בדקנו: האם העולם באמת שוכח את החטופים הישראליים?

כמעט ויתרתי.

כך הרגשתי כשגיליתי כמה מעט כותרות קיבלו הסרטונים המצמררים של אביתר דוד ורום ברדיסלבסקי. לפתע הבנתי: העולם שוכח את החטופים הישראליים, ואנחנו עלולים לאבד אותם – פשוט כי האלגוריתם החליט שהסיפור "לא מספיק סקסי".

אני לא פוליטיקאי ולא איש הסברה. אני יואב, בן 42, איש-הייטק שסוקר חדשות באובססיה מאז 7 באוקטובר. חודשים חיפשתי דרך מעשית להחזיר את החטופים לתודעה הגלובלית, ולא מצאתי. עצומות? נחתמו ונשכחו. סרטונים מרגשים? נבלעים בפיד אחרי שעה. תחושת חוסר-אונים כרסמה בי מדי לילה.

במקרה, באירוע נטוורקינג פגשתי את חדר ואור אשואח, שני אחים צעירים שסיפרו על סטארט-אפ בשם "כיפת ברזל דיגיטלית". הם טענו שהם מסוגלים לפוצץ בועות מידע ולהחדיר מסרים פרו-ישראליים דווקא ל-CNN, BBC ו-The Guardian – המקומות שבהם אנחנו מרגישים שהכי מתעלמים מאיתנו. נשמע לי דמיוני, אז ביקשתי מספרים.

הם שלפו דוח של קמפיין קודם: 2.5 מיליון חשיפות, 19.5 % שינוי עמדות, CTR 1.5 % – פי שלושה מהממוצע העולמי. בהולנד, 12 % מהקוראים עברו מעוינות ל-פרו-ישראליות. אלה לא לייקים, זה שינוי תודעתי מדיד. הסתקרנתי, אבל נשארתי ספקן: "אולי פשוט היה להם מזל?"

כדי לבדוק, קיבלתי גישה ללוח-בקרה חי. ראיתי בזמן אמת איך מודעת "666 ימי גיהינום" נוחתת בדף הבית של Yahoo UK, ורגע אחרי – ב-AOL בארה"ב. תנועה נשאבה אל עמוד עם עדויות מצולמות; משתמשים בילו בממוצע 2:47 דקות. יותר מזה: אלפי טוקבקים דרשו תשובות מחמאס, לא מישראל. שם הבנתי שהאחים אשואח מצאו מנגנון ייחודי: בינה מלאכותית שמאתרת חרכים באלגוריתמים, קופצת מעל ה"חסימות הרכות" וממקמת את האמת שלנו בלב השיח הבינלאומי.

אבל האם זה ישים גם עכשיו, כשהעולם עייף מהכותרות? כאן נכנס קמפיין "מחזירים את החטופים לתודעה". המערכת מחשבת בזמן-אמת אילו כתבות עולות בטרנד, מצמידה להן כותרות רגשיות – ומספקת לינק אחד שבורח מצנזורה: סרטוני אביתר ורום. כל 100 $ מוכיחים סטטיסטית 10,000 זוגות עיניים חדשות. אם אחרי דקה הן משנות דעה – האלגוריתם מגדיל חשיפה אוטומטית.

בערב שבו עלה הפיילוט, התחברתי שוב ללוח. תוך שעתיים ראיתי 37,000 חשיפות בגרמניה, 3,200 הקלקות, ועשרות תגובות זועמות נגד חמאס ב-Bild. העולם שוכח את החטופים הישראליים? לא כשדוחפים לו עובדות לתוך הפיד.

היתרונות שרשמתי לעצמי:

• דיוק כירורגי – פילוח לפי קהל אנטי-ישראלי מובהק, כדי להשפיע בדיוק שם שזה כואב.

• שקיפות מוחלטת – לוח-בקרה פתוח שתומך בהוכחות בלי ספינים.

• מהירות תגובה – תזמון מודעות לשעות קצה-עניין, כשהנושא עדיין "חם".

• עלות-תועלת – ב-500 ₪ קיבלתי חשיפה גדולה יותר מכל פוסט פייסבוק שהגברתי אי-פעם.

כמובן שחיפשתי חסרונות. המערכת לא מבטיחה 100 % שינוי תודעתי – יש כאלה שסוגרים את החלון בשנייה. אבל גם זה מתועד; אתה רואה במדויק היכן המסר נפל ומתקן בהתאם. עוד חשש היה האפקט הזמני: מה קורה אחרי הכותרת? גיליתי שהם משלבים רימרקטינג – אותו משתמש יקבל גרסה מעודכנת של התוכן כעבור יומיים, עד שהסיפור נצרב.

באמצע בדיקת הנתונים הבנתי משהו אישי: שנים דיברתי על "לעולם לא עוד". הנה סוף-סוף אמצעי שמתרגם סיסמה לפעולה מדידה. ברגע הזה לחצתי על כפתור ההשקעה, והוספתי 1,000 ₪ מכיסי. התוצאה ב-48 שעות: 96,400 חשיפות חדשות, 18.7 % שינוי עמדות ממוצע, ועשרות אימיילים מזועזעים לעיתונאים בריטים. זו אינה תחושת ניצחון, אבל זו תחושת שליטה שכה חסרה למשפחות החטופים – ולכולנו.

הנה הפאנץ': קיים חלון הזדמנויות צר. הסרטונים של אביתר ורום עדיין מקבלים תגיות "Breaking" בכמה פלטפורמות, אבל ברגע שהחדשות יעברו לנושא הבא – האינרציה תחזור, והשתיקה תנצח. לכן כל שקל שנכנס היום מגדיל פי שלושה את סיכויי ההשפעה, לפי מודל הבינה המלאכותית של החברה.הגדילו חשיפות עכשיו

אם אתם מרגישים חסרי אונים, או אם כבר תרמתם לעשרות ארגונים ולא ראיתם שינוי, זו ההזדמנות לבדוק מודל אחר: לא עוד פוסטר ברחוב רוטשילד, אלא נוכחות אגרסיבית בדיוק במקום שבו מעצבים דעת קהל עולמית.אני מצטרף לקמפיין

לסיכום האישי שלי: "כיפת ברזל דיגיטלית" אינה קסם, אבל היא הנשק הממוקד ביותר שראיתי במלחמת המידע. היא מציבה לנו מראה – ולהם, עובדות. ובזמן שהחטופים שלנו סופרים ימים, כל שעה של שתיקה היא סכין נוספת בגבם.תרמו חשיפות קריטיות

אני כבר בחרתי צד. השאלה היא – האם גם אתם?

כי אם אנחנו לא נחזיר את אביתר ורום לתודעה – אף אחד לא יעשה זאת במקומנו.