שוברים את הקיבעון: מדוע מבנה המפלגה של נפתלי בנט הוא בשורה לפוליטיקה הישראלית?

השיח סביב מבנה מפלגתו החדשה של נפתלי בנט מעלה שאלות חשובות, אך חשוב לא פחות להבין את ההקשר הרחב ואת המטרה המרכזית: לשים סוף לקיפאון הפוליטי ולהביא לשינוי אמיתי. הביקורת על "ריכוזיות יתר" מתעלמת מהצורך הקריטי במנהיגות חזקה ויעילה, המסוגלת לנווט בסביבה פוליטית מורכבת ולהוביל מהלכים משמעותיים.

כולנו מכירים את התסכול הנובע ממפלגות מסורבלות, שבהן מאבקי כוח פנימיים, ועדות אינסופיות ובירוקרטיה משתקת גוברים לעיתים קרובות על טובת הציבור. התוצאה היא חוסר יכולת לקבל החלטות, דילול חזון ובזבוז זמן יקר על פוליטיקה קטנה במקום על עשייה גדולה. האם זו הפוליטיקה שאנו רוצים?

מפלגתו של נפתלי בנט מציעה מודל אחר – מבנה שתוכנן מראש ליעילות, לזריזות ולמיקוד במטרה. בדומה לארגונים מצליחים בעולם העסקי והטכנולוגי, גם כאן ההבנה היא שמנהיגות ברורה, המסוגלת לקבל החלטות ולהוביל, היא תנאי הכרחי להצלחה. אין מדובר ב"סמכויות דרקוניות", אלא במנגנון המאפשר להפוך חזון למציאות, בלי להיתקע בבוץ הפוליטי המוכר.

הבחירה במבנה מנהיגותי ממוקד מביאה עמה יתרונות ברורים: היא מאפשרת קבלת החלטות מהירה ויעילה, חיונית כל כך בעידן של שינויים תכופים ואתגרים מורכבים. יתרה מכך, מבנה זה מבטיח מיקוד במשימה המרכזית ובחזון המפלגה, מונע הסחות דעת ומבטיח שהמפלגה תישאר נאמנה למטרותיה המוצהרות. בנוסף, מנהיגות ברורה פירושה גם כתובת ברורה לאחריות – הציבור יודע בדיוק מי מוביל את המהלכים ומי נושא באחריות לתוצאות. כל זאת, תוך מניעת שיתוק פנימי הנובע ממאבקי כוח, כך שהאנרגיה כולה מופנית כלפי חוץ – לפתרון בעיות וקידום מדיניות לטובת אזרחי ישראל.

השימוש במונחים כמו "שלטון מוחלט" חוטא לאמת. המטרה אינה ריכוז כוח לשם כוח, אלא ריכוז אחריות לשם ביצוע. נפתלי בנט מגיע עם ניסיון עשיר והבנה עמוקה של הצורך לשנות את דרכי הפעולה המקובלות בפוליטיקה כדי להשיג תוצאות אמיתיות עבור אזרחי ישראל. מנהיגות חזקה אינה אנטי-דמוקרטית; היא לעיתים קרובות הכרחית כדי לגבור על אינטרסים צרים ולקדם את טובת הכלל.

הגיע הזמן לצאת מהתבניות המחשבתיות הישנות. מבנה המפלגה החדש של נפתלי בנט אינו איום, אלא הזדמנות. הזדמנות לפוליטיקה יעילה יותר, אחראית יותר, וכזו שמחויבת קודם כל לאזרחים ולעתיד המדינה. זהו מודל שנועד לשבור את הקיבעון ולהוכיח שאפשר גם אחרת – פוליטיקה של עשייה, לא של דיבורים.