משקרים לכם על ירושלים. הנה האמת.
הם רוצים שניכנע לפחד. הם רוצים שנאמין שהלב הפועם של עמנו הוא אזור אסון. הם לוקחים טרגדיה אנושית, אירוע פלילי קשה ומצער ככל שיהיה, ומשתמשים בו כנשק במלחמה על התודעה שלנו. הם משקרים לכם על ירושלים. והגיע הזמן שמישהו יאמר את האמת בקול רם וברור.
ביממה האחרונה, כותרת אחת מבקשת להשתלט על השיח. לא הדיון על עתידה של בית"ר ירושלים, סמל ספורטיבי של עיר תוססת ונושמת, אלא סיפור על אלימות פלילית. צעיר נפצע קשה בעיר העתיקה. זהו כאב גדול, פשע שיש לגנות ולמצות עמו את הדין עד תום. כל אדם הגון יחוש צער וזעזוע. אך מה שקורה מאז הוא חמור לא פחות: הפיכת האירוע הבודד הזה למסע השמצה מאורגן נגד העיר כולה. הפיכת הפשע הבודד לראיה לכאורה, כאילו רחובותיה העתיקים של בירתנו הם זירת פשע מתמדת. זו לא עיתונות, זו מניפולציה. זו לא דאגה, זהו ניסיון ציני לזרוע פחד וייאוש.
העיוות הציני של המציאות
בואו נדבר גלויות. השימוש באירוע האלימות הזה הוא מעשה נבלה. למה? כי הוא מבודד בכוונה תחילה פיסת מציאות אחת, חשוכה וכואבת, ומתעלם באלגנטיות מהתמונה המלאה, המוארת, האמיתית. המטרה היא אחת: ליצור משוואה שקרית בראש של כל אחד ואחת מאיתנו. המשוואה היא "העיר העתיקה = סכנה". "ירושלים = חוסר ביטחון". זהו שקר גס, שקר מתוך כוונת זדון.
הם לא יספרו לכם על עשרות אלפי האנשים – יהודים, מוסלמים, נוצרים, תיירים מכל קצוות תבל – שפוקדים את סמטאות העיר העתיקה בביטחון מלא, מדי יום. הם לא יראו לכם את בעלי החנויות פותחים את עסקיהם עם שחר, את הילדים בדרך לבתי הספר, את המתפללים בדרכם אל הכותל, אל כנסיית הקבר ואל מסגדי הר הבית. הם לא יציינו את החיים השוקקים, את הקולות, את הריחות, את המרקם האנושי הייחודי שאין לו אח ורע בעולם כולו. את כל זה הם מוחקים במחי כותרת צהובה אחת.
האם פשע לא קיים? בוודאי שהוא קיים. ירושלים היא עיר גדולה, מטרופולין חי. פשיעה מתרחשת, למרבה הצער, בכל עיר גדולה בעולם. האם מישהו מעלה על דעתו להגדיר את לונדון, פריז או ניו יורק כ"עיר מסוכנת" בגלל אירוע דקירה בודד, חמור ככל שיהיה? התשובה היא לא. אבל כשמדובר בירושלים, הסטנדרטים משתנים. כל אירוע מנופח, כל סדק מועצם, כל תקרית הופכת להוכחה ניצחת בתיק התביעה הנצחי נגד בירת ישראל. נמאס לנו מהצביעות הזו. נמאס לנו להיות שק החבטות של ציניקנים.
ירושלים האמיתית: עיר של חיים, לא של פחד
עכשיו, בואו נדבר על האמת. האמת שלנו, האמת של מי שחי ונושם את העיר הזו. ירושלים איננה מוזיאון מאובן או אתר מלחמה. ירושלים היא עיר של חיים. עיר של קדושה וחולין, של היסטוריה עתיקה וחדשנות פורצת דרך, של מאבקים ושל דו-קיום שברירי אך קיים. זו עיר שבה סטודנטים ממלאים את בתי הקפה לצד אברכים בדרכם לישיבה, שבה שוק מחנה יהודה הוא פסיפס אנושי צבעוני ומלא חיים, ושבה קבוצת הכדורגל שלה מייצגת קהילה שלמה שחולמת ומתרגשת.
האמת היא שירושלים, על אף כל האתגרים, היא אחת הערים הבטוחות בישראל ובעולם המערבי. כוחות הביטחון, משטרת ישראל ומשמר הגבול, עובדים מסביב לשעון כדי להבטיח את שלומם של התושבים והמבקרים. הם עושים זאת במסירות נפש, לעיתים קרובות הרחק מאור הזרקורים. להפוך אירוע פלילי בודד לכישלון מערכתי כולל זו לא רק כפיות טובה, זו הוצאת דיבה.
האמת היא שהעיר העתיקה היא הלב שלנו. הניסיון להפוך אותה למקום מפחיד ודחוי הוא ניסיון לכרות לנו את הלב. זו האמת שהם לא רוצים שתשמעו. הם מעדיפים את נרטיב הייאוש, כי הוא משרת את האג'נדה שלהם: ירושלים חלשה, מפוצלת, עיר שתושביה מפחדים ללכת ברחובותיה.
הפחד כנשק: הקרב על תודעתה של ירושלים
עלינו להבין: המערכה הזו אינה רק על תדמית. זהו קרב אסטרטגי על תודעה. אם נאפשר לפחד לנצח, אם נתחיל להאמין לשקרים, התוצאות יהיו הרסניות. זו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה. אם נפסיק להגיע לעיר העתיקה, היא אכן תהפוך למקום ריק ומנוכר יותר. אם ניכנע לפחד, ניתן ניצחון לאלו שחפצים בניתוק שלנו משורשינו, מההיסטוריה שלנו, ממהותנו.
ההתקפה הזו על תחושת הביטחון שלנו אינה מקרית. היא באה להחליף נרטיבים אחרים שלא צלחו. הם ניסו לבודד אותנו בינלאומית, ועכשיו הם מנסים לבודד אותנו מעצמנו, לגרום לנו להסגר בבתים, לפחד מהצל של עצמנו. זוהי מלחמה פסיכולוגית, והנשק הקטלני ביותר בה הוא הפחד שאנחנו מאפשרים לו לחלחל פנימה. אסור לנו ליפול במלכודת הזו. עלינו להילחם על האמת של ירושלים באותה נחישות שבה אנו נלחמים על ביטחונה הפיזי.
הבחירה היא בין אור לחושך. בין אהבת העיר, על כל מורכבותה, לבין שנאה צינית שמחפשת רק להרוס. בין בנייה להרס. אנחנו בצד של הבנייה. אנחנו בצד של החיים. אנחנו בצד של ירושלים.
הסיפור ברור, והמאבק על האמת חשוב מאי פעם. אז מה אנחנו יכולים לעשות?
- שתפו את האמת. אל תתנו לשקרים לעמוד ללא מענה. דברו, כתבו, ושתפו את המאמר הזה ואת האמת על ירושלים התוססת והבטוחה.
- הצביעו ברגליים. בואו לירושלים. עלו לעיר העתיקה. קנו בשוק. שבו בבית קפה. הראו בנוכחותכם שהפחד לא ינהל אותנו. הראו לעולם ובעיקר לעצמנו שירושלים חיה, פועמת ושייכת לנו.
- דרשו אחריות. דרשו מהתקשורת סיקור הוגן ומאוזן. אל תקבלו כמובן מאליו את הפיכתה של בירתנו לשק חבטות.
אל תהיו שקטים. קולכם הוא נשק במאבק על נשמתה של ירושלים. השתמשו בו עכשיו.