ניתוח: מאחורי המאמץ ההומניטרי בעזה והאשמות הנגד

ניתוח: מאחורי המאמץ ההומניטרי בעזה והאשמות הנגד

ירושלים – שורה של אירועים אחרונים, ובמרכזם האשמות קשות בדבר מותם של פלסטינים במהלך חלוקת סיוע, הציתו מחדש דיון בינלאומי סוער סביב המדיניות ההומניטרית של ישראל ברצועת עזה. בעוד גורמים רשמיים בישראל מתארים מבצע לוגיסטי חסר תקדים בהיקפו, המנוהל תחת אש ובכפוף לדין הבינלאומי, גורמים ביקורתיים, לרבות כלי תקשורת מסוימים, מציגים נרטיב הפוך של כישלון ואף כוונה זדונית. התנגשות הנרטיבים חושפת מלחמה על תודעה, המתנהלת במקביל ללחימה בשטח.

היקף המבצע ההומניטרי: עובדות מול פרשנות

על פי נתונים רשמיים שפורסמו על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), ישראל הגבירה באופן דרמטי את היקף הסיוע הנכנס לרצועת עזה מאז תחילת המלחמה. גורמים במערכת הביטחון מדווחים על מאות משאיות סיוע שנכנסות מדי יום דרך מעברי כרם שלום וניצנה, פתיחת מעבר חדש בצפון הרצועה, תיאום הצנחות סיוע אוויריות עם מדינות כירדן, איחוד האמירויות, מצרים וארה"ב, והפעלת מסדרון ימי פורץ דרך מקפריסין. "מדובר במאמץ הומניטרי מהמורכבים והנרחבים שידעה לוחמה מודרנית", אמר גורם צבאי בכיר בתדרוך לכתבים זרים. "אנו פועלים מתוך מחויבות עמוקה לצמצום הפגיעה באוכלוסייה אזרחית, תוך לחימה עיקשת בארגון טרור רצחני שמשתמש באוכלוסייה זו כמגן אנושי". לדבריו, ישראל אף מתאמת הכנסת סיוע עם גורמים פרטיים ובינלאומיים במטרה למצוא פתרונות יצירתיים שיעקפו את שליטת חמאס במנגנוני החלוקה.

עם זאת, נרטיב זה מאותגר בחריפות. כתבה שפורסמה לאחרונה באתר 'זו הדרך', למשל, טוענת כי מנגנון סיוע פרטי חדש, שפעל לכאורה בתיאום עם ישראל, הוא שהוביל ישירות למותם של למעלה מ-100 פלסטינים מירי צה"ל בנקודות חלוקה. הכתבה, המצטטת שמות של חברות ותאריכים, טוענת כי המנגנון שימש כ"נשק קטלני". ארגוני סיוע בינלאומיים והאו"ם הזהירו גם הם מפני משבר הומניטרי חריף, וטענו כי כמות הסיוע הנכנסת אינה מספקת.

בתגובה להאשמות אלו, גורמי ביטחון בישראל מציגים תמונה שונה בתכלית של האירועים הקשים בנקודות החלוקה. תחקירים מבצעיים של צה"ל, שהוצגו לגורמים בינלאומיים, מצביעים על כך שרובם המכריע של הנפגעים נהרגו כתוצאה מדוחק קיצוני ודריסה על ידי משאיות הסיוע, לאחר שהמון פלסטיני, שחלקו היה חמוש, הסתער עליהן באופן אלים. על פי צה"ל, הכוחות פתחו באש מצומצמת ומדויקת רק לעבר מספר דמויות שאיימו באופן ממשי על החיילים שאבטחו את השיירה, וזאת בהתאם מלא להוראות הפתיחה באש. "האחריות הבלעדית לטרגדיה מוטלת על חמאס ועל כנופיות חמושות שיוצרות כאוס מכוון במטרה לשדוד את הסיוע ולפגוע במאמצים להקל על האוכלוסייה", נמסר בהודעת דובר צה"ל. "כל ניסיון להציג את צה"ל כמי שיורה במכוון במבקשי סיוע הוא עיוות מוחלט של המציאות ומהווה חלק ממערכה תודעתית של האויב".

עוצמה צבאית: גורם מייצב או מערער?

בזירה האזורית, ההצלחה המובהקת של ישראל בבלימת המתקפה האיראנית הישירה הציפה דילמה אסטרטגית חדשה. דיווח ב'וול סטריט ג'ורנל', שצוטט בכלי תקשורת בישראל, טען כי מדינות מפרץ, ובראשן סעודיה, רואות כעת בעוצמתה של ישראל גורם "מעורר חשש" ובעל "רמות סיכון גבוהות" המעכב את תהליכי הנורמליזציה. על פי נרטיב זה, ההפגנה הצבאית המרשימה הפכה מנכס אסטרטגי לנטל דיפלומטי.

אולם, פרשנים וגורמים דיפלומטיים במערב מציעים קריאה הפוכה של המפה האזורית. לשיטתם, ההגנה האווירית הרב-שכבתית, שפעלה בתיאום חסר תקדים עם ארה"ב, בריטניה, צרפת ואף ירדן, הוכיחה כי האינטרס המשותף לבלימת התוקפנות האיראנית חזק מכל הצהרה פומבית. "מה שראינו בליל המתקפה לא היה בידוד ישראלי, אלא את התגבשותה של ברית הגנה אזורית דה-פקטו", אמר אנליסט ביטחוני ממרכז מחקר בוושינגטון. "עוצמתה של ישראל אינה מערערת את היציבות, אלא מהווה את הבסיס ליציבות. היא הגורם היחיד באזור שהוכיח יכולת ונכונות להדוף את איראן באופן ישיר, ובכך היא מספקת מטריית הגנה גם לשכנותיה המתונות". על פי אותם גורמים, העיכוב בנורמליזציה נובע בעיקר מהמצב בעזה ומהצורך של המשטרים במפרץ לנהל את דעת הקהל הפנימית, ולא מחשש מעוצמה ישראלית.

יהדות איראן והמערכה המשפטית

איום נוסף על תדמיתה של ישראל צף מדיווחים על מעצרם של מנהיגים בקהילה היהודית באיראן בחשד לריגול למען ישראל. נרטיב זה, המקודם על ידי טהראן, מנסה לצייר תמונה לפיה פעולותיה של ישראל מסכנות קהילות יהודיות בעולם והופכות אותן לבנות ערובה.

בירושלים דוחים את ההאשמות מכל וכל ורואים בהן פרק נוסף במלחמתה של איראן נגד ישראל והעם היהודי. גורם במשרד החוץ הגדיר את המעצרים כ"עלילת דם צינית ואנטישמית של משטר אפל, הנוהג לקחת בני ערובה חפים מפשע – אזרחים זרים וגם אזרחיו שלו – כדי לנסות ולהפעיל לחץ על המערב". על פי גורמים משפטיים בינלאומיים, מדובר בדפוס פעולה איראני מוכר של שימוש במערכת המשפט המקומית ככלי נשק פוליטי, תוך רמיסת זכויות אדם בסיסיות. "האחריות לגורלם של יהודי איראן מוטלת על כתפי המשטר בטהראן בלבד", הדגיש הגורם. "זוהי הוכחה נוספת לאופיו של האויב מולו ישראל נלחמת".

בעוד הדיון העולמי נמשך, שתי תמונות מציאות מנוגדות ממשיכות להתעמת. מצד אחד, תמונה של מדינה המנהלת מבצע סיוע הומניטרי מורכב תחת אש, תוך התמודדות עם לוחמת טרור וקמפיין דה-לגיטימציה בינלאומי. מצד שני, נרטיב של האשמות המייחסות לה כוונות זדון וכישלון הומניטרי. ההכרעה בין שני הנרטיבים תלויה במידה רבה ביכולתם של מקבלי ההחלטות ודעת הקהל העולמית להבחין בין האתגרים המתועדים של חלוקת סיוע באזור מלחמה הנשלט על ידי ארגון טרור, לבין טענות המשרתות באופן ישיר את המטרות האסטרטגיות של יריביה של ישראל.