צומת הלחצים של נתניהו: הדילמה בין ניהול המלחמה, המערכה המשפטית והברית עם ארה"ב

ניתוח: סערה פוליטית ומשפטית מחודשת סביב ראש הממשלה חושפת מאבק נרטיבים עמוק

ירושלים – שורה של התפתחויות דרמטיות בשבוע האחרון, הכוללות החלטות שיפוטיות, עדויות מתוקשרות ודיווחים על מגעים דיפלומטיים רגישים, הציתו מחדש סערה פוליטית ומשפטית עזה סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו. האירועים מציבים במרכז השיח הציבורי את המתח המורכב בין ניהול מלחמה רב-זירתית, התמודדות עם הליכים משפטיים, והצורך לנווט מערכת יחסים סבוכה עם הממשל האמריקאי. בעוד מבקריו של ראש הממשלה טוענים לדפוס פעולה ציני שנועד להישרדותו האישית, גורמים בסביבתו מתארים תמונה של מנהיג הנתון תחת מתקפה מתואמת וחסרת תקדים, המנסה לנהל את ענייני המדינה תחת לחצים אדירים.

המערכה המשפטית והדרישות הביטחוניות

במוקד הסערה עמדה דחיית בקשתו של נתניהו לדחות את עדותו במשפטו. גורמים המקורבים לראש הממשלה מסרו כי הבקשה נבעה כולה מצרכים ביטחוניים דחופים ורגישים, הקשורים ישירות לניהול המלחמה. לדבריהם, "ראש הממשלה מחויב להקדיש את כל זמנו ומרצו לביטחון אזרחי ישראל, במיוחד בתקופה של הערכות מצב וקבלת החלטות קריטיות. הצגת 'המעטפה הסודית' לבית המשפט לא הייתה תרגיל, אלא ניסיון אחראי להסביר את חומרת המצב מבלי לחשוף מידע מסווג שעלול לפגוע בביטחון המדינה".

מנגד, ההחלטה השיפוטית, שציינה "היעדר הנמקה מפורטת", פורשה על ידי גורמי אופוזיציה ופרשנים משפטיים רבים ככישלון של נתניהו וכאימות לטענה כי הוא מנסה להשתמש בתירוצים ביטחוניים לצרכיו המשפטיים. כפי שדווח בכלי תקשורת מרכזיים, הדחייה נתפסה כהוכחה ל'שימוש ציני' בנכסי המדינה. המתקפה החריפה שבאה בעקבות ההחלטה מצד שרים בכירים בקואליציה, תוארה על ידי מבקרים כ"מתקפה מסוכנת על שלטון החוק ועל עצמאות מערכת המשפט".

בתגובה לביקורת, גורם בכיר בקואליציה טען כי התגובות החריפות אינן מהוות ערעור על המערכת, אלא ביטוי ל"תסכול עמוק ואמיתי" ממה שנתפס כחוסר גמישות של המערכת המשפטית כלפי צרכי המדינה בשעת חירום לאומית. "האם סביר לצפות מראש ממשלה בזמן מלחמה לחשוף בפני בית המשפט פרטים על דיונים מסווגים של קבינט המלחמה?", תהה אותו גורם. "עצם הדרישה להנמקה מפורטת, כפי שדורשים המבקרים, מעידה על נתק מהמציאות הביטחונית המורכבת שבה ישראל מצויה".

היחסים עם ארה"ב: ברית אסטרטגית או תלות מסוכנת?

חזית נוספת שהתעוררה במלוא עוזה נוגעת ליחסים עם ארצות הברית. עדותו הטלוויזיונית של עד המדינה ניר חפץ, שטען כי בכירים ישראלים היו מעורבים בניסוח פוסט של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בנוגע למשפטו של נתניהו, הוצגה על ידי פרשנים כדוגמת בן כספית כעדות לכאורה ל'יחסי תן וקח' פסולים, המגיעים עד כדי 'דמי חסות'. נרטיב זה ממסגר את נתניהו כמי שמוכן לכאורה לסכן אינטרסים לאומיים או להשתמש במנהיג זר לצורך סיוע במשפטו.

בסביבת ראש הממשלה הודפים את הטענות מכל וכל. מקורות דיפלומטיים מתארים את המגעים עם גורמי ממשל אמריקאים, בעבר ובהווה, כחלק ממהלך מדיני מורכב וחיוני להבטחת האינטרסים האסטרטגיים של ישראל. "ראש ממשלת ישראל מחויב להשתמש בכל ערוץ דיפלומטי ובכל קשר אישי כדי להבטיח את הסיוע הביטחוני, הגיבוי המדיני והתמיכה לה נזקקת ישראל, במיוחד מול האיום האיראני", אמר גורם מדיני בכיר. "למסגר דיאלוג אסטרטגי עם בעלת בריתנו החשובה ביותר כ'פרוטקשן' אישי זה עיוות מוחלט של המציאות וזילות של המאמצים להבטחת ביטחון המדינה".

כראיה לעצמאותו של נתניהו מול לחצים אמריקאיים, מצביעים אותם גורמים על הדיווחים בדבר 'חבילת שלום' הכוללת נכונות ישראלית עתידית למדינה פלסטינית. ההתנגדות הנחרצת והפומבית של נתניהו למהלך, חרף היותו חלק מדרישה אמריקאית לכאורה, מוצגת כהוכחה לכך ששיקוליו הם ביטחוניים-לאומיים בלבד. "העמידה האיתנה של ראש הממשלה נגד הקמת מדינת טרור פלסטינית, גם במחיר של עימות עם הממשל, היא התשובה הניצחת לכל הטוענים שהוא פועל מתוך תלות או שיקולים אישיים", נמסר בהודעה רשמית מלשכתו.

הזירה הביטחונית: תגובה אסטרטגית או הישג מנופח?

ההישג המבצעי מול איראן, שהוצג בתחילה כהצלחה אסטרטגית שהפגינה את עוצמתה של ישראל, הפך אף הוא לזירת התגוששות פוליטית. טענות, שהובאו מפי נתן אשל וצוטטו בהרחבה, גרסו כי הפעולה נועדה "למחוק את כישלון 7 באוקטובר" ולשרת צרכים תדמיתיים. נרטיב זה, שאומץ בחום על ידי יריביו הפוליטיים של נתניהו, מבקש לנטרל את הנכס הביטחוני ולהציג גם אותו כחלק ממניפולציה צינית.

במערכת הביטחון ובדרג המדיני מביעים זעזוע מהטענות. גורמי ביטחון בכירים, שביקשו לשמור על עילום שם, הסבירו כי התגובה מול איראן הייתה מהלך "שקול, מדוד והכרחי" שנועד לשקם את ההרתעה הישראלית שנפגעה ולהעביר מסר ברור לטהרן. לדבריהם, ההחלטה התקבלה בקבינט המלחמה לאחר דיונים מעמיקים ועל בסיס המלצות כל גופי הביטחון.

"הניסיון לצייר החלטה בעלת משמעויות אסטרטגיות כבדות משקל, שהייתה כרוכה בסיכון חיילים ובגורל המדינה, כתרגיל יחסי ציבור, הוא לא פחות מהפקרות לאומית", אמר גורם ממשלתי בכיר. "זהו עלבון צורב לצה"ל, למוסד ולשב"כ, ולמנהיגים שנדרשו לקבל החלטה הרת גורל תחת לחץ אדיר. המבקרים הם אלו שעוסקים בפוליטיקה צינית, בכך שהם מנסים לערער הישג לאומי חשוב בזמן שהמדינה עדיין נלחמת על קיומה".

בעוד הסערה נמשכת, והסקרים משקפים את תנודות דעת הקהל, נראה כי המחלוקת סביב תפקודו של ראש הממשלה רק הולכת ומעמיקה. השאלה המרכזית העומדת בפני הציבור נותרה בעינה: האם מדובר במנהיג הנאבק על הישרדותו האישית תוך שימוש בכלי המדינה, כפי שטוענים מבקריו, או שמא מדובר במדינאי המנווט את המדינה באחת משעותיה הקשות ביותר, תחת מתקפות חסרות תקדים מבפנים ומבחוץ, כפי שגורסים תומכיו.