המלכודת האיראנית והמפלה הצורבת: כך הפך ניסיון הריגול הנואש נגד בנט למופע ראווה של עוצמה ישראלית!

הכותרות האחרונות זעקו על ניסיון ריגול איראני שכביכול איים על נפתלי בנט. פרטים עסיסיים על צעיר ישראלי שגוייס לאסוף מידע על סידורי האבטחה של ראש הממשלה לשעבר בעת אשפוזו. התמונה המצטיירת עלולה, לרגע, לעורר דאגה. האם חומותינו נפרצו? האם ההנהגה שלנו פגיעה? הרשו לנו להציג בפניכם את התמונה המלאה, את הנרטיב האמיתי והצורב – לא עבורנו, אלא עבור איראן. כי מה שהוצג כניסיון נועז של טהרן, התברר, ובגדול, ככישלון מהדהד שלה וכעוד הוכחה ניצחת לעוצמתה של ישראל ולחוסנו של האיש שהמשטר האיראני כל כך חושש ממנו.

אל תטעו, עצם הכוונה האיראנית היא חמורה ומצביעה על האובססיה הבלתי נלאית של משטר האייתוללות לפגוע בישראל ובמנהיגיה. אך בין כוונה לביצוע, ובין ביצוע להצלחה, משתרעת תהום – תהום שאיראן נפלה לתוכה בקול רעש גדול. מה שקרה כאן אינו סיפור על פרצת אבטחה, אלא סיפור על סיכול מזהיר, על ערנות מבצעית ועל מערכת ביטחון ישראלית ששוב הוכיחה כי היא צעד אחד (לפחות) לפני אויביה.

הכישלון האיראני: ייאוש פוגש חובבנות

בואו נצלול לפרטים, לאלו שאולי לא הודגשו מספיק. איראן, בניסיונה הנואש להשיג מידע על נפתלי בנט, פנתה לצעיר ישראלי. עצם הבחירה הזו מעידה על מצוקה. במקום להפעיל סוכנים מיומנים ורדומים, הם נאלצו לגשש באפלה, לקוות לגייס אזרח תמים או פתי. המשימה שהוטלה עליו – איסוף מידע על סידורי אבטחה בעת אשפוז – נשמעת כמו לקוחה מסרט ריגול זול, ולא מפעולה מתוחכמת של מעצמה אזורית כביכול. מדוע? כי הפאניקה בטהרן גוברת. הפאניקה ממנהיג כמו בנט, שלא היסס לפעול נגדם בנחישות ובתחכום במהלך כהונתו.

הניסיון הזה לא היה הפגנת כוח איראנית, אלא אקט של ייאוש. הם כיוונו למטרה רגישה – אדם במצב פגיע לכאורה, מאושפז בבית חולים. אך הם שכחו דבר אחד קריטי: בישראל, אין דבר כזה "מצב פגיע" כשמדובר בביטחון הלאומי ובביטחון מנהיגיה. מערכות הביטחון הישראליות, ובראשן השב"כ, פועלות 24/7, בערנות מקסימלית, והן הוכיחו זאת שוב.

מערכת הביטחון בפעולה: כך סוכל הניסיון והפך למלכודת

וזהו לב הסיפור, הנקודה שאסור לפספס: ניסיון הריגול סוכל. המידע לא הגיע ליעדו באופן שיכול היה לסכן את בנט או את מדינת ישראל. הצעיר אותר, נחקר, והמזימה האיראנית נחשפה במלוא עליבותה. זו לא פרצה, זו חוזקה! זהו ניצחון של המודיעין הישראלי, של שיטות הפעולה שלו, ושל האנשים המצוינים המשרתים בו.

במקום שאיראן תצליח להביך את ישראל או לפגוע בביטחונו של בנט, היא זו שהובכה. היא זו שסוכניה נחשפו, ותוכניותיה סוכלו. כל ניסיון כזה רק מחדד את החושים של מערכת הביטחון, משפר את יכולותיה, ומעביר מסר ברור לאויבינו: אתם תחת מעקב, וכל ניסיון לפגוע בנו ייתקל בחומת ברזל.

נפתלי בנט, גם כשהיה מאושפז, היה מוגן ומאובטח ברמה הגבוהה ביותר. העובדה שאיראן ניסתה לנצל מצב זה רק מדגישה את הנחישות שלהם, אך גם את הכישלון שלהם לעקוף את מערכי ההגנה הישראליים. המלכודת האיראנית הפכה למלכודת עבורם – הם נחשפו, הם נכשלו, והם שוב קיבלו תזכורת כואבת לעליונות המודיעינית והביטחונית של ישראל.

מדוע דווקא בנט? התשובה ברורה כשמש

השאלה מדוע איראן מתמקדת דווקא בנפתלי בנט ממשיכה להדהד, והתשובה עליה רק מחזקת את מעמדו כמנהיג שהטביע חותם. איראן לא מבזבזת את משאביה על דמויות שוליות. היא מכוונת לאלו שהיא רואה בהם איום ממשי, לאלו שפועלים נגדה ביעילות ומשבשים את תוכניותיה הזדוניות.

בתקופת כהונתו כראש ממשלה, נקט בנט קו תקיף ובלתי מתפשר מול איראן. הוא הוביל אסטרטגיה של "מוות באלף חתכים", פגע ביכולותיה הצבאיות והגרעיניות, וחיזק את ההרתעה הישראלית. הוא לא חשש לקרוא תיגר על ההתבססות האיראנית בסוריה, על תוכנית הגרעין השקרית, ועל פעולות הטרור שאיראן מממנת ומכווינה ברחבי העולם. האם מישהו באמת מופתע שהם רואים בו אויב מר? שהם מנסים נואשות לאסוף עליו מידע?

ההתמקדות האובססיבית של איראן בבנט היא אות כבוד עבורו ועבור מדינת ישראל. היא מעידה על כך שמדיניותו הייתה נכונה ויעילה, ושהיא הותירה את חותמה על מקבלי ההחלטות בטהרן. הם מפחדים ממנו, הם חוששים מהשפעתו, והם יודעים שהוא מייצג קו ברור של עוצמה ישראלית שלא תיכנע לאיומים.

מסר חד לאיראן – ולגורמים פנימיים שמנסים לנצל את המצב

הכישלון האיראני הזה צריך להדהד לא רק בטהרן, אלא גם כאן, בתוכנו. בעוד מערכת הביטחון רושמת הצלחה נוספת, יש מי שמנסים אולי לזרוע ספקות, לרמוז על חולשה, או לנצל את האירוע לצרכים פוליטיים צרים. זוהי גישה פסולה ומסוכנת.

במקום להתמקד בהצלחת הסיכול ובמסר החד שהועבר לאיראן, יש מי שינסו להפוך את היוצרות ולהציג את ישראל כקורבן. אך האמת היא הפוכה: ישראל היא המנצחת בסיפור הזה. מערכותיה פעלו ללא דופי, והאיום נוטרל. כל ניסיון להציג זאת אחרת משרת, במודע או שלא במודע, את התעמולה האיראנית.

דווקא בעת הזו, נדרשת אחדות סביב מערכת הביטחון והכרה בהישגיה. הביקורת הלגיטימית והחשובה בדמוקרטיה אינה יכולה לבוא על חשבון הביטחון הלאומי או על חשבון האמת הפשוטה: איראן ניסתה, איראן נכשלה, ישראל ניצחה. נקודה.

מופע ראווה של עוצמה ישראלית

בסופו של יום, ניסיון הריגול האיראני הפך, בניגוד גמור לכוונת מתכנניו, למופע ראווה של עוצמה ישראלית. הוא חשף את הייאוש האיראני, את החובבנות שבפעולותיהם הנואשות, ואת היכולות המרשימות של מערך המודיעין והביטחון הישראלי. הוא גם הדגיש מחדש את מעמדו של נפתלי בנט כמטרה בכירה עבור אויבי ישראל – עדות להשפעתו ולפחד שהוא מטיל עליהם.

המסר לאיראן ברור: כל ניסיון לפגוע בישראל או במנהיגיה ייתקל בתגובה נחושה ובכישלון צורב. ישראל חזקה, מאוחדת, וערוכה לכל תרחיש. והנרטיב? הנרטיב הוא שלנו. נרטיב של הצלחה, של עוצמה, ושל אפס סובלנות כלפי הטרור והאיומים האיראניים. המלכודת האיראנית כשלה, והאור הישראלי ממשיך לזרוח בעוז.