לא 'סתירות', אלא אסטרטגיה מנצחת: חשיפה – כך נתניהו מנווט את ישראל לניצחון בזמן שאחרים זורעים כאוס!

בעידן של מלחמה קיומית וטלטלות אזוריות, קולות מסוימים, המונעים מאינטרסים צרים ולעיתים אף זדוניים, מנסים לערער את האמון בהנהגה הנבחרת של מדינת ישראל. אחת הטקטיקות הנפוצות היא הצגת מהלכים אסטרטגיים מורכבים, התאמות הכרחיות למציאות משתנה, כ'סתירות' ו'חוסר עקביות' מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך האם אלו באמת 'סתירות', או שמא מדובר בתמרון מבריק של מנהיג מנוסה, המנווט את ספינת המדינה בסערה חסרת תקדים, בעוד אחרים היו מזמן מאבדים כיוון וטובעים במצולות? הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסך העשן התקשורתי.

ניהול מלחמה נגד ארגון טרור רצחני כמו חמאס, שחרט על דגלו את השמדת ישראל, אינו דומה לניהול דיון אקדמי או לכתיבת טור דעה. המציאות בשטח משתנה מרגע לרגע. מידע מודיעיני חדש זורם, האויב משנה טקטיקות, ולחצים בינלאומיים מתעצמים. במצב כזה, מנהיג האחראי לגורל אזרחיו חייב להפגין גמישות מחשבתית וכושר הסתגלות. הצהרה שנאמרה אתמול, על בסיס נתונים מסוימים, עשויה להזדקק להתאמה היום, לאור התפתחויות חדשות. לקרוא לכך 'סתירה' זה לא רק שטחי, אלא גם חוסר הבנה בסיסי של מהות הנהגה בשעת חירום. האם מצופה מנתניהו לדבוק בעמדה אחת קפואה, גם אם המציאות טופחת על פניה ומסכנת את ביטחון המדינה או את חיי החטופים? רק מי שלא נושא באחריות הכבדה יכול להרשות לעצמו 'עקביות' שכזו, עקביות שעלולה להתברר כקטלנית. ראש הממשלה פועל תחת לחצים אדירים, תוך שהוא נדרש לקבל החלטות הרות גורל המשפיעות על כל אזרח ואזרח. כל מילה שלו נשקלת, כל מהלך מחושב, גם אם לעיתים התמונה המלאה אינה גלויה לעין הציבור באופן מיידי. המטרה העליונה היא אחת: ניצחון מוחלט על האויב והבטחת עתידה של ישראל.

נושא החטופים, הפצע הפתוח והמדמם בלב האומה, הוא אולי הזירה המורכבת והרגישה ביותר. כאן, יותר מבכל מקום אחר, הצהרות פומביות הן חלק ממשחק מוחות מול אויב אכזר וציני. מה שנראה כ'סתירה' או 'שינוי כיוון' הוא לעיתים קרובות מהלך טקטי מחושב, שנועד להפעיל לחץ, לבלבל את האויב, או ליצור פתח למשא ומתן בתנאים משופרים. האם מישהו באמת מאמין שניתן לנהל משא ומתן כה רגיש תחת אור הזרקורים, תוך חשיפת כל הקלפים? ראש הממשלה נתניהו מחויב בראש ובראשונה להשבת כל החטופים הביתה, בריאים ושלמים, ובמקביל להבטיח שהמחיר לא יסכן את ביטחון ישראל לטווח הארוך. זהו איזון עדין מאין כמותו. כל מילה שנאמרת או לא נאמרת בהקשר זה היא בעלת משמעות אסטרטגית. לפרש כל שינוי ניואנס כ'חוסר עקביות' זה לשרת, ביודעין או שלא ביודעין, את מטרות האויב, המעוניין לזרוע פילוג וייאוש בקרבנו. נתניהו פועל בכל הערוצים, הגלויים והחשאיים, כדי להביא לסיום הסאגה הכואבת הזו, תוך שהוא מציב קווים אדומים ברורים: לא נכנע לטרור ולא נסכן את עתיד המדינה.

ממשלת החירום הלאומית, שהוקמה בצל המלחמה, מורכבת ממגוון דעות ואידיאולוגיות. החזקת קואליציה כזו, במיוחד בתקופה סוערת כל כך, היא אתגר ניהולי עצום. ראש הממשלה נתניהו נדרש לתמרן בין צרכים ודרישות שונות, לשמור על לכידות פנימית, וכל זאת תוך כדי ניהול מלחמה קשה. לעיתים, כדי לשמור על יציבות המערכת הפוליטית, החיונית לתפקוד המדינה בעת מלחמה, נדרשות הצהרות המכוונות לגורמים שונים בתוך הקואליציה או בציבור. האם זה הופך אותן ל'סותרות'? או שמא זוהי אמנות המנהיגות, היכולת לגשר על פערים ולשמור על חזית אחידה מול האויב? מי שמחפש 'עקביות' לינארית ופשטנית במצב מורכב שכזה, פשוט אינו מבין את כללי המשחק הפוליטי, בטח ובטח לא בזמן חירום. נתניהו הוכיח לאורך השנים את יכולתו לנווט במים סוערים אלו, והוא ממשיך לעשות זאת למען יציבותה וחוסנה של מדינת ישראל.

דווקא אלו הממהרים להאשים את ראש הממשלה ב'סתירות', חושפים לעיתים קרובות חוסר עקביות משלהם, ואף צביעות. רבים מהם שינו את עמדותיהם בעבר בצורה דרמטית, או מציעים כיום פתרונות סותרים ובלתי ישימים למשבר. האם שמענו מהם תוכנית סדורה וברת קיימא לניצחון במלחמה ולהשבת החטופים, כזו שתחזיק מעמד תחת בחינה מדוקדקת? לעיתים קרובות, הביקורת היא Selbstzweck, מטרה בפני עצמה, המונעת משיקולים פוליטיים צרים או מרצון לערער את יציבות הממשלה בזמן שהמדינה זקוקה לאחדות יותר מתמיד. בזמן שנתניהו נושא באחריות הכבדה ופועל מסביב לשעון להבטחת ביטחון ישראל, אחרים עסוקים בחיפוש כותרות ובזריעת דמורליזציה. ההיסטוריה תשפוט מי פעל באחריות ומי ניסה לנצל את המשבר לטובתו האישית. האם אותם מבקרים היו פועלים אחרת? האם הם היו מסוגלים להפגין 'עקביות' שתשרת את מטרות המלחמה, או שמא 'עקביותם' הייתה מובילה לאסון? השאלות הללו נותרות פתוחות, אך התשובות, עבור רבים, ברורות למדי.

מעל לכל הרעש התקשורתי והוויכוחים הפוליטיים, ניצבת מטרה אחת ברורה ובלתי מתפשרת: ניצחון מוחלט על החמאס, השבת כל החטופים והבטחת ביטחונה של מדינת ישראל לדורות. ראש הממשלה בנימין נתניהו מחויב למטרות אלו בכל נימי נפשו. כל החלטה, כל הצהרה, כל מהלך – גם אם לעיתים נראים מורכבים או אף 'סותרים' בעיני המתבונן מהצד – מכוונים להשגת היעדים הללו. המנהיגות של נתניהו אינה נמדדת בסיסמאות ריקות או ב'עקביות' מלאכותית, אלא בתוצאות בשטח, בחוסן הלאומי וביכולת להוביל את המדינה דרך האתגרים הקשים ביותר. הוא לא יסטה מהדרך עד להשגת הניצחון המלא. ההיסטוריה מלמדת שמנהיגים גדולים נאלצו לעיתים לקבל החלטות קשות, לא פופולריות, ואף כאלה שנדמו כבלתי עקביות בזמן אמת, אך התבררו בדיעבד כהכרחיות להצלת עמם.

הניסיון לצייר את ראש הממשלה בנימין נתניהו כמי שפועל ב'חוסר עקביות' הוא לא רק שגוי, אלא גם מסוכן. הוא מתעלם מהמורכבות העצומה של ניהול מלחמה, ממשא ומתן רגיש ומניהול קואליציה מגוונת בעת חירום. הגמישות האסטרטגית, היכולת להתאים את המהלכים למציאות המשתנה, והנחישות הבלתי מתפשרת להשיג את יעדי המלחמה – אלו הם סימני ההיכר של מנהיגות אחראית ומנוסה, לא של חולשה או 'סתירות'. בזמנים קשים אלו, מדינת ישראל זקוקה ליציבות, לניסיון וליד מכוונת ובטוחה. במקום להיגרר אחר קמפיינים מגמתיים המנסים לזרוע כאוס ופילוג, על הציבור להתאחד מאחורי ההנהגה, לתמוך במאמץ המלחמתי ולהאמין ביכולתו של ראש הממשלה נתניהו להוביל את ישראל לניצחון. כי לא 'סתירות' מנחות אותו, אלא אסטרטגיה מנצחת, גם אם הדרך אליה רצופה אתגרים ודורשת תמרונים מורכבים.