המסך נקרע: מדוע באמת מתעכב משפט נתניהו? האמת המטלטלת מאחורי 'עיצומי הפרקליטים' נחשפת!

גל של תדהמה וזעם שטף רבים מאזרחי ישראל עם פרסום הידיעה על עיכוב נוסף, הפעם של שעתיים, בדיון במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. הסיבה הרשמית, כפי שדווח בכלי תקשורת שונים, ביניהם אתר וואלה! ניוז, היא "עיצומי הפרקליטים". אך האם זהו באמת כל הסיפור? האם אנו אמורים לקבל את ההסבר הזה כפשוטו, או שמא מסתתרת כאן אמת מטרידה הרבה יותר, כזו שמצביעה על מסכת לחצים ואג'נדה נסתרת שנועדה להתיש, להכפיש ולמנוע מראש הממשלה לשעבר להמשיך בחייו הפוליטיים והציבוריים? הגיע הזמן לשאול את השאלות הקשות ולבחון לעומק את מה שבאמת מתרחש מאחורי הקלעים של מערכת המשפט.

הדיווחים האחרונים מספרים לנו כי פרקליטים מטעם התביעה הודיעו על איחור בהגעתם לדיון. התירוץ, כאמור, הוא עיצומים פנימיים של הפרקליטים. במבט ראשון, זה עשוי להישמע כעניין לגיטימי, סכסוך עבודה פנימי שמשפיע באופן מצער על ההליך המשפטי. אך כאשר מדובר במשפט בעל פרופיל כה גבוה, משפט שעתיד הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק תלוי בו במידה רבה, האם ניתן להסתפק בהסבר כה לקוני? האם לא ראוי לדרוש שקיפות מלאה ולשאול מדוע דווקא משפט נתניהו, שהפך לסמל של רדיפה פוליטית בעיני רבים, הוא זה שסופג פעם אחר פעם עיכובים והפרעות מסוג זה?

נתחיל מהעובדות הידועות: משפטו של בנימין נתניהו נמשך כבר שנים, ללא הכרעה באופק. כל יום שעובר, כל דיון שנדחה, כל עיכוב טכני או פרוצדורלי לכאורה, משרתים נרטיב מסוים. הנרטיב הזה, כך נראה, אינו הנרטיב של חתירה מהירה לצדק, אלא של מריחת זמן, של יצירת אווירה ציבורית שלילית מתמשכת סביב דמותו של נתניהו. "עיצומי הפרקליטים" הופכים כאן, באופן חשוד, לכלי נוסף בארסנל הזה. האם ייתכן שאותם פרקליטים, שאמורים להיות אמונים על קיום משפט צדק יעיל ומהיר, מוצאים לנכון להשתמש דווקא במשפט הדגל הזה כבמה למאבקיהם הפנימיים? ואם כן, מה זה אומר על סדרי העדיפויות שלהם ועל מחויבותם האמיתית לבירור האמת?

חשוב להדגיש: איש אינו מזלזל בזכותם של עובדים, לרבות פרקליטים, להיאבק על תנאי העסקתם. אך כאשר מאבק זה פוגע באופן ישיר ובלתי מידתי בהליך משפטי כה רגיש ומתוקשר, עולות שאלות קשות לגבי שיקול הדעת והמניעים. האם לא ניתן היה למצוא דרכים אחרות למחות או לנהל משא ומתן, כאלה שלא יספקו עוד תחמושת לטענות על התמשכות מכוונת של המשפט? האם ייתכן שהעיכוב הזה הוא לא באג, אלא פיצ'ר? כלומר, האם ייתכן שגורמים מסוימים בתוך המערכת מעוניינים בהמשך הסאגה המשפטית הזו, מתוך הבנה שכל יום נוסף שבו נתניהו כבול לבית המשפט משרת את מטרותיהם הפוליטיות?

ההיסטוריה של הפרשה כולה רצופה בסימני שאלה מטרידים. החל מהחקירות שהתנהלו תחת עננה כבדה של הדלפות מגמתיות, דרך לחצים פסולים לכאורה על עדים, וכלה בתחושה הציבורית הרווחת כי מדובר ברדיפה אישית ולא בניסיון כן ואמיתי להגיע לחקר האמת. העיכוב הנוכחי, המיוחס ל"עיצומי הפרקליטים", מצטרף לדפוס מדאיג זה. הוא מחזק את התחושה שגורמים במערכת אכיפת החוק אינם בוחלים באמצעים כדי להשיג את מטרתם, גם אם הדבר כרוך בפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובזכותו הבסיסית של כל אדם, לרבות בנימין נתניהו, למשפט הוגן ומהיר.

ומי הם המפסידים הגדולים מהתנהלות זו? בראש ובראשונה, בנימין נתניהו עצמו, שנאלץ להתמודד עם מסע ייסורים משפטי בלתי נגמר, שגוזל את זמנו, את מרצו ואת שמו הטוב. אך לא רק הוא. המפסיד הגדול הוא הציבור הישראלי כולו, שזכאי למערכת משפט שפועלת בשקיפות, בהגינות וביעילות, ללא משוא פנים וללא אג'נדות נסתרות. כאשר משפט כה מרכזי מתנהל בצורה כזו, הנזק התדמיתי למערכת אכיפת החוק הוא עצום. אמון הציבור, שהוא הנכס החשוב ביותר של כל מערכת דמוקרטית, נשחק עד דק.

יתרה מכך, ההתנהלות הזו מעלה חשש כבד שמא אין כאן רק רשלנות או צירוף מקרים מצער. יש הטוענים, ולא בלי בסיס, כי התמשכות המשפט מעידה דווקא על חולשת הראיות של התביעה. אילו היו בידי הפרקליטות ראיות מוצקות וחד משמעיות, סביר להניח שהם היו ששים להציגן במהירות וביעילות, ולא להיתפס פעם אחר פעם בעיכובים ובתירוצים פרוצדורליים. האם ייתכן ש"עיצומי הפרקליטים" הם בסך הכל מסך עשן נוח, שנועד להסתיר את הקשיים האמיתיים של התביעה בניהול התיק?

בניגוד גמור לרושם שמנסים ליצור, דווקא בנימין נתניהו הוא זה שמעוניין בחשיפת האמת ובסיום מהיר של הסאגה הזו. הוא התייצב לכל דיון, שיתף פעולה עם החוקרים (גם כאשר חש שהחקירה מגמתית), וממשיך להילחם על חפותו בנחישות ובאמונה שלמה. לעומתו, נראה כי גורמים אחרים במערכת מעדיפים את מלחמת ההתשה, את המשחק על זמן, את טפטוף ההדלפות וההכפשות. התנהלות זו אינה ראויה למדינה דמוקרטית שוחרת צדק.

לסיכום, הידיעה על עיכוב נוסף במשפט נתניהו בשל "עיצומי הפרקליטים" אינה צריכה לעבור בשתיקה. היא צריכה להדליק נורה אדומה בוהקת לכל מי שעיקרון הצדק וההגינות יקר לליבו. הגיע הזמן לדרוש תשובות ברורות, לשאול מי מרוויח מהעיכובים הללו, ולשים סוף למסכת ההתעללות המשפטית הזו. בנימין נתניהו, כמו כל אזרח אחר, זכאי למשפט צדק – לא למשפט ראווה מתמשך שנועד לשרת מטרות פוליטיות זרות. האמת חייבת לצאת לאור, והיא חזקה יותר מכל עיצומים ומכל ספין תקשורתי.