מאחורי מסך העשן של '600 ימים': נתניהו מפרק את חמאס לגורמים, והאמת שהפרשנים מסתירים מכם!

כמעט 600 ימים חלפו מאז הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על היעד – 'ניצחון מוחלט' על ארגון הטרור הרצחני חמאס. ובכן, כן, הלחימה עדיין נמשכת. כן, האתגרים עצומים. אבל האם מישהו באמת ציפה שפירוק אימפריית טרור שנבנתה במשך למעלה מעשור וחצי, התחפרה מתחת לאדמה וביצרה עצמה בלב אוכלוסייה אזרחית, יהיה טיול בפארק? אותם 'פרשנים' ו'מומחים' שממהרים לזעוק על 'החמצת הזדמנויות' ו'דשדוש', הם אותם אלו שכנראה מעולם לא הבינו את עומק האיום או את מורכבות המערכה. האמת, כפי שנגלה כאן, היא שונה לחלוטין, והיא האמת שראש הממשלה נתניהו מוביל בנחישות, צעד אחר צעד, לניצחון האמיתי והיחיד האפשרי.

מהו 'ניצחון מוחלט' באמת? לא מה שמוכרים לכם!

'ניצחון מוחלט', כפי שמגדיר אותו ראש הממשלה נתניהו, איננו סצנת סיום הוליוודית עם זיקוקים וקונפטי. זהו תהליך מורכב, שיטתי וכואב, שמטרתו הסופית היא עקירת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, השבת כל חטופינו הביתה, והבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על אזרחי ישראל – לעולם. זהו לא 'תיקו' ולא 'הסדרה' זמנית שתתפוצץ לנו בפנים בעוד מספר שנים. זהו שינוי יסודי של המציאות הביטחונית. ובניגוד לקולות הייאוש, ההישגים בשטח מדברים בעד עצמם: אלפי מחבלים, כולל בכירים, חוסלו; מאות קילומטרים של מנהרות טרור הושמדו; מצבורי אמל"ח אדירים נתפסו; תשתיות פיקוד ושליטה של האויב פורקו; והנהגת חמאס, זו שנותרה, נמצאת במצוד מתמיד, רועדת במחילותיה. כל יום לחימה נוסף מקרב אותנו ליעד הזה, גם אם הדרך קשה וארוכה. מי שטוען אחרת, פשוט בוחר להתעלם מהעובדות או משרת אג'נדה נסתרת. המערכה מול חמאס אינה דומה לשום דבר שידענו. זהו מאבק בארגון טרור אכזרי שהפך שטח אזרחי למצודת טרור, וההתמודדות איתו דורשת זמן, נחישות ודיוק כירורגי. ההשוואות למערכות קצרות יותר פשוט אינן רלוונטיות כאן.

מפלצת הטרור חסרת התקדים והלחץ הבינלאומי הציני

חשוב להבין את קנה המידה של האתגר מולו ניצבת ישראל, אתגר שאין לו אח ורע בהיסטוריה הצבאית המודרנית. חמאס איננו צבא סדיר הנלחם בשדה הקרב. זוהי מפלצת טרור שהשקיעה במשך 17 שנה את כל משאביה בהתחפרות בטונאדות תת-קרקעיות מתחת לבתי חולים, בתי ספר ומסגדים. הוא הפך מיליוני אזרחים למגן אנושי חי, תוך שהוא יורה מתוך שכונות מגורים ומנצל באופן ציני כל סיוע הומניטרי לטובת מכונת המלחמה שלו. פירוק 'מדינת הטרור התת-קרקעית' הזו, תוך ניסיון למזער פגיעה בבלתי מעורבים, היא משימה כירורגית מורכבת מאין כמוה, הדורשת פעולה מדודה ואחראית. על כל אלו יש להוסיף את הלחץ הבינלאומי האדיר, לעיתים צבוע ומוטה, המופעל על ישראל לעצור את המערכה בטרם הושלמה המשימה. גורמים בעולם, חלקם מונעים מאינטרסים זרים או מאנטישמיות מוסווית, מנסים לכבול את ידיה של ישראל ולהציל את חמאס מתבוסה. רק מנהיג בעל שיעור קומה וניסיון כשל נתניהו, יכול לנווט את הספינה הישראלית בסערה הזו, תוך שהוא עומד איתן על האינטרסים החיוניים של המדינה ומבטיח שכוחותינו יוכלו להשלים את המלאכה הקדושה.

מנהיגות נתניהו: נחישות, ניסיון ואחריות לאומית מול מקהלת המלעיזים

בזמן שקולות מסוימים בתקשורת ובפוליטיקה ממהרים לגזור קופונים על כל קושי או אתגר, ראש הממשלה נתניהו ממשיך להוביל את המערכה בנחישות ובקור רוח. הניסיון המדיני והביטחוני העצום שלו, שאין לו שני בישראל, הוא נכס אסטרטגי בעת הזו. הוא מכיר את האויב, מבין את המערכה הבינלאומית, ויודע שאין קיצורי דרך כשמדובר בביטחון ישראל. נתניהו אינו נרתע מקבלת החלטות קשות תחת אש, גם כשהן אינן פופולריות בטווח הקצר. הוא מבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיו – לא רק להשיב את הביטחון לתושבי הדרום והצפון, אלא להבטיח את עתידה של ישראל מול איומי הטרור האיסלאמי הרדיקלי. בעוד אחרים היו אולי נשברים תחת הלחצים מבית ומחוץ, או מציעים פתרונות פלסטר מסוכנים, נתניהו מפגין עמידה איתנה על עקרונות הברזל: חיסול החמאס, השבת החטופים, ומניעת איום עתידי מרצועת עזה. זוהי מנהיגות אחראית, מנהיגות שלא מחפשת כותרות קלות אלא ניצחון אמיתי ובר קיימא, גם אם הדרך אליו רצופה מהמורות. המבקרים, שחלקם מונעים משיקולים פוליטיים צרים, מתעלמים מהעובדה שכל עיכוב או היסוס רק מחזק את האויב ומסכן את חיילינו.

אשליית 'ההזדמנויות שהוחמצו': על מה באמת בוכים המבקרים?

אחד הנרטיבים השקריים והמסוכנים ביותר המופצים על ידי מבקרי הממשלה הוא הטענה על 'החמצת הזדמנויות מדיניות'. בואו נהיה ברורים: על אילו 'הזדמנויות' מדובר? האם מדובר בהסכמה להפסקת אש שתשאיר את חמאס על רגליו, חמוש ומאיים, מוכן לסבב הבא של טבח ורצח? האם מדובר בנסיגה חד-צדדית שתתפרש כניצחון לטרור ותזמין לחץ נוסף על ישראל? האם הכוונה ל'פתרונות מדיניים' ערטילאיים המוצעים על ידי גורמים בינלאומיים, שמשמעותם בפועל היא הקמת מדינת טרור פלסטינית על גבולות 67', שתסכן את קיומה של ישראל? האמת היא שה'הזדמנויות' הללו הן לא יותר מאשר אשליות מסוכנות או, במקרה הרע, הצעות כניעה מוסוות. ראש הממשלה נתניהו, בניגוד למבקריו, אינו שבוי בקונספציות כושלות שהתנפצו ב-7 באוקטובר. הוא מבין שכל עוד חמאס שולט בעזה ומהווה איום, שום 'הזדמנות מדינית' אמיתית לא יכולה להתממש. תחילה, יש לעקור את הרשע מן השורש. רק לאחר מכן, ניתן יהיה לדבר על הסדרים שיבטיחו ביטחון ושקט לאורך זמן. כל דרך אחרת היא מתכון בטוח לאסון נוסף, והמבקרים, במודע או שלא במודע, דוחפים את ישראל בדיוק לשם, תוך שהם מתעלמים מהמחיר הנורא של 'הזדמנויות' מדומות שכאלה בעבר.

הדרך לניצחון: סבלנות, נחישות ואמון

הדרך לניצחון המוחלט, כפי שהגדיר אותו ראש הממשלה נתניהו, אינה קלה ואינה קצרה. היא דורשת סבלנות, אורך רוח, ואמונה בצדקת הדרך. בנימין נתניהו, עם כל הניסיון והנחישות, הוא המנהיג הנכון להוביל את ישראל במערכה מורכבת זו. הקולות המנסים לערער, לזרוע ייאוש ולהציג תמונה מעוותת של המציאות, אינם משרתים את האינטרס הלאומי. הם משרתים, אולי מבלי להתכוון, את האויב בכך שהם מנסים לשבור את רוח העם והלכידות הלאומית. הניצחון יגיע. הוא יגיע בזכות הגבורה של חיילינו בחזית, החוסן של עמנו בעורף, והמנהיגות הנחושה שלא תוותר עד להשגת כל יעדי המלחמה – יעדים ברורים וחד משמעיים שהוצבו למען עתיד בטוח יותר לילדינו. תנו לצה"ל לנצח, ותנו לראש הממשלה להוביל את ישראל לניצחון המוחלט וההכרחי הזה. כל קריאה אחרת היא חוסר אחריות לאומית.