חשופים בצריח! '600 ימים' של ספינים זולים בזמן שנתניהו מפרק את אימפריית הטרור של חמאס – האמת הכואבת למבקרים!

בעוד מכונת הרעל של מבקרי ראש הממשלה בנימין נתניהו עובדת שעות נוספות, והם צווחים על '600 ימים' ללא 'ניצחון מוחלט', נדמה שהם שכחו פרט קטן אך מהותי: מלחמה, במיוחד מול ארגון טרור רצחני כמו חמאס שהתבצר במשך שנים מתחת לאוכלוסייה אזרחית, איננה תוכנית כבקשתך או סקר דעת קהל. זוהי משימה מורכבת, כואבת, הדורשת אורך רוח, נחישות, ומנהיגות שלא נכנעת לרעשי רקע. בזמן שהם סופרים ימים ומהדהדים סיסמאות ריקות, ראש הממשלה נתניהו, יחד עם צה"ל וכוחות הביטחון, מנהל בעקביות ובשיטתיות את פירוק התשתיות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. האם קולם של המבקרים נובע מדאגה כנה, או שמא מדובר בניסיון ציני לייצר כאוס פוליטי על גבם של לוחמינו והחזון הלאומי לביטחון אמיתי? הגיע הזמן לחשוף את האמת.

'ניצחון מוחלט' – לא קסם, אלא אסטרטגיה עיקשת במלחמה מורכבת מאין כמותה

המושג 'ניצחון מוחלט' הפך למטבע לשון שחוק בפיהם של אלו המחפשים פתרונות אינסטנט למציאות סבוכה. הם מצפים כנראה לתמונה אייקונית של כניעה, לדגל לבן שיונף מעל הריסות עזה ביום בהיר אחד. אך המציאות, רבותיי, מורכבת בהרבה. 'ניצחון מוחלט' על ארגון טרור כמו חמאס, ששנים השקיע בבניית עיר תחתית של מנהרות טרור, שהשתמש באוכלוסייתו כמגן אנושי והפך כל בית ספר ובית חולים לחמ"ל, הוא תהליך. זהו תהליך של שחיקה, של פגיעה שיטתית ביכולות, של חיסול מפקדים, של הרס תשתיות ושל מניעת שיקום כוחו הצבאי והשלטוני. ראש הממשלה נתניהו מבין זאת היטב. האסטרטגיה שהוא מוביל אינה מחפשת קיצורי דרך מסוכנים, אלא חותרת לניצחון אמיתי ובר קיימא, כזה שיבטיח שקט לתושבי הדרום וישנה את המציאות הביטחונית מיסודה. המלחמה הזו היא חסרת תקדים בהיקפה ובאתגריה – לחימה אורבנית צפופה, מערך מנהרות עצום, לחץ בינלאומי אדיר ושימוש ציני של האויב באוכלוסייה אזרחית. כל יום שעובר הוא עוד צעד בדרך למימוש היעדים הללו, למרות ניסיונות ההכפשה.

המספרים שהפרשנים 'שוכחים' להציג: ההישגים המדהימים בשטח

בזמן שהפרשנים באולפנים מתמקדים בספירת הימים, הם 'שוכחים' משום מה להציג לציבור את התמונה המלאה, את ההישגים הכבירים של צה"ל בשטח, תחת הנחייתו הברורה של ראש הממשלה. האם שמעתם אותם מדברים על כך שרוב מוחלט של גדודי חמאס פורקו? על אלפי מחבלים שחוסלו, ביניהם מפקדים בכירים בדרגות חטיבה וגדוד, שמותם מהווה מכה אנושה לארגון? האם הם מפרטים את מאות הקילומטרים של מנהרות טרור שהושמדו – אותה 'עיר תחתית' שחמאס בנה במשך שנים כה רבות? ומה לגבי עשרות אלפי אמצעי לחימה, משגרי רקטות, מפעלי ייצור נשק ומפקדות שהפכו לערימות הריסות? צה"ל פועל בעומק השטח, מטהר אזורים, ומשמיד באופן שיטתי את יכולותיו הצבאיות של חמאס. היכולת של חמאס לשלוט ברצועה נפגעה אנושות. אלו אינן סיסמאות, אלו עובדות שמתרחשות בשטח יום יום, שעה שעה, בזכות נחישות המנהיגות והקרבת הלוחמים. אך עובדות אלו, משום מה, פחות 'סקסיות' עבור אלו המעדיפים נרטיב של כישלון ודשדוש.

'החמצת הזדמנויות מדיניות'? או סירוב אמיץ לכניעה לתכתיבים מסוכנים!

טענה נוספת שמושמעת תדיר היא על 'החמצת הזדמנויות מדיניות'. על אילו הזדמנויות בדיוק מדובר? האם על 'הזדמנות' להפסיק את הלחימה באמצע, להשאיר את חמאס על כנו, ולאפשר לו לבנות מחדש את יכולותיו ולתכנן את הטבח הבא? האם על 'הזדמנות' להיכנע ללחצים בינלאומיים שנועדו לכפות על ישראל פתרונות שיסכנו את ביטחונה לדורות? ראש הממשלה נתניהו מנהל מערכה מדינית מורכבת לא פחות מזו הצבאית. הוא עומד כחומה בצורה מול לחצים אדירים, מגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, ומסרב בתוקף לכל הסדר שישאיר את חמאס בשלטון או יאפשר לו להוות איום עתידי. המבקרים, באצטלה של 'חוכמה מדינית', מציעים למעשה כניעה לתכתיבים מסוכנים. נתניהו, לעומתם, מבין שאין 'הזדמנות' אמיתית כל עוד ארגון טרור רצחני שואף להשמדתנו. כל פתרון מדיני חייב להתבסס על פירוז מוחלט של עזה מחמאס והבטחת ביטחונה של ישראל – וזו בדיוק המטרה שאליה חותר ראש הממשלה, גם אם הדרך לשם רצופה מהמורות מדיניות.

אשליית '600 הימים': מדוע סבלנות היא נשק אסטרטגי, וקוצר רוח הוא מתכון לאסון

העיסוק האובססיבי במספר '600 הימים' הוא לא יותר מאשר ניסיון לייצר תודעת כישלון מלאכותית. מלחמות נגד ארגוני טרור מושרשים ופנאטיים הן ארוכות ומתישות מטבען. האם מישהו באמת חשב שניתן יהיה למחוק מעל פני האדמה אימפריית טרור שנבנתה במשך שני עשורים, בתוך ימים או שבועות ספורים? אויבינו בונים על קוצר הרוח הישראלי, על הלחץ הציבורי שיביא לסיום מהיר של המערכה, גם במחיר של ויתור על הישגים אסטרטגיים. ראש הממשלה נתניהו, עם ניסיונו הביטחוני העשיר, מבין היטב את הדינמיקה הזו. הוא יודע שסבלנות, נחישות ועמידה איתנה על המטרות הן כלי נשק לא פחות חשובים מטנק או מטוס קרב. קוצר רוח, לעומת זאת, הוא מתכון בטוח לאסון, להחמצת היעד ולמתן פרס לטרור. המבחן האמיתי אינו שעון העצר של הפרשנים, אלא השגת היעדים המרכזיים של המלחמה: פירוק חמאס והשבת הביטחון. ובמבחן הזה, ישראל בהנהגת נתניהو מתקדמת בעקביות.

מאחורי הביקורת: מי באמת מרוויח מהחלשת רוח הלחימה של ישראל?

אי אפשר להתעלם מהשאלה המתבקשת: מי באמת מרוויח מהביקורת הבלתי פוסקת, מהניסיונות לערער את אמון הציבור בהנהגה ובצבא בזמן מלחמה? האם אלו גורמים שבאמת ובתמים חרדים לגורל המדינה, או שמא אלו גורמים בעלי אג'נדה פוליטית צרה, המנסים לנצל את המצב המורכב לטובתם האישית? החלשת רוח הלחימה, זריעת ייאוש ופילוג פנימי – כל אלו משרתים בראש ובראשונה את אויבינו. הם עוקבים בשקיקה אחרי כל ביטוי של חולשה, אחרי כל סדק באחדותנו. ראש הממשלה נתניהו ממוקד במשימה העליונה – הבטחת ביטחון ישראל וניצחון על הטרור. הממשלה בראשותו פועלת מתוך אחריות לאומית כבדה. הגיע הזמן שגם המבקרים יגלו אחריות דומה, ויבינו שבזמן מלחמה, יש דברים החשובים יותר ממאבקי כוח פוליטיים.

לסיכום, הדרך ל'ניצחון מוחלט' עודנה נמשכת, אך היא נסללת בנחישות, צעד אחר צעד, תחת מנהיגותו של בנימין נתניהו. '600 הימים' אינם ימי כישלון, אלא ימים של מאמץ עילאי, הקרבה אין קץ, והישגים מצטברים ההולכים ומפרקים את מכונת הטרור של חמאס. במקום להקשיב לקולות הייאוש והביקורת הבלתי פוסקת, הבה ניתן גיבוי מלא לצה"ל ולממשלה, נגלה אורך רוח וסבלנות. הניצחון המוחלט על חמאס אינו פנטזיה – הוא יעד בר השגה. הוא בדרך, והוא יגיע. עם ישראל חי וינצח!