מסע הציד נגד נתניהו נחשף: מי מנסה לפרק את ישראל מבפנים בזמן מלחמה?!
בעיצומה של מלחמה קיומית, כאשר חיילינו נלחמים בעוז בחזית וחברה שלמה מתגייסת למאמץ הלאומי, מתנהל מסע ציד חסר רסן וחסר תקדים כנגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זה לא דיון לגיטימי, זו לא ביקורת בונה – זוהי מכונת רעל משומנת היטב שמטרתה אחת: לזעזע את אמות הסיפים, לערער את יציבות ההנהגה, ולפרק את ישראל מבפנים, דווקא כשהיא זקוקה לאחדות ולנחישות יותר מתמיד. מי הם אותם גורמים? ומה מניע אותם לנעוץ סכין בגב האומה בשעתה הקשה ביותר? האמת חייבת להיאמר, ובקול רם וברור!
ניהול מלחמה נגד ארגון טרור רצחני כמו חמאס, שחרט על דגלו את השמדת ישראל, אינו דומה לשום אתגר אחר. ראש הממשלה נתניהו, עם ניסיונו הביטחוני והמדיני העצום, נושא על כתפיו אחריות כבדה מנשוא. הוא נדרש לקבל החלטות הרות גורל תחת לחצים אדירים – מבית ומחוץ, תוך שהוא מנווט בין הצורך להכריע את האויב לבין המחויבות העליונה להשבת החטופים. אלו החלטות שגורלות תלויים בהן, וכל אחת מהן נשקלת בכובד ראש, מתוך ראייה מפוכחת של המציאות המורכבת. כל מי שמנסה לצייר את התהליך הזה ככאוס או כהססנות, פשוט אינו מבין את כובד המשא או, גרוע מכך, בוחר להתעלם ממנו מסיבות ציניות.
מטרות המלחמה, כפי שהוגדרו על ידי ראש הממשלה והקבינט, ברורות וחד משמעיות: מיטוט שלטון החמאס ויכולותיו הצבאיות, והשבת כל החטופים הביתה. אין כאן "סתירות" או "חוסר עקביות" כפי שמנסים לצייר מבקריו חסרי האחריות; יש כאן התמודדות עם מציאות דינמית ואויב אכזר המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי ובבתי חולים כמרכזי טרור. נתניהו עומד איתן מול לחצים בינלאומיים, לעיתים צבועים, להפסקת אש שתותיר את חמאס על כנו ותעניק לו ניצחון. הוא מבין היטב את מה שחלק מהמבקרים מסרבים להפנים או בוחרים להתעלם ממנו: עצירה כעת משמעותה ניצחון לטרור והזמנה לטבח הבא. אותם "פרשנים" ופוליטיקאים מהאופוזיציה, הממהרים לתקוף כל צעד ושעל, מה הם מציעים? כניעה לדרישות חמאס? הפקרת הדרום לחסדי מרצחים? הם זורעים דמורליזציה, פוגעים בחוסן הלאומי מבלי להציג שום חלופה בת קיימא, ובכך משרתים, גם אם שלא במודע, את תעמולת האויב.
סוגיית החטופים היא פצע מדמם בלב האומה, וראש הממשלה נתניהו, יחד עם כל עם ישראל, מחויב להשבתם לא פחות מאף אחד אחר. המשא ומתן מתנהל בערוצים חשאיים, בתנאים בלתי אפשריים, מול אויב ציני וחסר אנושיות המשתמש בחטופים כקלף מיקוח אכזרי. כל הדלפה מגמתית, כל אמירה פומבית לא אחראית, כל הפגנה שמפעילה לחץ על ממשלת ישראל במקום על חמאס או על תומכיו הבינלאומיים – כל אלו עלולים לחבל במאמצים העדינים, להקשיח את עמדות חמאס ולסכן חיי אדם. נתניהו, בניגוד לקולות מסוימים המונעים מרגש רגעי או מאינטרס פוליטי צר, מבין שלא ניתן להסכים לכל דרישה שתסכן את ביטחון ישראל לטווח ארוך, שתבטיח את שרידותו של ארגון הטרור ותאפשר לו להתחמש מחדש לקראת סבב נוסף של רצח ואונס. הוא פועל מתוך אחריות לאומית כבדה, גם כשהדבר כרוך בהחלטות קורעות לב. אלו המנצלים את כאבן האמיתי והנורא של משפחות החטופים לניגוח פוליטי עושים מעשה נבלה, פוגעים באחדות העם ומחלישים את עמדת המיקוח של ישראל.
כן, היו מחדלים קשים ב-7 באוקטובר. איש אינו מכחיש זאת, וראש הממשלה היה הראשון להכיר בכך שיש לבדוק הכל עד תום, להפיק את כל הלקחים ולתקן את כל מה שדורש תיקון. אך האם שעת מלחמה, כאשר התותחים עוד רועמים וחיילינו מסכנים את חייהם יום יום ושעה שעה, היא העת לפתוח ועדות חקירה, לערוך משפטי שדה פומביים ולחפש אשמים מתחת לכל אבן? התשובה היא לא מוחלט! מסע ההאשמות והחיפוש אחר אשמים כעת, תוך כדי לחימה, הוא לא פחות מחבלה במאמץ המלחמתי. הוא מפלג, הוא מרפה ידיים, והוא משרת את אלו החפצים בכישלונה של ישראל או בהחלפתו של ראש הממשלה באמצע המערכה מסיבות שאינן קשורות לטובת המדינה. נתניהו עצמו אמר שיהיה זמן לכל השאלות הקשות, וכולם, כולל הוא עצמו, יידרשו לתת תשובות. כעת, המשימה היחידה, הקדושה, היא ניצחון מוחלט על האויב. כל מי שגורר את הדיון למחוזות של האשמות פנימיות בשלב זה, חוטא לאמת, פוגע באחדות הנדרשת ומסייע לאויב. הניסיון להטיל את כל האחריות על כתפי אדם אחד הוא פופוליזם זול ובריחה מאחריות קולקטיבית רחבה יותר, של מערכות שלמות שנכשלו.
הקואליציה הנוכחית, ממשלת החירום הלאומית, הוקמה מתוך הבנה של גודל השעה וצו האחדות. נתניהו, למרות חילוקי דעות טבעיים, פועל ללא לאות כדי לשמש כדבק המחבר גורמים שונים ולעיתים מנוגדים, למען מטרה משותפת אחת: ניצחון ישראל והבטחת עתידה. הניסיונות הבלתי פוסקים לערער את יציבותה, בין אם באמצעות הדלפות מגמתיות ומעוותות מקבינט המלחמה ובין אם בקריאות פומביות לפירוקה ולהליכה לבחירות בעיצומה של מלחמה, הם חוסר אחריות לאומית משווע. בעת מלחמה, מדינה זקוקה ליציבות שלטונית, להמשכיות ולנחישות יותר מכל. מי שמנסה לזרוע כאוס פוליטי כעת, פועל נגד האינטרס הלאומי העליון ומעניק מתנה לאויבינו. נתניהו, למרות הקשיים והאתגרים הפנימיים, מצליח לשמר את המסגרת הזו, מתוך הבנה שרק אחדות והתמקדות במטרה יביאו לניצחון.
מתקפות אישיות ארסיות, האשמות חסרות בסיס על "חוסר אמינות", "ניתוק" או "סתירות" – כל אלו הם חלק ממסע הדה-לגיטימציה המאורגן והמתוזמר נגד ראש הממשלה. כאשר אין טיעונים ענייניים נגד מדיניותו הנחושה להשגת יעדי המלחמה, עוברים להכפשות אישיות ולניסיונות לערער את מעמדו. אך הציבור הישראלי חכם יותר ורואה את התמונה הרחבה. ניסיונו רב השנים של נתניהו, עמידתו האיתנה מול לחצים בינלאומיים חסרי תקדים, ומחויבותו הבלתי מתפשרת לביטחון ישראל – כל אלו מדברים בעד עצמם וחזקים יותר מכל השמצה. עוצמת ההתקפות והשנאה היוקדת רק מעידות על חולשתם ותסכולם של מבקריו, שאינם מסוגלים להציע חלופה ראויה, חסרי ניסיון בהובלת מדינה במצבי קיצון, או שמא מונעים מאינטרסים זרים.
בעת הזו, יותר מתמיד, עם ישראל חייב להתאחד סביב ההנהגה הנבחרת, סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמוביל את המערכה המורכבת והקשה הזו. קל לבקר, קל לזרוע ייאוש, קל לחפש אשמים ולהתבוסס ברפש פוליטי. קשה הרבה יותר לקחת אחריות, להוביל, להילחם ולקבל החלטות קשות תחת אש. האויב האמיתי שלנו הוא חמאס וציר הרשע התומך בו, לא ראש ממשלת ישראל. ההיסטוריה תשפוט, ואין ספק שתדע להעריך את מנהיגותו האיתנה והאחראית של נתניהו בשעותיה הקשות ביותר של מדינת ישראל.