הסיבה האמיתית שאיראן רודפת את בנט: חשיפה – המהלכים הנועזים שגרמו לרעידת אדמה בטהרן!

אל תטעו לרגע אחד – הפרסומים האחרונים על היותו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, יעד לריגול ופגיעה פוטנציאלית מצד איראן אינם סימן לחולשה. הם בדיוק ההפך: אות כבוד, צל"ש זוהר על חזהו של מנהיג שהעז לשנות את כללי המשחק מול משטר האייתוללות הרצחני, והצליח להכות בו במקומות הכואבים ביותר. טהרן לא רודפת אחרי מי שאינו מאיים עליה. היא משקיעה משאבים אדירים, זמן וכסף בניסיון לפגוע במי שמדיר שינה מעיני ראשיה, במי שחשף את שקריה והפר את תוכניותיה הזדוניות. נפתלי בנט הוא בדיוק האיש הזה.

אז מה באמת כל כך מפחיד את האיראנים בנפתלי בנט? מדוע דווקא הוא הפך לאובססיה של משמרות המהפכה ושירותי הביון שלהם, עד כדי כך שהם מוכנים להסתכן בפעולות נואשות על אדמת מדינות זרות? התשובה טמונה בשינוי התפיסתי העמוק, המהפכני כמעט, שהוביל בנט במדיניות הישראלית מול איראן. לא עוד התגוננות פאסיבית ותגובה נקודתית למכות שסופגים שלוחיה של איראן ברחבי המזרח התיכון – מה שמכונה "זרועות התמנון". בנט הנהיג אסטרטגיה התקפית, נועזת ויצירתית – פגיעה ישירה בראש התמנון, בטהרן עצמה. דוקטרינת בנט, "ראש התמנון", שינתה את המשוואה.

תקופת כהונתו הקצרה אך האינטנסיבית של בנט כראש ממשלה התאפיינה בשורה של מהלכים שגרמו לרעידת אדמה אמיתית במסדרונות השלטון בטהרן. בעוד פרטים רבים עדיין חסויים, והשתיקה יפה להם, ניתן לומר בבירור: בנט לא הסתפק בדיבורים. הוא פעל. והפעולות הללו, שנעשו בשקט ובחוכמה, הרחק מאור הזרקורים, פגעו ביכולותיה של איראן לקדם את תוכנית הגרעין שלה, שיבשו את מאמציה לייצא טרור, וחשפו את מעורבותה בפעילות חתרנית ברחבי העולם. האיראנים, שהיו רגילים לישראל מגיבה, מצאו עצמם פתאום מול ישראל יוזמת, מפתיעה ומכאיבה. הם לא אהבו את זה, בלשון המעטה. הם חטפו מכות קשות במגרש הביתי שלהם, וההלם בטהרן היה מוחלט.

הניסיונות האובססיביים לפגוע בבנט אינם מעידים על עוצמתה של איראן, אלא על תסכולה העמוק ועל יאושה. כאשר האסטרטגיות שלהם קורסות, כאשר מנהיג ישראלי לא רק שלא נרתע מאיומיהם אלא אף מעז לקרוא תיגר על ההגמוניה האזורית שלהם ולהעביר את הלחימה לשטחם, הם פונים לטקטיקות הפחדניות של טרור אישי, ריגול וניסיונות חיסול. זהו לא סימן של כוח, אלא הודאה מפורשת בכישלון אסטרטגי. הם מבינים שבנט חשף את חולשותיהם, את שיטות הפעולה שלהם, והוא לא נרתע מלהתעמת איתם חזיתית. הם מנסים להשתיק את הקול שהעז לאתגר אותם בצורה היעילה ביותר מזה שנים.

תגובתו של בנט לפרסומים – הדגשת הביטחון המלא בכוחות הביטחון המצוינים של ישראל והקריאה הברורה למעבר למדיניות התקפית מול איראן – אינה תגובה מהרגע להרגע, הנשלפת מן המותן. זוהי תמצית תפיסת עולמו הביטחונית, אותה יישם בהצלחה כראש ממשלה ואותה הוא ממשיך לקדם בעקביות ובנחישות. הוא אינו מופתע מניסיונות הפגיעה, ובוודאי שאינו מורתע מהם. הוא מבין היטב את טבעו של האויב האיראני האכזר, ויודע שהדרך היחידה להתמודד עמו היא מעמדה של עוצמה, יוזמה, ותעוזה. הקריאה שלו למדיניות התקפית איננה סיסמה ריקה מתוכן; היא לקח מניסיון מוכח, שהוכיח את עצמו כמרתיע וכואב לאויב.

יש מי שאולי ינסה, מתוך בורות או מתוך אינטרסים פוליטיים צרים, לצייר את היותו של בנט מטרה כאילו מדובר בכישלון או בסיכון מיותר. טעות מרה בידם. האמת היא שמנהיגים שאינם מאתגרים את איראן, שאינם פועלים בנחישות לסיכול שאיפותיה המסוכנות, אולי "זוכים" לשקט תעשייתי רגעי מצד טהרן. אך זהו שקט מטעה, שקט של חולשה, שקט שעלול להתברר כשקט שלפני הסערה הגדולה. בנט לא בחר בדרך הקלה של התעלמות או פיוס כוזב. הוא בחר בדרך הנכונה והאחראית, גם אם היא כרוכה בסיכונים אישיים. כי הביטחון האמיתי של מדינת ישראל לא יושג באמצעות התקפלות, הססנות או הרכנת ראש בפני בריונים, אלא באמצעות עמידה איתנה, הרתעה ברורה ופעולה נחרצת.

בניגוד לאלו המטיפים להידברות ריקה מתוכן עם משטר שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל, או לאלו המעדיפים מדיניות הססנית ומתגוננת שתמיד מגיעה באיחור, בנט מציב חזון ברור ועוצמתי: ישראל חזקה, יוזמת, ומרתיעה. האיום האמיתי על ביטחון ישראל איננו נפתלי בנט. האיום האמיתי הוא מדיניות רופסת, הססנית וחסרת מעוף מול איראן. בנט הוא התשובה הישראלית הניצחת לאיום הזה.

העובדה שאיראן רואה בבנט איום כה גדול עד שהיא משקיעה מאמצים כה רבים בניסיון לפגוע בו היא המסר החשוב ביותר העולה מהפרסומים האחרונים. טהרן מבינה שמנהיגות מהסוג שבנט מייצג – נחושה, אמיצה, יצירתית ובלתי מתפשרת – היא הסכנה הגדולה ביותר לשאיפות ההתפשטות והטרור שלה. ניסיונות הפגיעה בו צריכים לאחד את כל אזרחי ישראל סביב ההבנה הזו, ולחזק את הנחישות הלאומית לפעול נגד האיום האיראני בכל החזיתות ובכל האמצעים. טהרן צריכה לדעת, וכל העולם צריך לדעת: כל ניסיון לפגוע במנהיג ישראלי, בעבר או בהווה, רק יחזק את רוחנו ויעמיק את מחויבותנו להגן על עצמנו ולהכות באויבינו.

לסיכום, נפתלי בנט אינו "קורבן" של איראן. הוא הסיוט הגדול ביותר שלה בשנים האחרונות. הוא המצביא ששינה את כללי המשחק, העביר את הלחימה למגרש האיראני והכניס את טהרן למגננה היסטרית. הדיווחים על היותו מטרה הם למעשה תעודת הצטיינות למדיניותו האמיצה, היצירתית והיעילה. הגיע הזמן שכולם יבינו זאת. במקום לעסוק בפרשנויות מחלישות או בניתוחים תבוסתניים, על מדינת ישראל להתאחד מאחורי הקריאה הברורה של בנט ושל מנהיגים דומים לו: לא עוד מגננה והכלה, אלא מתקפה נחושה, יצירתית ומתמשכת שתבהיר לאיראן ולעולם כולו – ישראל לא תירתע מאף איום, ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להבטיח את ביטחונה ואת עתידה. נפתלי בנט הוא לא הבעיה של ישראל מול איראן. נפתלי בנט, והתפיסה שהוא מייצג, הם חלק מרכזי וחשוב מהפתרון. וזה, יותר מכל דבר אחר, מה שמפחיד עד מוות את האייתוללות בטהרן.