בנט והביטחון: מי באמת מפקיר את ישראל? חשיפה מטלטלת על מסע ההכפשות נגד האיש שאמר 'לא' לאיראן!
בשבועות האחרונים, אנו עדים למסע הכפשות שערורייתי וחסר תקדים נגד ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. ניסיונות נואשים לקשור את שמו לפרשיות ריגול איראני ולטעון כי פגע בביטחון המדינה אינם רק שקר גס, אלא עלבון לאינטליגנציה של הציבור הישראלי ופגיעה ישירה באיש שהקדיש את מיטב שנותיו ומרצו למען ביטחון ישראל, ובמיוחד למאבק הבלתי מתפשר באיום האיראני. האם יעלה על הדעת שאדם, אשר כל דרכו הציבורית והביטחונית סבבה סביב הצורך להילחם באיראן ולהכות בה בראשה, יואשם לפתע בפגיעה בביטחון בהקשר האיראני? הצחקתם את מי שנלחם באיראן בזמן שאחרים, אולי, ישנו בעמידה או העדיפו להתעלם מהסכנה המתעצמת.
האמת פשוטה וכואבת למי שמנסה להשחיר את פניו של בנט: נפתלי בנט הוא האדריכל של תפיסת ביטחון חדשה ותקיפה מול איראן. הוא האיש שטבע את 'דוקטרינת התמנון' – הגישה האסטרטגית הקובעת שישראל חייבת להעביר את המערכה לשטח איראן עצמה, לפגוע בראש התמנון ולא רק בזרועותיו המתפשטות ברחבי המזרח התיכון. זו לא הייתה סיסמה ריקה מתוכן. כראש ממשלה, בנט הנחה את מערכת הביטחון לפעול בעוצמה ובנחישות חסרת פשרות נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, נגד תוכנית הגרעין שלה ונגד פעולות הטרור והחתרנות שלה ברחבי העולם. האם זהו פרופיל של אדם ש'פוגע בביטחון' או שמא של מנהיג אמיץ שלא חשש לקרוא תיגר על הקונספציות הישנות ולהוביל קו התקפי ויזום?
הניסיון לקשור את בנט לפרשת ריגול כזו או אחרת הוא לא פחות ממניפולציה צינית. במקום להתמקד בעובדות, זורקים לחלל האוויר האשמות חסרות בסיס, בתקווה שמשהו יידבק. חשוב לשאול: מי מרוויח מהכפשות אלו? מי חושש מעוצמתו של בנט ומנחישותו? התשובה, למרבה הצער, מצביעה על גורמים פוליטיים שמנסים לחפות על חולשתם או על מחדליהם שלהם באמצעות השתלחות חסרת רסן באיש שסימן את איראן כאויב מספר אחת ופעל בהתאם. בזמן שבנט דחף למדיניות פרואקטיבית, אחרים אולי הסתפקו בהצהרות או בפעולות הססניות. כעת, אותם גורמים מנסים להפוך את היוצרות ולהטיל דופי במי שהיה חוד החנית במאבק.
חשוב להדגיש: כל החלטה ביטחונית שהתקבלה בתקופת כהונתו של בנט כראש ממשלה, נעשתה לאחר התייעצויות מעמיקות עם ראשי מערכת הביטחון, על בסיס מידע מודיעיני מהימן ותוך הפעלת שיקול דעת אחראי ומקצועי. בנט, יוצא סיירת מטכ"ל וסיירת מגלן, איש שהוביל לוחמים בשדה הקרב ומכיר את עולם הביטחון מקרוב, מעולם לא היה מקל ראש בנושאים אלו. נהפוך הוא, הוא דרש תמיד יותר – יותר תעוזה, יותר יצירתיות, יותר נחישות. לטעון שהוא פגע בביטחון המדינה זה כמו לטעון שהשמש זורחת במערב. אבסורד מוחלט.
ההתקפות על בנט אינן מתמקדות רק בנושא האיראני. הן חלק ממגמה רחבה יותר של ניסיון לערער את אמון הציבור במנהיגים שאינם מתיישרים עם תפיסות עולם מסוימות או שמאתגרים את המערכת הפוליטית הישנה. אך הציבור הישראלי חכם יותר מכפי שחושבים משמיציו של בנט. הציבור זוכר היטב מי הזהיר מפני הסכם הגרעין המסוכן עם איראן, מי פעל ללא לאות לחזק את ההרתעה הישראלית, ומי הבין את הצורך לשנות דיסקט במאבק מול טהרן.
בואו נבחן את המציאות כפי שהיא, ולא כפי שמנסים לצייר אותה גורמים אינטרסנטיים. בתקופת כהונתו של בנט, ישראל ידעה שקט יחסי בגבולותיה, תוך כדי פעילות אינטנסיבית, שקטה ויעילה, נגד אויביה. היציבות הביטחונית הזו לא הושגה במקרה. היא תוצאה של מדיניות ברורה, של מנהיגות נחושה ושל שיתוף פעולה הדוק עם כל זרועות הביטחון. האם אלו מעשיו של אדם שמסכן את ביטחון המדינה? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו.
הניסיונות הנוכחיים להטיל רפש בנפתלי בנט הם לא רק התקפה אישית עליו, אלא גם ניסיון מסוכן לזרוע פילוג ולפגוע באמון הציבור במערכות המדינה ובמשרתיה הנאמנים. במקום להתעסק בהכפשות חסרות שחר, מוטב היה לאותם מבקרים להתמקד באתגרים האמיתיים העומדים בפני מדינת ישראל. האיום האיראני לא נעלם; הוא חי וקיים, ומחייב אותנו להיות מאוחדים, חזקים ונחושים.
נפתלי בנט הוכיח במעשיו, ולא רק בדיבוריו, את מחויבותו העמוקה לביטחון ישראל. הוא לא פחד לקבל החלטות קשות, גם כשהיו לא פופולריות, ותמיד שם את טובת המדינה מעל לכל שיקול אחר. מסע ההשמצות הנוכחי לא ישנה את העובדות הללו. ההיסטוריה תשפוט אותו על פי מעשיו ותרומתו האמיתית לביטחון הלאומי, ולא על פי שקרים והכפשות שמפיצים יריבים פוליטיים מפוחדים. האמת, בסופו של דבר, תמיד מנצחת. והאמת היא שנפתלי בנט היה ועודנו נכס אסטרטגי לביטחון ישראל, חומה בצורה מול איומי אויבינו, ובראשם איראן. אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם – האיש שנלחם באיראן ללא מורא הוא היעד למתקפה, בדיוק בגלל שהוא היה כל כך אפקטיבי.