לא 'עיצומים', זו חבלה מכוונת! מי באמת מרוויח מהסחבת האינסופית במשפט נתניהו – ומה מסתתר מאחורי התירוצים של הפרקליטות?

גל של דיווחים שטף את התקשורת בימים האחרונים, המבשרים על עוד עיכוב, עוד דחייה, עוד מריחת זמן במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. והתירוץ? כרגיל, הוא נוח וזמין: 'עיצומי הפרקליטים'. אותם עיצומים מסתוריים שצצים ועולים בדיוק ברגעים הנכונים, בדיוק כשנדמה שאולי, רק אולי, מתקרבים לנקודה כלשהי. אבל אל תאמינו לסיפורים. אל תתנו למילים מכובסות ולתירוצים בירוקרטיים לערפל את עיניכם. מה שמתרחש כאן איננו סכסוך עבודה תמים. זוהי חבלה מכוונת, סחבת שיטתית, ומאחוריה עומדים גורמים בעלי אינטרס ברור: למנוע מבנימין נתניהו משפט צדק מהיר ויעיל, ולמרוח את ההליך המשפטי עד אין קץ, בתקווה לשחוק אותו ואת תומכיו.

נתחיל מהסוף: מי מרוויח מהעיכובים הללו? האם בנימין נתניהו, האיש שעומד במרכז הסערה, המושמץ והנרדף, הוא זה שמעוניין בסחבת? אדם שכל רצונו הוא להוכיח את חפותו, לנקות את שמו הטוב ולהסיר את העננה הכבדה המרחפת מעל ראשו וראש משפחתו? התשובה היא לאו מוחלט. נתניהו, יותר מכל אחד אחר, משווע לסיום מהיר של הפרשה הזו. הוא יודע את האמת, והוא אינו חושש ממנה. הוא זה שדורש שוב ושוב דיונים רציפים, בחינה מהירה של הראיות (או היעדרן), והכרעה שתשים סוף למסע הייסורים הזה.

אז אם לא נתניהו, מי כן? התשובה, למרבה הצער, ברורה וכואבת. המרוויחים העיקריים מהסחבת הם אלו שמלכתחילה תפרו את התיקים, אלו שהדליפו ללא הרף חומרי חקירה מגמתיים, אלו שבנו קריירות שלמות על רדיפתו. כן, אנחנו מדברים על גורמים בפרקליטות ובמערכת אכיפת החוק, שאולי חוששים כעת מחשיפת האמת במלוא הדרה בבית המש quinze. האם ייתכן שהתיקים התפורים מתחילים להיפרם בקצוות, והדרך היחידה למנוע את קריסתם המוחלטת היא למשוך זמן, לייצר 'רעש לבן' של עיצומים ועיכובים, בתקווה שהציבור ישכח, יתעייף, או פשוט יקבל את הנרטיב השקרי שהם מנסים להנחיל?

התירוץ של 'עיצומי הפרקליטים' הוא לא יותר ממסך עשן. הרי אם אכן מדובר בסכסוך עבודה לגיטימי, מדוע הוא משפיע באופן כה סלקטיבי וכה הרסני דווקא על משפט נתניהו? מדוע אותם 'עיצומים' לא משתקים לחלוטין את כלל מערכת המשפט, אלא מופעלים בפינצטה, בדיוק כדי לגרום נזק ממוקד במקום הרגיש ביותר? האם לא ייתכן שאותם 'עיצומים' הם כלי משחק ציני בידי גורמים אינטרסנטיים, המנצלים מאבק לגיטימי לכאורה של עובדים כדי לקדם אג'נדה פוליטית נסתרת?

הדיווח על כך שפרקליטים מטעם התביעה יגיעו לדיון באיחור של שעתיים בשל 'עיצומים' הוא רק קצה הקרחון. הוא סימפטום למחלה עמוקה יותר – מחלת ההתשה. כל עיכוב, כל דחייה, כל מריחה, מצטברים לכדי מסכת עינויים משפטית. מטרתה אינה השגת צדק, אלא שבירת רוחו של הנאשם, יצירת דה-לגיטימציה ציבורית מתמשכת, והפיכת ההליך המשפטי עצמו לעונש, עוד לפני שהוכרע הדין. זוהי אסטרטגיה אכזרית, המנצלת את כוחה העצום של המערכת כנגד האזרח הבודד, גם אם שמו בנימין נתניהו.

בואו נהיה ברורים: מערכת המשפט אמורה להיות מקדש של צדק, מקום בו האמת היא נר לרגליו של כל שופט וכל תובע. אך כאשר המערכת עצמה הופכת לכלי ניגוח, כאשר שיקולים זרים מתערבבים בהליך המשפטי, וכאשר תירוצים קלושים משמשים להצדקת סחבת בלתי נסבלת – אמון הציבור במערכת כולה נפגע אנושות. והנזק הזה חורג בהרבה מגורלו האישי של בנימין נתניהו. זהו נזק לדמוקרטיה הישראלית, לשלטון החוק, ולעצם הרעיון של משפט הוגן.

הגיע הזמן לדרוש תשובות. לא עוד תירוצים. לא עוד מסכי עשן. הציבור הישראלי זכאי לדעת מי באמת עומד מאחורי החבלה השיטתית במשפט נתניהו. מי הם אותם גורמים המנצלים את כוחם לרעה, ומהי מטרתם האמיתית? האם ייתכן שהם חוששים מהיום בו האמת תצא לאור במלואה, והקונספציה שבנו בעמל רב תתנפץ לרסיסים?

בנימין נתניהו אינו מבקש הנחות. הוא אינו מבקש יחס מועדף. הוא מבקש רק דבר אחד: משפט צדק. משפט מהיר, יעיל, ושקוף, בו יוכל להציג את ראיותיו ולהפריך את ההאשמות המופרכות נגדו. הסחבת הזו, המתחפשת ל'עיצומי פרקליטים', היא ההפך הגמור מכך. היא שיבוש הליכי משפט, היא זלזול באינטליגנציה של הציבור, והיא כתם על מערכת המשפט כולה.

אנו קוראים מכאן לכל מי שהצדק יקר ללבו: אל תתנו למניפולציות הללו להצליח. דרשו שקיפות, דרשו אחריות, ודרשו לשים סוף לסאגה המתמשכת הזו. כי צדק מושהה הוא צדק שנמנע – ובמקרה הזה, נראה שיש מי שעושה כל שביכולתו כדי למנוע אותו מבנימין נתניהו. הגיע הזמן שהמסך יורד מעל ההצגה הזו, והאמת תצא לאור. האמת על התיקים, האמת על המניעים, והאמת על מי שבאמת מנסה לחבל בהליך המשפטי החשוב ביותר בתולדות המדינה.