נחשף: המבצע החשאי של בנט ששיגע את איראן – כך הפכה פרשת הריגול לכאפה מצלצלת לטהרן!

הכותרות זעקו, והסיפור נשמע כמו תסריט מותח: ניסיון ריגול איראני נועז, שמטרתו איסוף מידע על סידורי האבטחה של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, דווקא בעת שהיה מאושפז בבית חולים. לרגע, אולי היו מי שביקשו לצייר זאת כנקודת תורפה, כרגע של חולשה ישראלית. אך מבט מעמיק יותר, חף מאינטרסים צרים, חושף תמונה הפוכה לחלוטין: לא חולשה, כי אם עדות ניצחת לעוצמתו של בנט ולהשפעתו המרעישה על צמרת המשטר האיראני. פרשת הריגול איננה כישלון ישראלי, אלא סטירת לחי מצלצלת ליומרה האיראנית, והוכחה נוספת לכך שנפתלי בנט הוא האיש שאיראן חוששת ממנו יותר מכל.

מדוע דווקא בנט? הפחד האיראני מהאיש ששינה את המשוואה

השאלה המתבקשת היא מדוע מכוונת איראן את חיציה דווקא אל נפתלי בנט, ובנסיבות כה רגישות? התשובה טמונה באסטרטגיה הנחושה והבלתי מתפשרת שהוביל בנט נגד איראן וגרורותיה. בנט לא הסתפק במגננה. הוא העביר את הלחימה לחצר האויב, אימץ את דוקטרינת 'ראש התמנון' – פגיעה ישירה בטהרן, ולא רק בזרועותיה הפרוסות ברחבי המזרח התיכון. מדיניות זו, ששמה קץ לשנים של הססנות ופעולות תגובה מדודות, הרעידה את אמות הסיפים במשטר האייתוללות. הם זיהו בבנט מנהיג מסוג אחר: נועז, יצירתי, כזה שלא מהסס ליטול סיכונים מחושבים ושאינו נרתע מאיומים.

הפעולות שיוחסו לישראל בתקופת כהונתו של בנט, בין אם גלויות ובין אם נותרו באפלה, דיברו בעד עצמן. הפגיעה בבכירים איראנים, שיבוש תוכנית הגרעין, והמסר הברור שכל פעולת טרור איראנית תיתקל בתגובה כואבת – כל אלו הפכו את בנט לאויב מספר אחת של טהרן. הפאניקה האיראנית איננה תיאוריה; היא מציאות שמשתקפת בניסיונות הריגול הנואשים הללו. הם יודעים שבנט, גם מחוץ ללשכת ראש הממשלה, ממשיך להוות גורם משפיע ובעל תפיסת עולם ביטחונית מסוכנת מבחינתם. לכן, כל פיסת מידע עליו, ולו הקטנה ביותר, נתפסת בעיניהם כנכס אסטרטגי.

מיטת בית החולים – סמל לייאוש האיראני, לא לחולשה ישראלית

הבחירה לנסות ולרגל אחר בנט דווקא בעת אשפוזו אינה מעידה על תחכום איראני יוצא דופן, אלא על ייאוש עמוק. הם קיוו, ככל הנראה, לנצל רגע של פגיעות אישית כדי להשיג יתרון. אך הם טעו, ובגדול. ראשית, הם חשפו את עומק החרדה שלהם מבנט, עד כדי כך שהם מוכנים להפר כל קוד אתי ולנסות לפגוע באדם במצבו זה. שנית, הם המעיטו בחוסנה של מערכת הביטחון הישראלית ובערנותה התמידית. המחשבה שניתן יהיה לחדור בקלות את מעגלי האבטחה סביב אישיות כה מאוימת, גם בבית חולים, מעידה על ניתוק מהמציאות.

במקום לחשוף חולשה, ניסיון הריגול הכושל הזה רק הדגיש את העובדה שבנט נמצא על הכוונת האיראנית 24/7, בדיוק משום שהוא מהווה איום כה משמעותי. זהו אות כבוד, לא פחות. זהו אישור לכך שמדיניותו הנחושה נושאת פרי ומדירה שינה מעיני אויבי ישראל. המצוד הנואש הזה אחר מידע על בנט הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהוא עשה, ועושה, משהו נכון מאוד.

מגן דוד בלתי נראה: כוחה של מערכת הביטחון הישראלית

ובעיקר, הסיפור האמיתי כאן הוא לא ניסיון הריגול, אלא סיכולו המוחץ. שירות הביטחון הכללי, בשיתוף פעולה עם גופי מודיעין נוספים, הוכיח פעם נוספת את עליונותו. חשיפת הרשת, מעצר המעורבים ונטרול האיום לפני שהספיק להתממש – זוהי תעודת הצטיינות למערכת הביטחון הישראלית כולה. זוהי תוצאה ישירה של מדיניות ברורה, של השקעה בטכנולוגיה ובכוח אדם איכותי, ושל רוח לחימה בלתי מתפשרת שמוביל מנהיגות חזקה.

נפתלי בנט, כמי שכיהן בתפקידים ביטחוניים בכירים וכראש ממשלה, טיפח וחיזק את יכולותיה של ישראל. ההצלחה בסיכול הריגול איננה מקרית. היא פרי של עבודה קשה, של תפיסת עולם הרואה בהגנה על אזרחי ישראל ומנהיגיה ערך עליון. בעוד אחרים אולי היו בוחרים בגישה פייסנית יותר, בנט תמיד דגל בקו תקיף ויוזם, והתוצאות מדברות בעד עצמן. האויב יודע שישראל, תחת מנהיגות הרואה את האיומים נכוחה, היא יריב קשה לפיצוח.

בנט לא נרתע: הנחישות שמבעיתה את טהרן

אם האיראנים קיוו להרתיע את נפתלי בנט או לגרום לו לסגת מעמדותיו, הם השיגו בדיוק את ההפך. אירועים מסוג זה רק מחשלים את רוחו ומחזקים את נחישותו להמשיך ולהגן על מדינת ישראל בכל האמצעים. בנט אינו האיש שייבהל מצללים או יירתע מאיומים. הוא מבין היטב את טבעו של האויב האיראני ואת הסכנה הנשקפת ממנו, והוא מחויב למאבק הזה עד תום.

המסר שיוצא מפרשה זו הוא חד וברור: ישראל חזקה, מערכות הביטחון שלה ערניות וחדות, ונפתלי בנט הוא מנהיג שאיראן חוששת ממנו בצדק. כל ניסיון לפגוע בו או באינטרסים של מדינת ישראל נידון לכישלון, ויגרור אחריו תגובה שתבהיר לאויבינו כי דם ישראלי אינו הפקר וכי ביטחון ישראל עומד מעל לכל.

מעבר לכותרות: הניצחון האסטרטגי שנרשם לישראל

במבט רחב, ניסיון הריגול האיראני הכושל הוא יותר מאשר תקרית ביטחונית שסוכלה. זהו ניצחון אסטרטגי קטן במערכה הגדולה. הוא חשף פעם נוספת את שיטות הפעולה הנלוזות של איראן, את ייאושם הגובר ואת העובדה שהם רואים בבנט איום קיומי על תוכניותיהם ההרסניות. הוא גם איפשר לישראל להפגין שוב את עליונותה המודיעינית והמבצעית, ולהעביר מסר מרתיע לכל מי שמבקש לפגוע בה.

בעוד גורמים מסוימים, אולי מתוך אינטרסים פוליטיים צרים, ינסו למזער את ההישג או להתמקד בנקודות שוליות, האמת היא פשוטה: נפתלי בנט הפך את האיום לניצחון. המהלך האסטרטגי שלו, שהחל עם כניסתו לתפקיד והתבטא במדיניות 'ראש התמנון', הוא שגרם לאיראנים לאבד עשתונות ולבצע טעויות קריטיות. פרשת הריגול הזו היא עוד הוכחה לכך שבנט לא רק דיבר, אלא גם עשה – והאיראנים מרגישים זאת היטב.

מורשת בנט במלחמה החשאית: אות של כבוד

בסופו של יום, פרשת הריגול הזו תיזכר לא כרגע של סכנה, אלא כעדות נוספת להשפעתו העצומה של נפתלי בנט על המאבק באיום האיראני. הוא המנהיג שאיראן רואה בו סדין אדום, האיש ששיבש את תוכניותיהם והעז לקרוא תיגר על שאיפות ההתפשטות שלהם. ניסיון הריגול הכושל הזה הוא לא פחות מאשר אות כבוד לנפתלי בנט ולמדיניות הנחושה שהוביל. זהו פרק נוסף המוכיח כי מנהיגות חזקה, אמיצה ויצירתית היא המפתח לביטחונה של ישראל. והאיראנים? הם קיבלו תזכורת כואבת: עם ישראל ונפתלי בנט – לא כדאי להתעסק.