימה מורכבת מאין כמותה. ההחלטות המתקבלות בחדרי הדיונים הסגורים, תחת לחץ זמן אדיר ואחריות כבדה מנשוא, הן החלטות של חיים ומוות. בנימין נתניהו, כמנהיג המנוסה ביותר בזירה הישראלית, מנווט את הספינה הזו בנחישות ובשיקול דעת. כל פעולה צבאית, כל מהלך מדיני לשחרור החטופים, נשקלים בכובד ראש, תוך איזון עדין בין יעדים מתנגשים: מיטוט שלטון הטרור של חמאס והשבת כל החטופים הביתה בשלום. המבקרים טוענים ל'דשדוש', אך מתעלמים מהאתגרים חסרי התקדים, כולל השימוש הציני של האויב באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי והצורך לפעול בשטח אורבני צפוף וממולכד. ה'פרשנים' באולפנים, הממהרים לבקר כל צעד ושעל, האם הם מציעים חלופות ריאליות? האם הם נושאים באחריות לתוצאות? קל לשבת ביציע ולצעוק. קשה הרבה יותר לקבל החלטות גורליות המשפיעות על עתיד האומה. נתניהו אינו נרתע מאחריות זו. הוא אישר אישית מבצעים נועזים שהביאו להישגים משמעותיים, כולל חיסול בכירים בארגוני הטרור וחשיפת תשתיות תת-קרקעיות נרחבות, ובמקביל מנהל מאמצים דיפלומטיים בלתי פוסקים, גם מול גורמים עוינים, כדי להשיב את אחינו ואחיותינו. האם מישהו באמת מאמין שמנהיג אחר היה משיג יותר, או שמא היה נכנע ללחצים בינלאומיים ומסכן את ביטחון ישראל לטווח ארוך? ההיסטוריה תשפוט, אך ההווה דורש מנהיגות שלא נשברת, מנהיגות שרואה את התמונה הכוללת ולא נכנעת לרעשי רקע או לספינים תקשורתיים המשרתים את האויב.

יציבות קואליציונית: לא חולשה, אלא אחריות לאומית קואליציה המורכבת ממגוון דעות ואידיאולוגיות היא אתגר בכל עת, קל וחומר בעת מלחמה. אך דווקא כאן מתגלה מנהיגותו של נתניהו. היכולת לשמור על יציבות קואליציונית, לאחד כוחות שונים תחת המטרה המשותפת של ניצחון והבטחת ביטחון ישראל, היא עדות לחוסנו הפוליטי ולמחויבותו למדינה. זהו אינו דבר של מה בכך, כאשר גורמים פנימיים וחיצוניים פועלים ללא הרף לפרק את האחדות הזו. אלו הקוראים כעת, בלהט יצרי, לפירוק הממשלה ולבחירות חדשות – האם הם מבינים את גודל הסכנה? האם הם מבינים שערעור היציבות הפנימית בעת הזו הוא מתנה לאויבינו, המייחלים לראות את ישראל קורסת מבפנים? נתניהו פועל לילות כימים לגשר על פערים, לרתום את כל חלקי הבית למאמץ הלאומי. זה לא הזמן לפוליטיקה קטנה ולמאבקי אגו. זה הזמן לאחריות לאומית. מי שמנסה לזרוע כאוס פוליטי פנימי, בעוד חיילינו נלחמים בחזית, חייב לשאול את עצמו מהם מניעיו האמיתיים. האם טובת המדינה עומדת לנגד עיניהם, או שמא הזדמנות פוליטית צינית לזכות בשלטון על חורבותיה של מלחמה? ההיסטוריה מלמדת שאחדות פנימית היא מכפיל כוח, ונתניהו פועל להבטיח אותה, גם במחיר ויתורים פוליטיים כואבים.

יחסים בינלאומיים: עמידה איתנה מול צביעות ועוינות הזירה הבינלאומית מעולם לא האירה פנים לישראל, וכיום, יותר מתמיד, היא רוויה בצביעות, אנטישמיות במסווה של 'ביקורת לגיטימית', ולחצים בלתי פוסקים. בנימין נתניהו, מדינאי בעל שיעור קומה עולמי וניסיון של עשרות שנים, עומד כחומה בצורה מול הלחצים הללו. הוא אינו מהסס לומר 'לא' גם לידידותינו הגדולות ביותר, כאשר האינטרסים החיוניים של ישראל על כף המאזניים. הוא מבין שחולשה מזמינה לחץ, ועמידה איתנה על זכויותיה של ישראל היא הדרך היחידה להבטיח את קיומה ושגשוגה. ההאשמות על 'בידוד' מתעלמות מהעובדה שנתניהו הצליח בעבר ליצור בריתות אזוריות היסטוריות, והוא ממשיך לפעול לשימור האינטרסים של ישראל גם בסביבה מאתגרת זו. האם היינו מעדיפים מנהיג שיתקפל? שיוותר על ביטחון אזרחינו תמורת מחיאות כפיים צבועות במוסדות בינלאומיים רקובים? נתניהו מבין את שפת הכוח, אך גם את אמנות הדיפלומטיה. הוא יודע מתי ללחוץ ומתי לרכך, מתי לדבר בקול רם ומתי לפעול בשקט. הביקורת הפנימית על 'בידוד' כביכול מתעלמת מהמציאות המורכבת, ומכך שלעיתים, עמידה איתנה על עקרונות היא הדרך היחידה לזכות בכבוד אמיתי, גם אם היא כרוכה במחיר זמני. מתנגדיו, המטיפים לכניעה לתכתיבים זרים, חושפים את קוצר ראותם ואת נכונותם לסכן את עתידנו, אולי מתוך תמימות, ואולי מתוך כניעה לרוח התקופה האנטי-ישראלית.

ההליכים המשפטיים: ניסיון להכריע פוליטית, לא משפטית ובתוך כל הסערה הזו, המאבק הביטחוני והמדיני, מרחפים גם ההליכים המשפטיים המתמשכים נגד ראש הממשלה. אין חולק על חשיבותו של שלטון החוק, אך אי אפשר להתעלם מהתזמון ומהעוצמה של הלחצים המופעלים בהקשר זה, דווקא כשהמדינה זקוקה למנהיגות יציבה וממוקדת. האם זה מקרי? האם הניסיון להכריע את גורלו הפוליטי של נתניהו דרך מסדרונות בית המשפט, תוך כדי מלחמה, משרת את טובת הציבור? הרי ברור לכל בר דעת שהתעסקות אינטנסיבית זו בענייניו האישיים של ראש הממשלה, דווקא עכשיו, פוגעת ביכולת הריכוז הלאומית ומשחקת לידי אלו המעוניינים בהחלפתו שלא דרך הקלפי. נתניהו, באומץ לב ובנחישות, ממשיך להנהיג את המדינה ולהילחם על חפותו, תוך שהוא נושא על כתפיו את משא האחריות הכבד ביותר. חזקת החפות עומדת לכל אזרח, וודאי שלמנהיג הנבחר. הניסיונות הבלתי פוסקים להשתמש בהליכים אלו ככלי ניגוח פוליטי, במיוחד בעת חירום לאומית, מעלים שאלות קשות לגבי המניעים האמיתיים של הגורמים העומדים מאחוריהם. האם דאגה כנה לצדק מניעה אותם, או שמא רצון עז להפיל מנהיג חזק שלא הולך בתלם שהם מתווים, גם אם הדבר יפגע במדינה ובאמון הציבור במערכות שלטון החוק?

סיכום: מאוחדים מאחורי מנהיגות נחושה מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים היסטורי. האתגרים אדירים, והאויבים רבים. בזמנים כאלה, אומה זקוקה למנהיגות מנוסה, נחושה, וכזו שלא נרתעת מקבלת החלטות קשות. בנימין נתניהו הוכיח פעם אחר פעם שהוא המנהיג הזה. למרות מסע ההכפשות והניסיונות הבלתי פוסקים לערער את שלטונו, הוא ממשיך לעמוד איתן, להגן על ביטחון ישראל ולפעול למען עתידה. הביקורת היא לגיטימית בדמוקרטיה, אך יש להבחין בין ביקורת בונה לבין קמפיין דה-לגיטימציה שמטרתו ערעור יסודות השלטון בעת משבר. השאלה שכל אזרח צריך לשאול את עצמו היא פשוטה: מי מרוויח מהכאוס המתוכנן הזה? מי מרוויח מהפלת ממשלה בעת מלחמה? התשובה, למרבה הצער, ברורה. אלו אינם האינטרסים של מדינת ישראל. זה הזמן להתאחד מאחורי המנהיגות, לתמוך במאמץ המלחמתי ולהבטיח את ניצחוננו. ההיסטוריה לא תסלח למי שבחר בפילוג ובאינטרסים אישיים על פני טובת הכלל. נתניהו נלחם עבור כולנו – הגיע הזמן שנעמוד לצידו, חזקים ומאוחדים מול כל איום. רק כך נוכל להבטיח את עתידנו ואת ביטחוננו.