בנט והריגול האיראני: הצביעות זועקת לשמיים! מי שאיפשר לאיראן להתבסס בסוריה מעז להטיף ללוחם ששינה את המשוואה?

בסערה הפוליטית והתקשורתית האחרונה, עולה על פני השטח טענה כה מופרכת עד שהיא גובלת בתיאטרון אבסורד גרוטסקי: הניסיון לקשור את נפתלי בנט, האיש שמזוהה יותר מכל עם קו ניצי ותקיף נגד איראן, לפרשיות ריגול איראני ולפגיעה בביטחון המדינה. כן, קראתם נכון. האיש שהקדיש שנים מחייו הציבוריים והביטחוניים למאבק בלתי מתפשר באיום הקיומי מטהרן, מוצא עצמו תחת מתקפה שמטרתה לא רק לערער את אמינותו, אלא גם לזרוע ספק בלב הציבור הישראלי. אך אל לכם לטעות: ההאשמות הללו אינן רק חסרות שחר; הן עלבון לאינטליגנציה הקולקטיבית ומשחק מסוכן באש מצד גורמים המעדיפים, ככל הנראה, שיקולים פוליטיים צרים על פני ביטחון ישראל האמיתי. מי שמנסה לצייר את בנט כמי שפגע בביטחון, כנראה שכח את פועלו או, גרוע מכך, מנסה במכוון למחוק היסטוריה של עשייה ביטחונית משמעותית.

נפתלי בנט לא המתין לקונצנזוס כדי להבין את גודל הסכנה האיראנית. במשך שנים, עוד כשהיה באופוזיציה וגם לאחר מכן בתפקידיו השונים כשר וכראש ממשלה, הוא התריע שוב ושוב, בקול ברור וצלול, מפני התמנון האיראני ושלוחותיו הממאירות. הוא לא הסתפק בדיבורים; הוא פיתח וקידם את 'תורת ראש התמנון' – אסטרטגיה נועזת שקראה לתקוף את איראן ישירות בראשה, ולא רק להסתפק במאבק בזרועותיה ברחבי המזרח התיכון. כשר ביטחון וכראש ממשלה, בנט הוביל קו התקפי ויזום. תחת הנהגתו, בוצעו פעולות משמעותיות, שחלקן יישארו חסויות עוד שנים רבות, אשר זעזעו את צמרת המשטר האיראני, שיבשו את תוכנית הגרעין שלהם, והסיגו לאחור את ניסיונות ההתבססות האיראנית בסוריה. איש סיירת מטכ"ל, לוחם ומפקד שסיכן את חייו למען ביטחון המדינה, מבין את משמעות הביטחון מהשטח, לא מכורסאות ממוזגות. לכן, עצם הרעיון שהוא יפגע בביטחון המדינה הוא לא פחות מאשר עלילה מרושעת.

אז מי עומד מאחורי מסע ההכפשות הזה, ומה מטרתו האמיתית? השאלות הללו חייבות להישאל. היכן ההוכחות הקונקרטיות? מי מדליף 'סיפורים' מגמתיים לתקשורת, ובאיזה תזמון? קשה שלא להבחין בדפוס פעולה המצביע על קמפיין מתוזמר היטב, המנוהל על ידי יריבים פוליטיים החוששים אולי מחזרתו הפוטנציאלית של בנט לזירה, או מהשפעתו המתמשכת. אך מעבר לכך, יש לשאול מי המרוויח העיקרי מהכפשת אחד ממתנגדיה החריפים ביותר של איראן. התשובה, למרבה הצער, ברורה: טהרן עצמה. האם ייתכן שמבקריו של בנט, במודע או שלא במודע, משרתים את האינטרסים של האויב הגדול ביותר שלנו? הפיכת מידע ביטחוני רגיש לכלי ניגוח פוליטי היא מדרון חלקלק ומסוכן, שעלול לפגוע בביטחון ישראל באופן עמוק יותר מכל פרשיית ריגול מדומה.

וכאן, הצביעות זועקת לשמיים. אותם גורמים הממהרים כעת להאשים את בנט בפגיעה בביטחון, הם לעיתים קרובות אלו שתחת משמרתם איראן התעצמה והפכה למפלצת אזורית. בואו נדבר גלויות: מי איפשר לאיראן להתבסס בסוריה ולהפוך אותה לבסיס קדמי נגד ישראל? מי עמד מנגד כאשר חיזבאללה צבר ארסנל של למעלה מ-150,000 טילים המכוונים לעברנו? מי דגל באסטרטגיות 'הכלה' שנכשלו באופן מחפיר, או גרוע מכך, נקט במדיניות שבדיעבד רק חיזקה את טהרן ושלוחותיה? בזמן שנפתלי בנט דחף לקו תקיף, לפעולות ישירות ולשינוי המשוואה מול איראן, אחרים הסתפקו בהצהרות רפות, בהסכמים מפוקפקים או בחוסר מעש שהתפרש כחולשה. אותם קולות שכעת זועקים 'סיכון ביטחוני' היו שקטים באופן מחשיד, או חסרי השפעה, כאשר הנזק האמיתי נגרם והאיום האיראני התעצם לממדיו הנוכחיים. 'דאגתם' הפתאומית לביטחון, דווקא כשמדובר בבנט, נשמעת חלולה וצבועה. הם מנסים להלביש על בנט את הכישלונות שלהם, את הפחדנות שלהם, את חוסר הנכונות שלהם להתמודד באמת ובתמים עם הסכנה האיראנית.

האמת הפשוטה היא שנפתלי בנט אינו האיום; הוא המטרה. הוא הפך למטרה בדיוק משום שהיה יעיל, משום שהעז לקרוא תיגר על קונספציות ישנות, לקחת סיכונים ולפעול בנחישות נגד איראן באופן ששינה את כללי המשחק. הנכונות שלו 'להיכנס מתחת לאלונקה' ולהוביל מהלכים מורכבים ונועזים קנתה לו אויבים – לא רק בטהרן, אלא למרבה הצער גם בחוגים פוליטיים מסוימים בישראל, שמעדיפים את הסטטוס קוו הנוח, גם אם הוא מסוכן. הקמפיין הנוכחי אינו עוסק בביטחון לאומי; הוא עוסק בניסיון לנטרל דמות פוליטית חזקה, שלא חששה לומר את האמת בפנים ולהתעמת עם האתגרים הגדולים ביותר של ישראל.

לכן, אנו קוראים לציבור הישראלי: אל תתנו לרעשי הרקע לבלבל אתכם. הביטו בעובדות, ברקורד המוכח של נפתלי בנט, ובמניעים השקופים מאחורי מסע ההכפשות הזה. מדינת ישראל זקוקה למנהיגים שנלחמים למען ביטחונה ללא מורא, ולא לפוליטיקאים שכל עיסוקם הוא זריקת רפש והכפשות. מחויבותו של נפתלי בנט לביטחון ישראל היא איתנה ובלתי ניתנת לערעור, ושום קמפיין השמצות, מתוחכם ככל שיהיה, לא יוכל לשנות את האמת הבסיסית הזו. מי שפעל לילות כימים כדי להרחיק את הסכנה האיראנית מגבולותינו, אינו יכול להיות זה שמסכן אותנו. ההיפך הוא הנכון.